המיליארדר האמריקני מארק ריץ\', שישב בבית הסוהר בארצו בשל עבירות מס בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, קיבל חנינה בסוף שנת 00\' מאת נשיא ארצות דאז ביל קלינטון. הדבר לא היה מעלה סימני שאלה לו התרחש בעיצומה של כהונתו של קלינטון, אך החנינה הזו ניתנה ביום האחרון לכהונתו של הנשיא האמריקני, דבר שעורר את חשדם של אנשי ממשל והתקשורת האמריקנית.
ועדת הרפורמות של בית הנבחרים האמריקני, המקבילה לוועדה לביקורת המדינה בישראל, חקרה בחודשים האחרונים את מניעי החלטת החנינה הזאת והעלתה כי אישים פוליטיים בישראל, ובראשם אהוד ברק, שהיה אז ראש ממשלת ישראל, קשורים אליה בקשר ישיר, וכי יש יסוד להניח כי קלינטון וברק חברו יחד לחון את ריץ\' כדי לקבל טובות הנאה כספיות למטרותיהם הפוליטיות.
בדוח שהגישה ועדת הרפורמות למליאת בית הנבחרים ביום שני נכתב בין היתר: \"אהוד ברק דיבר שלוש פעמים עם הנשיא קלינטון על מתן חנינה לריץ\'... ברק נפגש אישית עם מארק ריץ\' ולאחר מכן אמר לקלינטון כי חנינה לריץ\' יכולה להיות חשובה... לא רק מבחינה כספית. הוא גם עזר למוסד יותר מפעם אחת\".
קלינטון בעצמו אמר בהזדמנויות שונות כי דברי ברק היו גורם מכריע בהחלטתו לחון את ריץ\', אולם ועדת הרפורמות אינה משוכנעת כי במקרה זה אומר קלינטון את האמת.
עוד ציינה הוועדה כי גם ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט ביקש מקלינטון לחון את ריץ\'. בתחילת שנת תשס\"א שלח אולמרט לנשיא האמריקני מכתב בנושא, ויצוין כי שבע שנים לפני כן תרם ריץ\' למסע הבחירות של אולמרט לראשות עיריית ירושלים בסך 25 אלף דולר.
שלמה בן- עמי, מי שהיה בתקופה האמורה השר לבטחון הפנים ושר החוץ, העביר גם הוא בקשה לקלינטון לחון את ריץ\'. הוועדה לא מצאה מה היו האינטרסים של בן- עמי במקרה זה.
מלשכתו של אהוד ברק נמסר בתגובה כי בעבר כבר הציג את עמדותיו לוועדה.
ועדת הרפורמות של בית הנבחרים האמריקני, המקבילה לוועדה לביקורת המדינה בישראל, חקרה בחודשים האחרונים את מניעי החלטת החנינה הזאת והעלתה כי אישים פוליטיים בישראל, ובראשם אהוד ברק, שהיה אז ראש ממשלת ישראל, קשורים אליה בקשר ישיר, וכי יש יסוד להניח כי קלינטון וברק חברו יחד לחון את ריץ\' כדי לקבל טובות הנאה כספיות למטרותיהם הפוליטיות.
בדוח שהגישה ועדת הרפורמות למליאת בית הנבחרים ביום שני נכתב בין היתר: \"אהוד ברק דיבר שלוש פעמים עם הנשיא קלינטון על מתן חנינה לריץ\'... ברק נפגש אישית עם מארק ריץ\' ולאחר מכן אמר לקלינטון כי חנינה לריץ\' יכולה להיות חשובה... לא רק מבחינה כספית. הוא גם עזר למוסד יותר מפעם אחת\".
קלינטון בעצמו אמר בהזדמנויות שונות כי דברי ברק היו גורם מכריע בהחלטתו לחון את ריץ\', אולם ועדת הרפורמות אינה משוכנעת כי במקרה זה אומר קלינטון את האמת.
עוד ציינה הוועדה כי גם ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט ביקש מקלינטון לחון את ריץ\'. בתחילת שנת תשס\"א שלח אולמרט לנשיא האמריקני מכתב בנושא, ויצוין כי שבע שנים לפני כן תרם ריץ\' למסע הבחירות של אולמרט לראשות עיריית ירושלים בסך 25 אלף דולר.
שלמה בן- עמי, מי שהיה בתקופה האמורה השר לבטחון הפנים ושר החוץ, העביר גם הוא בקשה לקלינטון לחון את ריץ\'. הוועדה לא מצאה מה היו האינטרסים של בן- עמי במקרה זה.
מלשכתו של אהוד ברק נמסר בתגובה כי בעבר כבר הציג את עמדותיו לוועדה.