'שבויות' זהו שם הספר שכתבה אורה חצרוני על יהודיות שנישאו למוסלמים ולאחר זמן עשו את דרכם בחזרה ליהדות.
הספר מתאר חיי שלוש בנות שהתאהבו בבחורים ערבים ונכנסו למערכת יחסים מורכבת, מה שקורה איתן בהמשך ולאן הן מגיעות כאשר התקווה החדשה מחזירה אותן לעם ישראל. את הסיפורים הכירה חצרוני בעקבות הפעילות של בעלה - הראל חצרוני, הן ב'זולה של חצרוני' והן בפעילות להצלת הבנות שהתחתנו עם ערבים.
בראיון לערוץ 7 סיפרה אורה חצרוני כי שלושת הסיפורים בספר מבוססים על מקרים אמיתיים, "דרך 'הזולה של חצרוני', הראל מגיע לדברים שונים ומשונים וכך אנחנו נחשפים למה שמתחת לפני השטח".
היא ציינה כי מטרת הספר היא להביא למודעות כי המציאות הזו קיימת, "מדובר על כמעט 30 אלף בנות יהודיות בישראל שהתחתנו או בדרך להתחתן עם ערבים, וזה המספר הידוע ומעבר לכך אני מעריכה שיש עוד מקרים שאנחנו לא מכירים".
מטרה נוספת היא לעודד את הבנות הנמצאות במצב דומה ולהראות להן שהדבר תלוי בהן ושיש להן כח בחירה וכח להתחיל את החיים מחדש, "אם נסתכל על כלל הבנות שעברו דרך ביתינו, אצל כולן הבעיה היתה אותה נקודה - חוסר חיבור ליהודיה שבה ומה אני עושה עם עצמי כיהודיה. זה חלל ריק שאליו אפשר להיכנס".
היא סיפרה כי כשבת יהודיה מתחתנת עם ערבי, אין לה חופש תנועה, "היא כלואה בביתם ותמיד מישהו צמוד אליה כי כאשת איש, לא צנוע שהיא תלך לבד ברחוב. הבנות עוברות התעללויות קשות ואלימות קשה ובסופו של דבר הן מגיעות למסקנה שזה לא המקום שלהן והן רוצות לברוח".
חצרוני ציינה כי הרבה מהבנות שומרות במהלך חייהן עם הערבים, את המספרים של 'יד לאחים' או פעילים שהכירו, זאת כדי ליצור קשר במידה והן תרצנה בכך, בשל אלימות מצד בעליהן או מכל סיבה אחרת.
היא ציינה כי הבנות המתחתנות עם ערבים אינן רק בנות מבתים הרוסים אלא גם מבתים טובים ודתיים, "כהורים וכמחנכים אנחנו צריכים לעסוק עם הבנות בנושא מה זה להיות יהודיה, לטפח את הגאווה היהודית, את הקשר עם התורה והיהדות". היא סיפרה כי היא עצמה גדלה באוזבקיסטן - חבל מוסלמי שנכבש על ידי רוסיה, "תמיד היה לי ברור שאני יהודיה ולא יכול להיות שאהיה בקשר עם מי שאינו יהודי".