מסתערים על הערים

את הספירה לאחור לקראת פתיחת הקלפיות, כך נדמה, אפשר כבר להרגיש באוויר. כל כניסה לעיר או רשות מקומית מציפה את הבאים בשמות, בתמונות ובסיסמאות.

נציגים רבים של הציונות הדתית, גם במסגרת הבית היהודי וגם לא, מבקשים להגיע לעמדות השפעה פוליטיות. בשבוע הבא בזמן הזה כבר נדע מי הצליח ומי ייאלץ להמתין לבחירות הבאות.

לא רק דתיים קלאסיים

מפלגת הבית היהודי, שדרכה רצים מרבית הנציגים חובשי הכיפה, פיזרה את המירוץ שלה על לא פחות מ88 מקומות. בכמעט עשרה מהם יש גם מתמודדים לראשות המועצה, רובם בפריפריה. בצמרות הרשימות, אומרים בגאווה במפלגה, מוצבות 50 נשים, חילונים ודתיים, ותיקים ופנים חדשות, יוצאי כל העדות ואפילו דרוזי אחד.

לפני כמה חודשים שוחחנו עם עליזה בלוך, אז מתמודדת מטעם הבית היהודי לראשות עיריית בית שמש, ומי שהייתה מועמדת גם מטעם הליכוד וגם מטעם יש עתיד. גם המתמודד מטעם מפלגת העבודה בעיר, ריצ'רד פרס, הודיע על תמיכתו בה. בלוך ציפתה לחודש אוגוסט, אז אמור היה להיערך סקר שבו ייבדק מי מהמועמדים הציונים צפוי לקבל את מירב הקולות,. מי שיצנח בסקר, כך סיכמו ביניהם המתמודדים, יהיה מועמד של המחנה כולו.

אבל אז החליטו בבית היהודי אחרת. בימים שבהם הסקר היה אמור להתקיים, מפלגת האם הסירה את תמיכתה בבלוך והעבירה אותה לאלי כהן, מועמד חילוני מוביל בבית שמש. לבלוך הוצע המקום השני, והסקר התייתר. במקומות שונים דווח על כך שהחלפת המועמד המוביל הייתה בעקבות לחץ של אנשי הסניף המקומי של הבית היהודי. בלוך שקלה את צעדיה הבאים והודיעה לבסוף על פרישה. "החלטתי כי לא אהיה גורם שעלול לפלג את המחנה הציוני. אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות לשינוי המצב בעיר, ואני מאחלת לגוש הציוני הצלחה במימוש התקווה הגדולה לשינוי", כתבה בדף הפייסבוק שלה.

מזכ"ל הבית היהודי, ניר אורבך, מסביר כי בהתחלה אכן עמדה המפלגה מאחורי בלוך, אך ככל שעבר הזמן הוכח שכנראה היא לא תוכל להביא לניצחון ולכן הועברה התמיכה לכהן. אורבך מסביר את הבחירה במועמד חילוני על פני דתי לראשות הרשימה: "בבחירות הכלליות האחרונות הצטרפו למפלגה 75 אחוזים של אנשים חדשים. פתחנו את עצמנו גם לאנשים שהם מעבר להגדרה הציונית דתית הקלאסית. אלי כהן הוא מסורתי, ובעל ערכים שמאוד קרובים לציונות הדתית. ברשויות אחרות אנחנו מריצים לרשות אנשי ציונות דתית קלאסיים. כך, למשל, בקריית מלאכי ובטירת הכרמל, בשדרות ובאופקים".

"הדתיים הם לא סלאח שבתי"

"התחושה היא טובה", אומר לנו השבוע מי שמוביל את רשימת הבית היהודי בירושלים, דב קלמנוביץ'. קלמנוביץ' מדבר על כך שהסקרים מנבאים לרשימתו שלושה-ארבעה מנדטים ומוסיף: "חשוב שנהיה חזקים".

מדוע לא הסכמתם לחתום על הסכם עודפים עם רשימת 'ירושלים מאוחדת'?

"הסכם כזה אתה חותם עם מישהו שיש סיכוי לקבל את העודפים שלו. ברגע שהסקרים שלנו הראו שהרשימה שלהם לא עוברת את אחוז החסימה - לא חתמנו". אגב, הרשימה לא חתמה על הסכם עם אף רשימה אחרת.

אחרי המהפכים שהיו במירוץ הזה, האם אתה חש שאתה מייצג את המפד"לניקים האותנטיים של העיר?

