Rabbi Avraham Zuckerman
Rabbi Avraham ZuckermanAriel Zuckerman

אזכרה במלאת שלושים יום לפטירתו של ראש ישיבות בני עקיבא וזקן רבני הציבור הדתי לאומי, הרב אברהם צוקרמן זצ"ל, תיערך היום (שני) אחר הצהרים בכפר הרא"ה.

בארכיון ערוץ 7 נמצא ראיון מקיף ומרתק עם הרב צוקרמן זצ"ל שנערך לפני 18 שנה במלאות שלושים יום לפטירת הרב משה צבי נריה זצ"ל.

בראיון מספר הרב צוקרמן על השתלשלות הקמת הישיבה בכפר הרואה ע"י הרב נריה והצטרפותו אליה עוד בשנה הראשונה, על משנתו החינוכית של הרב צוקרמן, על חלוקת העבודה בינו לבין הרב נריה במשך 56 שנה, ואפילו על מה שחשב על "ההורים של היום לעומת ההורים של פעם".

השמענו לרב צוקרמן זצ"ל מערכון סאטירי שהקליטו חניכי בני-עקיבא על הקושי להתקבל לישיבת בני-עקיבא. הרב צוקרמן נשאל אם אכן היו תקופות בהן היו עומס וביקוש כה גדולים, "האמת היא שלא העומס והביקוש הם שקבעו את הקבלה לישיבת בנ"ע בכפר הרואה. אנחנו ראינו חובה לעצמנו לזכות את ילדי ישראל שיוכלו להגיע לישיבה בקרבת מקום אליהם. על כן השתדלנו לפתוח ישיבות נוספות גם כשלא היה עומס בישיבה, הגם שהיו תקופות שהיה עומס גדול מאד".

הרב צוקרמן המשיך וסיפר על שנותיה המוקדמות של הישיבה, "יש לקחת בחשבון שפנימיות הרבה לא היו לנו. היתה תקופה שתלמידים ישנו בחדרי כיתות, ממש משמע ישנו בחדרי כיתות".

"כל מי שמכיר את המבנה של הישיבה – הפנימיה היחידה שהיתה לנו הם הביתנים הקרובים ל'בית סובולביץ' (בית המדרש הישן והמיתולוגי של ישיבת כפר הרואה – ה.כ.). בבית סובולביץ' יש 5 חדרים שהם שימשו גם כן כיתות וגם מקום דיור בשביל תלמידים. ודבר זה יחד עם הרצון להתפשטות וליצירת מסגרות נוספות שיקלטו תלמידים, זה דבר שגרם לכך שהשתדלנו לפתוח ישיבות בכל המקומות בארץ, אם זה בשדה יעקב, אם זה במירון, בירושלים, בנתניה".

הרב צוקרמן הסביר מדוע ישיבת בנ"ע בכפר הרואה זכתה לכינוי "אם הישיבות", "הרי מה היינו עושים? לקחנו כיתה מכפר הרא"ה, העברנו אותה לירושלים יחד עם הרב בינה וכך נפתחה הישיבה בירושלים. אותו הדבר עשינו בנתניה. כיתה שנרשמה בכפר הרואה, לקחנו אותה אחרי שנרשמה אצלנו והעברנו אותה לנתניה. לקחנו כיתה מכפר הרואה והעברנו לנחלים ונפתחה ישיבה בנחלים".

"המבנה של הישיבה, בנו אותו בצורה כזו ובתקופה כזו, שלא חלמו שיבוא יום ויבואו תלמידים הרבה. מי חלם אז שישיבה תעלה על 100 תלמידים?" "לכן המבנה הראשון הכיל בתוכו חדר אוכל, מטבח ומחסנים וחדרי כיתות. כל בית המדרש היה בנוי בסה"כ 9X9 מטרים. כמה תלמידים אפשר לדחוס לשם?!".

הזכרתי לרב את הימים הראשונים עליהם מסופר שהתלמידים ישנו ברפתות הכפר. הרב צוקרמן זצ"ל אישר את העובדות, "אז לא היו מבנים בכלל ואז ישנו בליפטים שהראשונים הביאו אתם, ברפתות. כל רפת שהיתה פנויה אנחנו תפסנו וגרנו בתוכה. המצב השתנה הרבה לטובה, אבל מותר לומר שגם היום יש לנו צפיפות. היום במקום 4 תלמידים בחדר גרים 5 בחדר והאמת ניתנה להיאמר: אילו ההורים של היום כדוגמת ההורים של לפני עשרות שנים, היינו צריכים גם היום להוציא מהישיבה, לא כיתה אחת אלא 3-4 כיתות ולהביא אותם למקומות אחרים ולפתוח ישיבה".

