הפתרון: להוריד את המס לכל החברות

בלוגר הבית של המדור הכלכלי מסכים עם יחימוביץ' כי מנגנון ההנחות במס הנהוג בישראל מעוות, אך הפתרון שהוא מציע שונה לחלוטין.

אמיר וייטמן , ל' בחשון תשע"ד

הטבות לא הוגנות. טבע
הטבות לא הוגנות. טבע
פלאש 90

הפיטורים בחברת "טבע" העלו מחדש את נושא מס החברות והטבות המס, תוצאת החוק לעידוד השקעות הון.

אנשי השמאל הכלכלי, כמו שלי יחימוביץ, מציינים בצדק שחוק זה מפלה לטובה מספר מוגבל מאוד של חברות גדולות, כאשר ארבע חברות, ובראשן "טבע", זכו לכ- 70% מהטבות המס המוענקות על ידי המדינה. הם מצדדים בהעלת מס החברות לאותן חברות לשיעור המקובל לכולם ובכלל, ברמת מיסוי גבוהה לכולם.

מאידך, אנשי הימין הכלכלי, כמו נפתלי בנט, מציינים לא פחות בצדק שההתנפלות הציבורית על חברות גדולות כמו "טבע" עלולה להבריח אותן מכאן ובוודאי למנוע את הגעתן של חברות נוספות. לכן, אין ליפול במלכודת הפופוליסטית נגד העולם העסקי. הם נוטים לתמוך בהמשך הטבות המס לחברות אלו.

האמת היא שהצדק נמצא באופן חלקי עם שני הצדדים.

השר בנט צודק לגמרי כאשר הוא מזהיר מפני ההתלהמות האנטי-עסקית ומזכיר לנו שמקור רווחת הציבור נמצא בשגשוג ובהצלחת החברות העסקיות. אין גם כל ספק שבעולם גלובלי, חברות רב-לאומיות יעברו מהר מאוד למקום אחר אם יעלו להן מיסים יותר מידי. מצד שני לא ניתן להתעלם מאי-השוויון שנוצר על ידי החוק, מה גם שהנהנים העיקריים שלו הינן החברות הגדולות, החזקות והמקושרות ביותר במשק.

עובדה זאת יוצרת אפלייה ולא מאפשרת משחק תחרותי הוגן, משום שהעלויות המושטות על החברות על ידי הממשלה אינן שוויוניות ונותנות יתרון עסקי לא הוגן לחברות בעלות קשרים פוליטיים, להבדיל מחברות יעילות מבחינה עסקית.

עד כה, בכל הדיון הציבורי החשוב הזה לא נשמע עדיין הפיתרון הנכון, השוויוני, הכלכלי וההוגן, שאינו נמצא בעליית המיסים לכולם אלא דווקא בהורדתם לכולם. במקום לנסות לשווא להעלות מיסים לחברות הענק ובכך להסתכן בבריחתן מן הארץ, עם התוצאות הקשות המתלוות לכך עבור התעסוקה והכנסות המדינה, עדיף לבטל כליל את החוק לעידוד השקעות הון ואת מס החברות.

ממילא, הרי חברה בע"מ מהי? המצאה משפטית שנועדה להקל על התאגדות בני אדם לצורך עשיית עסקים ותו לא. נוח להגיד שהחברות "משלמות" מס ושהחברות "עשירות" כביכול, אך האמת היא שחברה בע"מ לא משלמת יותר מיסים מאשר שולחן או קופסת סיגריות. אנשים משלמים מיסים, לא סיגריות או חברות.

בסופו של דבר, מי שמשלם את מס החברות אינו ה"חברה בע"מ" אלא האנשים שקשורים אליה, כלומר עובדיה, בעליה ובעיקר, לקוחותיה. עלות המס לחברות מגולגלת על לקוחות החברה ומייקרת את מוצריה. מדובר בסוג של מע"מ מוסתר ונוח בגלל זה מבחינה פוליטית אבל מס זה מעלה את יוקר המחיה, פוגע במכירות, ולכן גם בתעסוקה, וככלל, ברמת החיים של הציבור כולו.

מי שמשלם את המחיר האמיתי של מס החברות אינם ה"עשירים" אלא הציבור.

בנוסף, לאור המורכבות הגיאו-פוליטית של ישראל, משיכת חברות לישראל הינה מלאכה קשה ומורכבת ואין ברירה אלא לתת לחברות יתרונות מס משמעותיים אם רוצים שהן תבואנא ותשארנא בישראל.

לאור כל זאת, ראוי לשקול את ביטול החוק לעידוד השקעות הון ואת מס החברות, צעדים שימומנו בעיקר על ידי קיצוץ עמוק בכיסי השומן העצומים של הסקטור הציבורי, ואם צריך, בנוסף, גם על ידי עלייה מסויימת בשאר המיסים.