"אנחנו בית יהודי גדול. גם הנציגים של ירושלים מאוחדת לא נבחרו בפריימריז. אני הנציג של נפתלי בנט ואורי אריאל, שסיכמו ביניהם שבירושלים יהיה מועמד מוסכם. כולם יודעים שמי שמתפלג עושה טעות. בבחירות האחרונות ראינו שהכוח נמצא באחדות. אני מאמין שהציבור הדתי לא מאמין בעסקנות אלא בעשייה. אני דור שביעי בעיר הזאת, לא הנחיתו אותי לעשייה. נדרתי לעשות למען הציבור ואני אכן עושה זאת, וכעת אני רוצה לתרום בצד המוניציפלי".

קלמנוביץ' ורשימת הבית היהודי לא מביעים עמדה ברורה בעד מועמד כזה או אחר לראשות העיר. "רוב המצביעים שלנו נוטים לכיוון ברקת", הוא אומר, "בכל מקרה, הם לא סלאח שבתי שצריך לומר להם למי להצביע".

ניר אורבך מסביר ש"באופן מסורתי, ירושלים היא עיר מורכבת. הצלחנו ביותר מ80 מקומות להריץ רשימות מאוחדות. בבחירות הקודמות הציבור הציוני-דתי אמנם רץ יחד בירושלים והכניס שלושה מנדטים, אך סיים את הקדנציה כשכל מנדט מתפקד כאיש בודד. על המורכבות הזאת נוספו כל מיני רצונות פרטיים של אנשים מסניף הבית היהודי. הבחירות והרשימה של המפלגה כפי שהיא היום אושררו על ידי בית המשפט המחוזי, וזה מה שהמפלגה החליטה". לאור הצעד הזה של בחירות חוזרות, חלק מהסניף נמצא היום ברשימת שקדי-קינג. אורבך חושב שהם טועים.

בזירת ברקת-ליאון מתחילים להסיר את הכפפות. באמצע השבוע העניק אריה דרעי ריאיון לרדיו 'קול ברמה' ובו גילה כי המניע שלו לחבירה לאביגדור ליברמן בכל הנוגע להרצת משה ליאון בירושלים הוא הפלת הקואליציה, או באופן מדויק יותר: פירוק ברית בנט-לפיד.

דרעי קרא לאחדות חרדית סביב משה ליאון כדי שליברמן, שהטיל את כל כובד משקלו על ליאון, יהיה מרוצה. "אם הציבור החרדי לא יהיה מאוחד סביב מועמדותו של ליאון, אני אומר לכם - אנחנו מאבדים את הסיכוי לפרק את הקואליציה בשלוש השנים הקרובות", כך צוטט בערוץ 7.

מצד שני, השבוע פרסמו אדמו"רים קול קורא לחסידיהם להצביע לפי הוראת הרבנים בכל מקום. האמירה הזאת מנוגדת לקריאתו של דרעי וההערכה כרגע היא שהציבור החסידי יפצל את קולותיו. והרבנים הציונים-דתיים? הרב דרוקמן שיגר מכתב תמיכה לניר ברקת, כמו גם משפחתו של הרב מרדכי אליהו, הרב אבינר, הרב אורי שרקי ועוד. ליאון נתמך על ידי הרבנים קנייבסקי ושטיינמן, וגם הרב שלום ארוש, ראש ישיבת 'חוט של חסד'.

הח"כים מפשילים שרוולים

זירה פוליטית מורכבת אחרת היא פתח תקווה, שם תצעד לבסוף הרשימה הציונית-דתית יחד. בהישג הזה אין להקל ראש, מכיוון שכבר עשור הריצה לרשות המקומית בפתח תקווה היא מפוצלת. מוטי זפט, מ"מ וסגן ראש עיריית פתח תקווה, שרץ בבחירות הקודמות בראשות הבית היהודי (אז מפד"ל) כנציגו של אורלב, טען בתחילת הקמפיין כי המפלגה התחייבה לקיים פריימריז ולא עשתה כן, וכי ברשימה נמצאים אנשי "המנגנון הישן". זפט החל להריץ רשימה עצמאית ולא נרתע מלהשתמש בסיסמה "משהו חדש ממשיך". בסופו של דבר נכנס לרשימת הבית היהודי במקום שני, אחרי איציק דיעי.

אורבך, תושב פתח תקווה בעצמו, אכן חושב שמדובר בהישג. גם שם וגם ברעננה ירוצו אנשי הבית תחת כיפה אחת. "עם כל מה שעברנו, בסוף האנשים מתיישרים ונכנסים תחת כנפי רשימה אחת, וזו גולת הכותרת של הדברים. כשמסתכלים על המערכה הגדולה, אנחנו עושים פה לא פחות ממהפכה. אנשים שלא חשבו שייכנסו לפוליטיקה, נכנסו. מקומות שלא היו בהם במשך שנים נציגי המפלגה במועצה - מתמודדים". עם זאת, הוא אומר, יש מקומות שבהם נשארו הפעילים הוותיקים, משום שהם עושים עבודה טובה כבר שנים.

