בתום מאבק של שנתיים ניאות משרד החינוך לאפשר להורים החפצים בכך, להוציא את ילדיהם מהגנים בשעה 13:30 ולא בשעת סיום הגן הרשמית - 14:00. ההוראה החדשה חלה גם על גני יום חינוך ארוך שבהם לומדים הילדים עד השעה ארבע אחר הצהריים.
קבוצת ההורים 'גן סגור' הוכיחה לאחרונה שמחאה ציבורית יכולה להוליד שינוי מדיניות. המאבק שלהם, שהחל בשנת הלימודים תשע"ב אחרי שהסכם 'אופק חדש' הוחל על כלל הגנים, הסתיים לפני כחודש. אז הורתה מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, גב' סימה חדד מה-יפית, למנהלי המחוזות לאפשר להורים "תחנת יציאה" בשעה 13:30. הבקשה צריכה להיות מועברת לגננת ומתואמת עם המפקחת. יצוין כי בשלב זה של שנת הלימודים, ההוראה החדשה טרם הועברה לכל דרגי השטח, כך שעדיין ייתכנו בעיות ביישומה. אולם בדיקה מול משרד החינוך מעלה כי ההוראה שרירה וקיימת. הסיבה הרשמית: בקשה של הורים רבים.
חטיף במקום ארוחה
כשהבן השלישי של עדי שטרסמן, העוסקת בהתפתחות ועיסוי תינוקות ובכתיבה, עלה לגן טרום חובה, היא החלה לשמוע שמועת לפיהן יום הלימודים בגן יוארך עד השעה שתיים אחר הצהריים. מעט לפני סיום חופשת הקיץ, הראתה לה חברה מתל אביב מכתב שקיבלה מהעירייה ובו הודעה רשמית על כך. שטרסמן מיהרה לבדוק בעירייה שלה, גבעת שמואל, מתי יסתיים יום הלימודים בגן של בנה, והבינה שמדובר במהלך ארצי. "שאלתי את הגננת אם אפשר להוציא אותו יותר מוקדם, כי זה יום ארוך. אי אפשר לשכנע אותי שלהיות יותר שעות מחוץ לבית זה עדיף לילד", אומרת שטרסמן. היא הבינה שהגננת לא יכולה לשתף איתה פעולה והחליטה לכתוב על כך בבלוג שלה. הדברים התגלגלו ברשת ונוצרה התאגדות של כמה הורים שפנו למשרד החינוך ולמפקחות. "הדרג הגבוה שענה לנו היה של גב' חדד מה-יפית, שהשיבה שכל המדינה נכנסת לרפורמה, שעניין התזונה של הילדים נלקח בחשבון, ומשרד החינוך אישר את נושא הטעימות".
כששטרסמן אומרת "טעימות" היא מתכוונת למיני-ארוחה שמקבלים הילדים בין ארוחת העשר לארוחת הצהריים, שמוגשת לילד בבית או בצהרון שלאחר הגן. ילד שמסיים ללמוד בשתיים יקבל את ארוחתו לפחות חצי שעה אחר כך, בגלל פרק הזמן שלוקח לו להגיע הביתה או לצהרון. הטעימות הן לרוב חטיף ולעיתים נדירות פרי. לא מאוד מזין, ומקלקל את התיאבון של חלק מהילדים. "לפני שנה התפרסם דו"ח של משרד הבריאות על תזונת ילדים, ובו כתוב שבגילאי ארבע עד שש כדאי לאכול צהריים בשתים עשרה-שתים עשרה וחצי. אני לא מבינה איך הם ישנים בלילה במשרד הבריאות אחרי שאישרו את נושא הטעימות", אומרת שטרסמן.
אגב, בניגוד לסטיגמות, שטרסמן אינה משתייכת למגזר הדתי וכך גם מרבית חברי הקבוצה שנאבקה על הוצאת הילדים מוקדם. "התחתנתי בגיל מבוגר יחסית והחלטתי שאני אקבל את הילדים בבית כשהם חוזרים מהלימודים, כמו שאמי קיבלה אותי". חברות הקבוצה, היא מספרת, עוסקות במקצועות מגוונים, החל מקוסמטיקאית וכלה בעורכת דין, ורואות כעיקרון את הוצאת הילדים מהגן, למרות שהדבר כרוך בוויתורים על הכנסה וקריירה.
לפני שנה וחצי החליטו חברות הקבוצה לעתור לבג"ץ במטרה להכריח את המדינה לאפשר להורים את תחנת היציאה. בצל אותו בג"ץ התקיימה ישיבה של מנכ"לית המשרד דאז, דלית שטאובר, יחד עם גב' חדד מה-יפית. בסיכום אותה פגישה נאמר שבכל שנה עד חודש דצמבר יוכלו הילדים הצעירים יותר לצאת מוקדם, משום שזו תקופת הסתגלות. "היה גם מסר שהם יהיו מוכנים לגמישות בנושא, והדבר היה תלוי במנהלי המחוזות". בינתיים בג"ץ המליץ להורים למשוך את העתירה ולפתוח במאבק ציבורי. "בשלב זה הצטרפה למאבק מיכל להט, שנקטה בגישה של כתיבת מכתבים והזרמת בקשות רבות למשרד".
סוג נוסף של הורים שהצטרפו למאבק הם הורי הצהרון, בגלל ארוחת הצהריים המאוחרת. "מי שהכשיל את המאבק במידה מסוימת היו הורים שלא היה אכפת להם, שיוצאים בבוקר לעבודה ולא כל כך משנה להם מה קורה עם הילדים", אומרת שטרסמן. "לא פעם קיבלנו מההורים האלה את התחושה שאנחנו מפונקות. אבל אנחנו רצינו את טובת הילדים".
בסופו של דבר, לפני כחודש חתמה חדד מה-יפית על הוראה לאפשר לכלל ההורים את תחנת היציאה. במשרד החינוך מנמקים את ההחלטה, כאמור, בכך שהורים רבים פנו. שטרסמן תולה את הצעד הזה בחילופי הגברי שהיו במשרד. מישהי מהקבוצה, שבעבר קראה מספר פעמים למשטרה כדי שיאפשרו לה להוציא את בנה מהגן, נפגשה עם שר החינוך הנכנס, הרב שי פירון. "הוא לא הבין על מה המהומה ולמה צריך לכתוב מכתבים לכל העולם. עם כל הסימפטיה האישית שיש לי כלפי גדעון סער, אני בטוחה שאם הוא היה נשאר בתפקידו, ההוראה החדשה לא הייתה ניתנת".