בקרב מרבית הציבור בישראל ניכרת תחושת בטחון אישי גבוהה בישובי המגורים, ו-56% חשים ביטחון במקומות בילוי ומסחר סגורים.
החשש מפיגוע חבלני דורג במקום נמוך יותר, כשני שליש מהציבור ויותר ציינו כי נוכחות משטרתית תורמת לשיפור תחושת הביטחון האישי שלהם.
נתונים אלו עולים מסקר עמדות ציבור בנושאים הקשורים להערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל שנערך לבקשת המדען הראשי של המשרד לביטחון הפנים ובוצע על-ידי חברת טלדור.
ממצאי הסקר הנוכחי מצביעים על מגמת עליה בהערכות ובעמדות הציבור כלפי משטרת ישראל ובאמון כלפיה. במסגרת הסקר נבדקה תחושת הביטחון האישי של הציבור ורמת החשש שלו להיפגע מעבריינות, פיגוע חבלני ומתאונת דרכים.
בקרב מרבית הציבור ניכרת תחושת בטחון אישי גבוהה, כאשר 58% מהציבור דרגו את תחושת בטחון אישי כגבוהה בישוב המגורים, 56% הביעו תחושת בטחון גבוהה באזור המגורים, ו-56% במקומות בילוי ומסחר סגורים. רמת בטחון אישי במקומות בילוי ומסחר פתוחים עמדה על 41%, 38% בתחבורה הציבורית . 44% ציינו דרגו כגבוה את הביטחון האישי של ילדיהם במוסדות החינוך ובגני הילדים.
היבט נוסף שהתגלה בסקר הוא חשש הציבור להיפגע בתאונות דרכים.ממצאי הסקר עולה כי רמת החשש מהיפגעות בתאונת דרכים הייתה הגבוהה ביותר. ל-51% מהנשאלים היו חששות גבוהים מהיפגעות בתאונה כזו, כאשר הממוצע שהתקבל דומה לממצאים שעלו בשנים קודמות, כאשר בהשוואה לאורך זמן בין השנים 2004-2012 נמצאו תנודות קלות יחסית ברמת החשש. בבדיקת החשש מהיפגעות מעבריינות, הכוללת מקרים של אלימות, פריצה, שוד וכדומה, העלתה כי ל-46% היו חששות גבוהים בתחום זה, ל-28% חששות בינוניים ול-26% חששות נמוכים.
החשש מאירוע על רקע חבלני דורג במקום נמוך יותר, כאשר רק ל-39% היו חששות גבוהים, לעומת-27% חששות בינוניים ול-34% חששות נמוכים. הממוצע עמד על 4.5. זאת במגמה יציבה יחסית מאז 2003 לאחר ירידה ברמת החשש שנמדדה ב-2002.
לשאלה פתוחה ששאלה "מאחר והמשטרה אינה יכולה לטפל בכל הנושאים כל הזמן, באיזה סוגי עברות, בעיות או תופעות המשטרה צריכה לטפל בעדיפות ראשונה?" ציינו 39% את נושא האלימות והבריונות בעדיפות ראשונה לטיפול.
כשני שליש מהציבור ויותר ציינו כי נוכחות משטרתית תורמת לשיפור תחושת הבטחון האישי שלהם (69%) וכי נוכחות משטרת התנועה תורמת לשיפור הבטיחות בדרכים (66%). עם זאת, רוב הציבור העריכו שנוכחות המשטרה ברחובות ובמקומות ציבוריים אינה מספיקה (68%), שנוכחות המשטרה באזור המגורים אינה מספיקה (56%), ושכמות האמצעים והמשאבים העומדים לרשות המשטרה אינם מספיקים (59%).
בשולי הסקר ניתן לציין כי רמת חשש גבוהה יותר בכל הקשרי החשש נמצאה בקרב נשים לעומת גברים, יהודים לעומת ערבים, גילאי 30+ לעומת צעירים יותר, ותיקים לעומת עולים חדשים, ובעלי הכנסה מתחת לממוצע לעומת בעלי הכנסה גבוהה יותר.
סקרי הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל נערכים באחריות לשכת המדען הראשי של המשרד לביטחון הפנים באופן שוטף, במטרה לעמוד על הערכות, עמדות, ציפיות וצרכים של הציבור, תוך זיהוי וניתוח נקודות חולשה ונקודות חוסן, כל זאת במטרה לתמוך ולסייע בקבלת החלטות ובגיבוש מדיניות לשיפור היערכותה של משטרת ישראל ולשיפור השירות הניתן על ידיה לציבור.
בסקר השתתפו 1,872 נשאלים (בגירים ובני נוער) מהציבור היהודי ומהציבור הערבי שרואיינו בראיונות טלפוניים, בנוגע להערכה הכוללת של המשטרה ותחושת הביטחון האישי. ממצאי המחקר נלמדים לעומק במערכת המשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל על מנת לשמר ולשפר מגמת שיפור זו.