מפלגת הבית היהודי רצה בבחירות האלה בכל הכוח. פרט למטה מוניציפלי נמרץ ביותר, הח"כים עצמם השתתפו ב500 כנסי בחירות וגם היו"ר מפשיל שרוולים ומדלג בין צפון הארץ, מרכזה ודרומה, כדי להשפיע. רק השבוע הוא קרא בכנס באריאל: "בעוד שבוע ויומיים הקלפיות נסגרות. עכשיו הזמן לעבוד, לתלות שלטים, לייצר נראוּת, לשכנע אנשים וביום הבחירות לגרור אנשים לקלפי".

מטה המפלגה היה מעורב בכל יישוב ויישוב, אך יש מקומות שבהם גם ראשי המפלגה לא באו רק לחייך למצלמות ולנאום, אלא התערבו ממש בנעשה. אם בקביעת נציג המפלגה ברשימה (ירושלים) ואם בגישור ופישור בין המועמדים (פתח תקווה). המטה המוניציפלי עובד ללא הפסקה כדי להביא לתוצאות, אבל מלבד השקעה לטווח ארוך, של השפעה ומנוף אלקטורלי לבחירות הבאות לכנסת, מדובר כאן בכסף ויוקרה שמוטלים על הכף. "בבחירות הקודמות רצו רשימות שונות של המפלגה תחת שמות שונים וצבעים שונים. הפעם כמעט כל הרשימות רצות תחת הכותרת 'הבית היהודי' ומשתמשות בצבעים ובסיסמאות של המפלגה", אומר אורבך.

איזה הישג בבחירות ייחשב בעיניך להצלחה?

"בבחירות הקודמות היו 42 רשימות של המפלגה, והוכנסו 78 נציגים בכל הארץ. הפעם אנחנו מקווים להכניס למעלה מ100 נציגים. זה יסומן כהצלחה".

ובזירת ראשי הרשויות?

"אנחנו רוצים להכניס את כולם", הוא עונה כמו שעונים במרוץ פוליטי. "ארבעה-חמישה נמצאים בסיכוי גבוה והשאר, עצם הריצה שלהם לראשות הרשות מחזקת את הרשימה שלהם. אם יהיו שני ראשי רשויות של הבית היהודי זו תהיה הצלחה גדולה". היום, נזכיר, אין אף ראש רשות מטעם המפלגה.

אתה לא חושש שאחרי שהשקעתם כל כך הרבה בסופו של דבר תנחלו הפסד?

"במקצוע שלי אין ביטוח", הוא צוחק, "צריך הרבה סייעתא דשמיא, אותה קיבלנו ברשימה לכנסת. אנחנו מאמינים שאנחנו פועלים ממקום אמיתי ושהמסלול שיצרנו מגביר את הסיכויים". בשטח, אומר אורבך, יש תחושה "כמו בפריימריז". גם במקומות שהיו מנומנמים ואין בהם בכלל נציגות של הבית במועצה, יש התעוררות, כנסים וקמפיין ערני ולא מגזרי. "ציבורים רבים מגיעים אלינו. זה עוד שלב בדרך להנהגת המדינה".

לוד: תמיכה גוברת במועמד הדתי

בין המתמודדים ברשימות למועצות וכמובן על הראשות, נמצאים גם כאלה שמשתייכים לציבור הציוני-דתי אבל רצים מטעם מפלגה אחרת. כך למשל בגבעת שמואל, שם המתמודד היחיד לראשות העירייה הוא יוסי ברודני, איש מפד"ל לשעבר, שעבר בשלב מסוים לליכוד. הבית היהודי קוראת לתמוך בו, ומצד שני להניח למועצה פתק של טב.

בלוד, שעל ראשותה מתמודדים נכון להיום שלושה מועמדים, מתקיים קמפיין סוער במיוחד, אולי משום שמדובר בבחירות ראשונות מזה עשור לאחר שנים של ועדה קרואה. המועמד חובש הכיפה הוא עו"ד יאיר רביבו, בשנות ה30 לחייו, שגדל בעיר ושימש מנכ"לה בתקופה האחרונה. מולו מתמודד יורם מרציאנו, לשעבר חבר כנסת, שקיווה לקבל את תמיכת הליכוד, ולשם כך אף התפטר ממוסדות מפלגת העבודה שבהם היה חבר. מי שקיבל את תמיכת המפלגה השלטת, שיש לה כוח אלקטורלי רב בעיר, הוא דווקא רביבו. המועמד השלישי הוא מהמגזר הערבי.

