בדו"ח חדש מנתח מכון המחקר NGO Monitor את המענקים הישירים והעקיפים המועברים מממשלת גרמניה לארגונים לא-ממשלתיים רבים בישראל וברשות הפלסטינית, המעורבים בקמפיינים של דה-לגיטימציה נגד ישראל.
יצוין כי המימון לארגונים פוליטיים אלה מנותב דרך קרנות פוליטיות גרמניות, ארגוני סיוע כנסייתיים, וארגוני חברה אזרחית.
"הממשלה הגרמנית והעם הגרמני ידועים בתמיכתם החשובה באוניברסיטאות הישראליות, תוכניות ללימוד השואה ומכוני מחקר, דבר חיובי ביותר לכשעצמו", כך לפי פרופסור ג'ראלד שטיינברג, נשיא NGO Monitor, המדגיש כי "עם זאת, תמיכה זו אינה מצדיקה את הנזק שגורמים ארגונים לא-ממשלתיים המקבלים מימון מגרמניה ומובילים קמפיינים ופרויקטים של חרמות ודמוניזציה נגד ישראל".
עוד מוסיף שטיינברג ואומר כי "קיימים גם מוענקים שלא היססו לנקוט בפעילות ורטוריקה אנטישמית בוטה. ראשי מסגרות מימון אלה ובכירים בממשלה הגרמנית צריכים להיות מודעים לכך ולמנוע את הניצול הזה על-ידי הארגונים השותפים".
דוגמה לדבריו מוצגת בדו"ח עצמו המציג את המימון הממשלתי גרמני לארגון הישראלי "זוכרות". מימון זה הועבר דרך קרן רוזה לוקסמבורג, מדיקו אינטרנשיונל, מיסראור, וקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" (EVZ). הדו"ח קובע כי "ארגון "זוכרות" טוען כי צריך "להכיר במימוש זכות השיבה של הפליטים והפליטות [הפלסטינים]", שמשמעותו קריאה לחיסול מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי".
ב-NGO מציינים כי קרן EVZ הפסיקה לממן את ארגון זוכרות בשנת 2012 בגלל ש"הקרן תומכת בפרויקטים חינוכיים אך אינה תומכת בארגונים בעלי אג'נדה פוליטית". לטעמם של מנסחי הדו"ח על קרנות אחרות לאמץ את תקדים EVZ.
בדוגמא נוספת בחן הדו"ח את קרן רוזה לוקסמבורג המממנת את ארגון קואליציית נשים לשלום, ארגון המוביל קמפיינים של חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) נגד ישראל. הדו"ח מציין כי "לבד מהתקפות אלה נגד ישראל, צולמו נציגות הקואליציה כשהן מחזיקות דגל של החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון טרור שאחראי למספר רב של התקפות רצחניות על אזרחים ישראלים". הדו"ח קובע כי "העברת כספים ציבוריים גרמנים לארגונים מסוג זה באמצעות קרן רוזה לוקסמבורג נוגד את המדיניות והמחויבות המוסרית של גרמניה".
יצוין כי מחקר זה מהווה המשך לדו"חות קודמים של NGO Monitor, דו"חות שעסקו בנושא מימון מממשלות ספרד, איטליה, האיחוד האירופי ומנגנוני מימון ממשלתיים נוספים. הדו"ח בחן 13 מסגרות מימון גרמניות, ו-35 ארגונים להם מועבר הכסף. בNGO מציינים כי "על מנת לקבל מידע מדויק ומעודכן על מימון ארגונים באזור, חוקרי המכון ניהלו תכתובת עם קרנות המימון הגרמניות. רוב הקרנות סירבו לספק מידע מהותי על המענקים ופעילויות נוספות, דבר המשקף היעדר שקיפות מטריד".