כאן פרס הרב צוקרמן את ה"אני מאמין" החינוכי שלו בכל הקשור למספר תלמידים בישיבה אחת, לתשומת לב מחנכים וראשי ישיבות, "אני כשלעצמי מאד מאד לא גורס [שנכון לשכן] ציבור גדול במקום אחד מבחינה חינוכית. אם יש לנו 5 כיתות י' ו-5 כיתות י"א ו 5 כיתות י"ב, זה ציבור לדעתי יותר מדי גדול [בישיבה אחת]. לדעתי צריך שתהיינה בישיבה 2 כיתות ט, 3 כיתות י', 3 כיתות י"א ו 3 כיתות י"ב".

ואף השווה את "ההורים של פעם" ל"הורים של היום", "הצרה היא שעם הורים של היום אי אפשר לעשות מה שהיה אפשר לעשות עם הורים של לפני 40-50 שנה. הם היו חלוצים יותר. כשההורים היו חלוציים הם היו מוכנים שגם הבנים יעשו מעשה חלוצי. אבל כיום, זה כבר קשה לעשות את הדבר הזה וחבל".

בחציו השני של הראיון השמענו לרב צוקרמן זצ"ל דברים חמים שאמר אודותיו שותפו החינוכי הגדול הרב משה צבי נריה זצ"ל במסיבה שנערכה בהגיעו לגבורות, "שאלו שאלה טובה את הרב צוקרמן איך זה לעבוד אתי. זה לגמרי לא קל לעבוד אתי. ולא תמיד קל לי לעבוד אתו. אבל בשני המשפטים מופיעה המילה "לעבוד". אם יש אישיות בישיבה שנושאת בעול העבודה, העבודה הקשה ביותר, במצבים הקשים ביותר, אם זה בעיית קבלת תלמידים, ואם זו בעיית הוצאת תלמידים, הרי זה הרב צוקרמן, נא למחות לו כפיים. זה לפעמים דבר טוב שוועד השבט יודע, שתלמידים יודעים, שאם הם לא מסתדרים עם הרב צוקרמן הם פונים אלי, ולא פעם כשהם לא מסתדרים אתי הם פונים אליו".

שאלתי את הרב צוקרמן כיצד החלה ההכרות עם הרב משה צבי נריה זצ"ל והוא פירט, "המפגש היה מתוך בנ"ע. עבדתי בבנ"ע והרב נריה היה בהנהלה הארצית של בנ"ע. שם גם עמדנו בקשר הדוק עם אותם הגרעינים שהקימו את הישיבה. הרב נריה עמד בקשר יותר עם הגרעין הירושלמי. אני עמדתי בקשר יותר עם הגרעין החיפאי. כתוצאה מזה היה לנו מגע גם בשלבי הקמת הישיבה, מתחילתה. וכך בחורף הראשון, בחשון ת"ש, יצא הרב נריה אתם. אני באתי רק מספר פעמים תוך כדי החורף להחליף אותו כשהוא יצא מחוץ לישיבה לעסוק בצרכי הישיבה מבחינת הדאגה החומרית. אחרי פסח הצטרפו תלמידים חדשים וצריך היה להקים כיתה נוספת. הרב נריה הזמין אותי שאני אבוא, מתוך ידיעה שבתוך המסגרת של בנ"ע אנחנו בעצם היינו תלמידי ישיבה יחידים. ומי' באייר ת"ש נשארתי בקביעות בישיבה ובמשך 56 שנה עבדנו יחד".

בשלב זה שאלתי את הרב צוקרמן זצ"ל איך התחלקה העבודה ביניהם במשך השנים? "הרב נריה עסק בעיקר בצד החינוכי ואני עסקתי בעיקר באדמיניסטרציה החינוכית, הטיפול בתלמידים, בבעיות של תלמידים. לכל תלמיד יש בעיות משלו ויש צורך לטפל בהן, לגשת לדברים הללו בגישה חינוכית אבל יחד עם זה גם בגישה אדמיניסטרטיבית, לדעת איך לסדר את הדבר, ובזה בעיקר עסקתי".

"שיעורם ניתנו על ידו וניתנו גם על ידִי, בכל התחומים שהישיבה עסקה בהם, אם זה שיעורי תנ"ך, תורה משנה, כי ב-10 השנים הראשונות הישיבה היתה כל כולה על בסיס של לימודי קודש ועל כן בתחום זה לו היתה כיתה משלו ולי היתה כיתה משלי. השיחות בשבתות ניתנו בעיקר על ידו והטיפול החינוכי בכללו היה רק על ידו ואני כאמור עסקתי בצד האדמיניסטרטיבי. אחרי הקמת המסגרת התיכונית (לימודי חול – ה.כ.) בישיבה, בזה היתה לי גישה יותר מאשר לו ובזה אני בעיקר עסקתי; המגעים עם המורים, המגעים עם מנהל התיכון, קביעת תוכנית הלימודים בתיכון, אפילו קביעת התוכניות הלימודיות".

לספריו של הרב צוקרמן זצ"ל לחץ כאן