
לראשונה השתתפה אתמול גם תנועת הנוער התורני לאומי 'עזרא' בעצרת הזיכרון לציון 18 שנה לרצח רבין.
בראיון ליומן ערוץ 7 שוחחנו עם שאול דה-מלאך, מזכ"ל התנועה החדש, שסיפר על המגמה שמאחורי ההשתתפות, הלבטים והתקוות לעתיד.
דה-מלאך מספר כי בתום העצרת שוחח עם המארגנים ואמר להם כי בעצרת נעשה צעד משמעותי בכיוון החיובי, הכיוון המוביל לאחדות ולגיבוש מכנה משותף לאומי רחב, אך מדובר רק באמצעו של תהליך שיש לדאוג שלא ייפסק.
משנשאל אודות תחושותיו סביב דבריו של יונתן בן ארצי, נכדו של יצחק רבין, שקרא לראש הממשלה להביא שלום ובכך לסגור מעגל, כהגדרתו, אומר דה-מלאך כי אמנם מסר זה היווה קושי עבורו ועבור לא מעט חניכים בתנועה, אך עם זאת הוא רואה דבריו של הנכד דבריו הפרטיים. "כל דובר מייצג את עצמו ולכל אחד יש את הזכות לומר את אשר על ליבו".
דה-מלאך מציין בדבריו כי מרבית תוכנה של העצרת הייתה ברוח אחרת לחלוטין, רוח שמבקשת לבחון מה נגרם לחברה בישראל בעקבות הרצח ולא הדגשה של מורשת רבין ומורשת השלום. בדבריו הוא מזכיר כי בין הדוברים היה הרב זאב קרוב, בוגר התנועה, והרבנית הדסה פרומן שהעבירו מסרים שונים בתכלית מאלה של בן ארצי.
את עיקרה של העצרת מוצא דה-מלאך בשיח סביב שאלת המשמעות של הרצח ושאלת הגורם שיכול היה להוביל למציאות כזו של רצח מנהיג בישראל. זאת לצד דיון אודות ההסתה שאחרי הרצח. דה-מלאך מציין כי בשנה שעברה התקיים דיאלוג בתנועות הנוער סביב הרצח ומשמעויותיו, ולטעמו שיח שכזה שיוביל לחשבון נפש בכל אחד מהצדדים יוכל לגבש אחריו מסקנות שיובילו לעתיד טוב יותר.
בהמשך הדברים נשאל דה-מלאך אם גם הוא מזהה את אותם הקוראים להדרתם של חובשי הכיפות הסרוגות מעצרת הזיכרון כחלק מהטלת האשם על כתפיהם. דה-מלאך מציין כי הדברים אמנם קיימים ואכן ישנם שאינם אוהבים את הכיוון שאליו מתקדמת העצרת, ובאופן כללי המדברים על חיבור בין זכרו של רבין למורשת השלום אינם אוהבים את מעורבותם של כלל חניכי תנועות הנוער בעצרת הזיכרון, אך הוא כאיש חינוך אינו מוכן לקבל מציאות שבה זכר הרצח מנוצל למתקפה עליו ועל תפיסת עולמו. "יש מחלוקת עמוקה בנושא השלום. זה לא פשוט. זה קורע, אבל הסיפור הוא לא השלום שאני לא בטוח שבהכרח רבין היה הולך לכיוון הזה. הנקודה המרכזית היא איך אנחנו מדברים ואיך אנחנו רוצים שתיראה המדינה הצעירה שלנו. עוד לא הספקנו ללמוד להכווין ולדייק איך עושים את זה נכון".
דה-מלאך נשאל אם גם בעצרת אתמול נשמעו ביטויי גנאי כאלה ואחרים נגד חובשי כיפות סרוגות כפי שהיה בשנים הראשונות שאחרי הרצח. בדבריו הזכיר דה-מלאך כי גם בשנה שעברה התקבלה נוכחותו של הרב אבי גיסר, רבו של הישוב עפרה, בטקס בקריאות בוז, אך להערכתו קיים הליך של בירור אמיתי וכל מחנה צריך לקיים חשבון נפש משלו, כך צריך גם המחנה השני לערוך חשבון נפש על קריאות הבוז והניסיונות לייצר דה לגיטימציה לזולת. "במובן הזה גם אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש. כל ציבור בישראל חטא בעניין הזה וצריך לעשות חשבון נפש. חסימת קול מסוים והפיכתו ללא לגיטימי זה דבר שמסכן את הדמוקרטיה. אם התופעות הללו יימשכו הן יסכנו את המהלך המיוחד הזה".
דה-מלאך מספר כי לפני ההחלטה להשתתף בטקס נשמעו קולות רבים של התנגדות בתוך התנועה, "ויתכן שהם צודקים. אם לא נתקרב במשך השנה הקרובה יתכן והם צודקים. אני רוצה להאמין שמדובר בתהליך אמיתי וכן", הוא אומר ומזכיר את ההתייעצות עם רבני התנועה, התייעצות שקדמה להשתתפות, וכן את היות העצרת לראשונה שומרת שבת בעקבות הרצון לאפשר בה שילוב של בני נוער ממגזרים שונים, "זה מראה על הכנות והרצון לבנות משהו שהוא של כולם. אני רוצה לקוות שהפנייה הזו אלינו תישא את הפירות האמיתיים שלה".
