כמעט כל אדם בישראל יבצע בימי חייו כמה עסקאות מקרקעין, ובחלק ניכר מהן ייעזרו הצדדים בשירותיו של מתווך.
בישראל מוסדר נושא תיווך המקרקעין בחוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו-1996, אשר הסדיר את זכויותיהם, חובותיהם, רשיונם ופעולתם של מתווכי מקרקעין. כיום רשומים ברשם המתווכים כ17,500 בעלי רישיון לעסוק בתיווך.
מתי נשלם למתווך?
החוק קובע שלושה תנאים אשר בהתקיימם יהיה המתווך זכאי לשכר בעבור פעולתו: המתווך בעל רישיון תיווך בתוקף; הלקוח חתם על הזמנת שירותי תיווך בכתב, המכילה את הפרטים החשובים; פעולתו של המתווך הייתה הגורם היעיל שהוביל לעסקה. בעניין זה חשוב לציין כי ברבים מטופסי התיווך מופיעה קביעה כי אפילו גילוי או מסירת פרטי הנכס או הכתובת לבדם ייחשבו כגורם יעיל ויחייבו את הקונה בדמי תיווך. סעיף זה הוא בעייתי וייתכן שאף אינו חוקי, שכן הוא נוגד את כוונת החוק ומרוקן מתוכן את דרישת הגורם היעיל.
עוד קובע החוק כי על מנת שמתווך ייהנה מבלעדיות, יש צורך בחתימת הלקוח על מסמך נוסף ונפרד אשר יגדיר ויגביל במפורש את תקופת הבלעדיות (בדירת מגורים תקופת הבלעדיות המרבית היא שישה חודשים).
כתב הזמנת שירותי התיווך הוא חוזה לכל דבר וחלות עליו מערכות החוקים בדומה לכל חוזה, למשל הדרישה לגילוי נאות, הדרישה לקיום החוזה בתום לב והדרישה לחוזה הוגן.
עוד נוסיף כי על אף לשון החוק, בתי המשפט לא יראו בעין יפה לקוח שמנסה להתחמק מתשלום בטענה טכנית של פגם ברישיון או בכתב ההזמנה של המתווך.
לסיכום: מכל האמור עולה כי אדם - קונה או מוכר - המבקש להיעזר במתווך יקפיד לבדוק את רישיונו של המתווך, וכן יקפיד טרם חתימתו לקרוא היטב את כתב הזמנת התיווך או את כתב הבלעדיות, ואת התנאים והסייגים שבהם – בדיוק כמו בכל הסכם או חוזה אחרים.
הכותב הוא עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין והנדל"ן
האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.