בשבוע החולף הודיע מועמד נוסף, אביב וסרמן, על פרישתו מהמירוץ בלוד ועל תמיכתו ברביבו. "בסך הכול הסיכויים טובים", אמר לנו השבוע רביבו. "הקהל מאוד רוצה אותי. הוא רוצה מנהיגות חדשה ונקייה שלא מביאה דמויות מהעבר", הוא אומר ורומז לכך שיריבו היה חבר מועצת העיר בעבר.

מה מביאה איתה תמיכתו של וסרמן?

"הוא מהמחנה של הישרים, המשכילים והטובים, שבאים ממקום של טוב. הוא מביא איתו קהלים של אנשים חילונים ויוצאי חבר העמים. הם לא רבים, זאת הסיבה שהוא פרש. לפי הסקרים הוא היה אמור לקבל שמונה אחוזים, אבל אלה שמונה אחוזים חשובים".

בסופו של דבר אתה מתמודד בעיר מעורבת. מה זה אומר?

"שליש מהאוכלוסייה כאן היא ערבית והדרך הנכונה להתייחס לכך היא במעשים. כשהייתי מנכ"ל העירייה עשינו המון פעולות לצמצום פערים של שנים בתשתיות מים וביוב וחינוך לערבים. כשעשיתי את זה לא חשבתי לצבור כוח פוליטי. רובו המכריע של הציבור הערבי איננו תומך בי. מרציאנו פשוט ניצל את העובדה שאני ימני ונמצא בצד הימני של המפה הפוליטית כדי לומר שאני נגדם ואהרוס להם את המסגדים". לדברי רביבו, אי אפשר לסמוך על שיעור הצבעה נמוך בקרב המגזר הערבי, כפי שנהוג לומר בביטול. "יש להם רשימות למועצה, אז הם יגיעו להצביע".

רביבו מקיים קשרים חזקים עם הגרעין התורני בעיר ואפילו משתייך אליו באופן רשמי, למרות שמבחינה פוליטית הוא ואנשיו העדיפו לומר שהוא לא חלק אינטגרלי ממנו. הנהלת הגרעין התורני בעיר לא הכריזה על תמיכה במי מהמועמדים, אבל רוב החברים, כך נראה, מביעים את תמיכתם בו ואף פועלים למענו. רביבו מצדו מברך על כך: "רובו ככולו של הגרעין מסייע לי לא רק באמצעות הצבעה. יש כמה עשרות חברים שבשבועות האחרונים עוברים בית בית ומסייעים לי בהתנדבות מלאה". הגרעין התורני בלוד הוא אמנם הגדול בארץ, אך איננו מחזיק אלקטורט גדול באופן יחסי. לרביבו זה לא משנה. "זו עזרה משמעותית. אלה 800900 קולות שכוחם לא במספרם, אלא בהבעת עמדה. זו אוכלוסייה מבורכת שנשמח להביא עוד ממנה אל העיר".  

הרב צבי טאו: "האג'נדה של הבית היהודי היא חיסול המפלגות הדתיות והפרדת הדת מהמדינה" (חגית רוזנבאום)

במכתב תשובה שהתפרסם השבוע במודעה בעיתון 'הארץ' תוקף נשיא ישיבת 'הר המור', הרב צבי ישראל טאו, את מפלגת הבית היהודי. תשובת הרב ניתנה לשאלה בנוגע להצבעה למועמדי הבית היהודי בבחירות המקומיות בבית שמש. השואלים ציינו כי בראש רשימת הבית היהודי בבית שמש עומד מועמד חילוני, אשר הבטיח "למצוא פתרונות לנושא הבילויים בשבת", שמשמעו לדבריהם פתיחת עסקים בשבת. בין המתמודדים לראשות העיר ישנו גם מועמד דתי מטעם ש"ס.

הרב טאו קובע בתשובתו כי "האג'נדה של הבית היהודי היא חיסול כוחן של המפלגות הציוניות-דתיות, כדי לקעקע את הסטטוס קוו, למען הפרדת הדת מהמדינה בכל התחומים, ולפרק כל זיקה של מדינתנו אל התורה". המסקנה מכך, פוסק הרב, היא שאין העדפה למועמד של הבית היהודי על פני האחרים: "איני רואה למי שאלה הן שאיפותיו ומטרותיו, מועמד יותר מועדף ואידיאלי לראשות מפלגת הבית היהודי מאדם חילוני, וניפטר אז מן הצביעות ומאחיזת העיניים, ותוסר המסכה, ונקווה שגם יוחלף השם שמפלגה זו נושאת בשקר. בטוח אני שהדבר יגרום למפלגות החרדיות לקחת יותר אחריות על המדינה כולה, מה שבוודאי יקרב את צעדי גאולתנו".