דרכה הכלכלית של ש"ס - פופוליזם

בלוגר הבית של המדור הכלכלי מאמין שהיחלשותה הצפויה של תנועת ש"ס תעשה רק טוב לכלכלה הישראלית, שניזוקה מדרכה הפוליטית.

אמיר וייטמן , י"ח בחשון תשע"ד

ישיבת סיעת ש"ס היום
ישיבת סיעת ש"ס היום
פלאש 90

מה כבר לא נאמר על הרב עובדיה יוסף זצ"ל?

לית מאן דפליג על כך שהוא היה פוסק חשוב מאוד בתולדות עם ישראל, מתמיד ושקדן שאין כדוגמתו בדור הזה, בעל ידיעות תורניות רחבות מעבר לגדר הרגיל גם עבור תלמידי חכמים גדולים, ועוד.

בדור שבו יש תחרות על החומרות, הקו ההלכתי שלו היה להקל ככל שניתן וכולם דיברו על האומץ שלו ועל הרצון שלו למצוא היתרים מתוך השקפה ש"כח דהיתרא עדיף". אפשר להאריך אבל אין זה המקום ואיני האיש המתאים לכך, אבל רציתי בכל זאת לצאת ידי חובת ההערכה לרב עובדיה זצ"ל.

בטור זה ברצוני להתמקד בפן הציבורי של פעילותו, ובעיקר, כמובן, בהשקפה החברתית-כלכלית של תנועה ש"ס, שהוא הוביל והנהיג, לפחות באופן רשמי, מזה שנות דור.

אני מציין את המילים "באופן רשמי" משום שאני לא מאמין שהרב עובדיה זצ"ל באמת הנהיג את ש"ס. בפועל, ש"ס הונהגה על ידי עסקנים, ונראה שהרב עובדיה התערב והכריע רק בשאלות קרדינליות, וגם זה, תחת לחץ עסקני כבד. בפועל, מה שעניין את הרב, ומה שדחף אותו לפעולה, היה הרצון להשיב את ישראל לאביהם שבשמיים. הוא רצה שהיהודים יקיימו תורה ומצוות וכל פעילותו הציבורית היתה מכוונת לעניין הזה. זה היה נכון בהיותו אדם צעיר, זה היה נכון בהיותו ראשון לציון ורב ראשי לישראל, וזה גם היה נכון לאחר מכן במסגרת פעילותו הציבורית כמנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס.

הרב עובדיה זצ"ל לא ממש התעניין ולא התערב בשאלות מעבר לזה, למעט שאלות בעלות חשיבות מדינית גדולה, סביב ענייני שלום ומלחמה, כידוע, בשל משקלם הכבד, למרות שגם פה אריה דרעי הטעה אותו לא פעם, כידוע, למשל במסגרת הסכמי אוסלו.

בכל אופן, מבחינת הרב עובדיה, כל המטרה של ש"ס היתה להחזיר את עם ישראל בתשובה ולכן עוצמתה הפוליטית של תנועה זאת היתה מכוונת להשגת מטרה זאת בלבד. עניינים חברתיים-כלכליים היו משועבדים למטרה של העצמת הכח הפוליטי לש"ס ולא עמדו בפני עצמם בתוך משנה סדורה כלשהיא.

יש היום והיו בעבר בש"ס פוליטיקאים בעלי גישה מאוד סוציאליסטית ולעומתם יש היום והיו בעבר בש"ס פוליטיקאים, כמו ח"כ יצחק כהן, סגן שר אוצר מוערך מאוד לשעבר, בעלי גישה הרבה יותר קרובה לגישת השוק החופשי. הם כולם חיו ביחד בשלום בנושא הזה משום שהוא לא היה נושא משמעותי מבחינת ש"ס.

ש"ס לא חיפשה, כפי שהיו אולי מצפים מאנשים שומרי תורה ומצוות, את האמת בדבר התועלת הכלכלית והחברתית המרבית לעם היושב בציון, אלא, כמו כל קבוצה פוליטית אחרת, את מה שנראה לה שיביא את מספר הקולות הרב ביותר, ולעזאזל עם האמצעים כדי להשיג את זה.

לכן אנחנו זוכרים בזמנו את הקמעות והברכות, לפני שאלה יצאו מחוץ לחוק. לכן ניתן היה לקדם מדיניות כלכלית-חברתית מזיקה לציבור, אם זה מספיק פופולארי כדי לקנות קולות. וכמובן שנדלג על השחיתות ועל בכירי ש"ס שבילו זמן לא מבוטל מאחורי סורג ובריח בלי שהם הוקעו על ידי מאן דהו, מה ששלח מסר קשה מאוד שאולי אפשר לגנוב כספי ציבור ולהתנהג בצורה לא ישרה אם זה משרת את המטרה הפוליטית של ש"ס.

התוצאה היתה פופוליזם גס וקידום של מדיניות רווחה מבוססת "חלוקה" באופן מוצהר: הצביעו לנו ונביא לכם כסף, כמובן על חשבון הציבור הרחב. חד וחלק, ברור ובלי פלפולים מיותרים.

למרות שברמה האישית הרב עובדיה תמך מאוד ביוזמות של העצמה כלכלית של הפרט, וידוע למשל שהוא תמך ללא פחד ורתיעה ביוזמת בתו שהקימה מכללה לנשים חרדיות, הראשונה מסוגה, ברמה הציבורית, התמונה אחרת לגמרי, לצערנו.

ש"ס, כמו כל מפלגה רגילה ואף גרועה מזה, שאפה בפועל ליצור ציבור של מצביעים נאמנים התלויים בה למחייתם, ובניגוד לדרך הספרדית המסורתית, היא תמכה ביצירת חברת לומדי תורה מקצועיים על חשבון ציבור משלמי המיסים. גרוע מזה, מסיבות של רייטינג פופוליסטי, היא תמכה בקצבאות הכי נוראיות שיש, אותן שגרמו לנזק קשה לאותם אנשים שהן התיימרו לעזור להם, ומספיק לציין פה למשל את הקצבאות לאמהות חד-הוריות. קצבאות אלו מעודדות בפועל גירושין, כולל גירושין פיקטיביים למטרות השגת הטבות, תופעה מצערת ביותר ורחבה יחסית.

לא ברור איך מפלגה חרדית שאמורה לתמוך במוסד המשפחה מעודדת פירוק משפחות בישראל, אבל לעסקני ש"ס הפתרונות.

אפשר להאריך הרבה מאוד ולתת פרטים אודות הנזק הכלכלי-חברתי הקשה שגרמה ש"ס, והרב אמסלם גם עשה את זה ופירט, אבל מספיק.

די לי לקוות שעכשיו, בהעדר מנהיגותו וסמכותו של הרב עובדיה זצ"ל, התנועה הרעה הזאת תעלם מן העולם ושמצביעיה יתפזרו בין מפלגות שתומכות במדיניות כלכלית שפויה המבוססת על עידוד עבודה ופעילות יצרנית, ופחות על "שנור" ושוד הקופה הציבורית.