תלמידים בכיתה
תלמידים בכיתהפלאש 90

למרבה הצער, קטטות בין תלמידים בבית הספר הינן מחזה נפוץ מאוד.

המקרים הינם רבים, מגוונים וקשים. באחד המקרים ילד שבר אצבעות לאחת מבנות כיתתו, באמצעות טריקת הדלת על אצבעותיה. במקרה אחר, בעט ילד ב"נעלי פקקים" בראש חברתו לכיתה. תלמיד אחר נהג לסובב ידיים לתלמידות בכיתה, וגרם נכות 50% לאחת מבנות הכיתה.



בנוסף, למרבה הצער, נפוצה גם אלימות של תלמידים כלפי מורים / מנהלי בית ספר.



האם תלמיד שנפצע מאלימות של תלמיד אחר יכול לתבוע פיצוי ממורי בית הספר / הנהלת בית הספר / משרד החינוך ?



אומנם, ניתן לבחון אפשרות תביעה נגד התלמיד התוקף במידה וגילו מעל 12 שנה. ואולם, התביעה הינה מוגבלת יחסית.



אפשרות שניה, הינה הגשת תביעה נגד חברות הביטוח. תלמידי ישראל מבוטחים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות כל עוד הם רשומים במוסד חינוכי ולומדים בו הלכה למעשה. פוליסת הביטוח הנ"ל חלה על התלמידים גם מחוץ לשעות הלימודים, 24 שעות ביממה. הפוליסה מכסה נזקי גוף שנגרמו לתלמידים מכל מקור שהוא. ואולם, מדובר בפוליסה כללית, שכיסויה נמוך, ופעמים רבות הוא אינו מספיק לפצות את התלמיד בגין נזקיו.



לאור האמור, יתכן ויהיה צורך להגיש תביעה נזיקית גם נגד מי מהגורמים האחראים לתלמיד במועד האירוע.



על פי הדין בישראל, מוטלת חובה על צוות בית הספר אחריות לדאוג לביטחונם של התלמידים.



כאשר ילד נפצע כתוצאה מאלימות של תלמיד אחר (בנבדל מתאונת תלמידים, כדוגמת נפילה במדרגות בית הספר), יתכן שתקום אחריות למוסד הלימודים לפצות את הנפגע. זאת, כאשר מוכח שהאחראים במקום לא השכילו למנוע את התרחשות האירוע, ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה.

בהתאם לפסיקת בתי המשפט, על צוות המורים לגלות בעצמו מקרי אלימות אשר מתרחשים בבית הספר עקב חובת הזהירות המוטלת עליו. צוות בית הספר אמור לנקוט את כל האמצעים הדרושים על מנת להילחם בתופעת האלימות בבית ספרו, ואם יתרשל – ייתן את הדין. בכלל כך, חובה על סגל בית הספר להתייחס גם לאירועים נקודתיים של אלימות כקצה הקרחון להתנהגות משפילה, אלימה וחמורה יותר.



על סגל בית-הספר מוטלת חובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים; להקדים טיפול חינוכי ומשמעתי בתלמידים המועדים לפגוע, ולגלות ערנות ורגישות לתלמידים המועדים להיפגע.



על צוות בית הספר מוטלת גם חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבית הספר על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם. אחריות זו מבוססת על דיני הנזיקין והחובה שלא להתרשל. בנוסף, חובת הפיקוח וההשגחה המוטלת על המורים נובעת גם מהקשר החוזי הנוצר, בין במפורש ובין במשתמע, בין התלמיד והוריו - מצד אחד, לבין הנהלת בית הספר - מצד שני, והפרתה של התחייבות זו מהווה הפרת חוזה כלפי הורי התלמיד.



נקודת המוצא היא, כי חובת הפיקוח וההשגחה, המוטלת על מורה כלפי תלמידו, זהה לחובתו של הורה כלפי בנו. 

מטבע הדברים, מידת הפיקוח לה נדרשים המורים, טיבה ומהותה, משתנה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, בהתאם לגיל התלמידים, מקום הימצאם, סוג הפעילות בה הם עוסקים וחשיבותה, טיב וגודל הסיכון הכרוך באותה פעילות.



נכון שיש מקרים שלא ניתן למונעם. כפי שקבע בית המשפט העליון : "ראוי שהמורה יהיה בקרבת מקום, כדי שיוכל להתערב במידת הצורך בקטטה או בפעולה מסוכנת אחרת, או כדי שניתן יהיה להזעיקו על אתר; אך מובן, מאידך גיסא, כי המורה אינו יכול למנוע פעולת פתע ספונטאנית, שאינה צפויה מראש". ואולם, כאשר מוכח שצוות בית הספר לא עשה מאמצים מספיקים כדי למנוע את האלימות, למרות שיכול היה לצפותה – יישא באחריות לנזקים שנגרמו.



באחד המקרים הגישו הוריו של צעיר, הלוקה כיום במחלת נפש קשה, תביעה בה נטען כי צוות המורים בבית הספר כשל בטיפול בילדם, ואיפשר לבני כיתתו להשפיל אותו ולהתעלל בו משך שנים ארוכות. התעללויות אשר הובילו לכך, שאצל הצעיר אובחנה מחלת הסכיזופרניה. בית המשפט קבע, כי בית הספר התרשל בכך שלא חשף את ההתעללות בזמן, ובכך שלא ערך שיחות אישיות עם התלמיד כדי לאבחן את מצבו בהיותו ילד מופנם וביישן, וכן התרשלו השירותים הסוציאליים בכך שלא העבירו לבית הספר את המידע שברשותם. השופט חייב את המדינה לפצות את הצעיר במיליון ₪.



במקרה אחר פסק בית המשפט שתלמיד שהותקף בבית הספר בזמן הפסקה זכאי לפיצוי הואיל והוכח כי בית הספר התרשל בהקפדה על נוכחות מורה באזור התקיפה בזמן ההפסקה, ונפסקו לטובתו 52,000 ₪.



ומה בדבר מורה שנפל קורבן להתנהגות אלימה של תלמיד?



בתי המשפט קבעו, כי מורה שנפגע מאלימות תלמידים כלפיו יכול לקבל פיצוי ממנהל בית הספר וממשרד החינוך, אם יצליח להוכיח כי הללו כשלו בנקיטת אמצעים לריסון והרתעה נגד תופעת האלימות בבית הספר.



באחד המקרים תבעה מורה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מנפץ שהונח על ידי תלמיד בפתח כתתה. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי המורה הוכיחה אווירת אלימות נמשכת בשטח בית הספר, התנכלות למורים ותלמידים ותשתית ראייתית לפיה מורים נוספים חווים תחושת חרדה בהגיעם ללמד בבית הספר. בית המשפט פסק לטובת המורה 400,000 ₪, והטיל אחריות על משרד החינוך ומנהלי בית ספר לדאוג לביטחונם של המורים.

(כותבי המאמר, עורכי הדין כהן ובר און, מתמחים בדיני נזקי גוף)