האם פניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להסכם של מדינה פלשתינית בגבולות זמניים? בקרב מחנה הימין וגם בקרב הסמנים הימניים בליכוד גובר החשש שראש הממשלה יעדיף לצעוד במסלול הסדר הביניים ובכך להוריד מעליו את הלחץ של האמריקנים ושל הקהילה הבינלאומית.
רעיון ה"מדינה פלשתינית בגבולות זמניים" (מפג"ז) הוא למעשה מהלך חד-צדדי של ישראל שבו היא מוותרת על ריבונותה בשטחי A ו B וחלקים משטחי C. בניגוד לתוכנית ההתנתקות, צה"ל לא יפנה יישובים יהודיים שיישארו תחת ריבונות פלשתינית. הצעד הזה יעניק סמכויות וסממנים של מדינה לרשות הפלשתינית ויעניק הכרה של ישראל והקהילה הבינלאומית במדינה הפלשתינית.
הסכנה: נסיגה בלי עקירה
מה מרוויחה ישראל מהמהלך החד-צדדי? אם שואלים את מצדדי התוכנית הזאת בקרב השמאל הישראלי, אזי מדובר במהלך שיקדם את רעיון שתי המדינות לשני עמים, יעביר את הכדור לרשות הפלשתינית ויוריד לחץ פוליטי ובינלאומי מישראל כי הרי יש כאן מעין מדינה. על ידי כך, טוענים המצדדים, ישראל כביכול מתקדמת לעבר הפתרון המיוחל של שתי המדינות בלי לקבל את עקרונות זכות השיבה וחלוקת ירושלים של הפלשתינים.
בימין מתארים את התוכנית הזאת כרעיון עוועים, ומכבסת מילים נוספת לעוד תוכנית התנתקות חד-צדדית. באגף הזה טוענים כי מדובר במהלך חד-צדדי שבו ישראל מתנתקת דה פקטו מארץ ישראל ומתנכרת לחבלי מולדת, תמורת הכרה בינלאומית בנכונות ישראל לצעוד לקראת סוף הסכסוך וטפיחות על השכם של האמריקנים. סוף הסכסוך לא יהיה כאן, חורצים בימין, סביר להניח שהטרור רק יתגבר, בוודאי כלפי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון שתישאר על פי התוכנית הזאת, כאמור, תחת שליטת הפלשתינים. גם בתוך הליכוד ישנה התנגדות עזה למהלך מסוג זה.
"מדובר בחשש אמיתי", קובע סגן שר הביטחון ח"כ דני דנון בשיחה עם 'בשבע', "אינני יודע מה האינטרס של ראש הממשלה בתוכנית כזו, אינני דוברו, אך אין ספק שמבחינת ארה"ב הם יוכלו סוף סוף להתהדר בהסכם וב'סיום הסכסוך' במזרח התיכון, ומהלך כזה יביא לנו המון נקודות אצל האנשים בבית הלבן. מבחינתנו זה מהלך לא מקובל ומסוכן".
האם בימין צריכים לחשוש? סגן השר דנון סבור שבהחלט כן" "כשאני מסתכל מי מנהל את המשא ומתן ורואה את השרה ציפי לבני, מרטין אינדיק ועריקאת, אז צריך להבין שאנחנו בבעיה. מהתוכנית הזו בהחלט צריך לחשוש ולא להיות שאננים. מה שלא יהיה, אני וחבריי בליכוד נתנגד התנגדות נחרצת למהלך הזה".
סגן שר החוץ זאב אלקין סבור שתרחיש כזה עלול לקרות, ולא צריך יותר מדי מהלכים מדיניים ושיחות כדי שהאמריקנים יתמכו במפג"ז. "התסריט הזה עלול להתרחש לא כהחלטה ישראלית אלא כהחלטה אמריקנית, כשיחליטו לוותר על זכות הווטו. האמריקנים יכולים לתת לזה לקרות, הם אפילו לא צריכים לדחוף. מספיק שהם לא יטילו וטו על בקשה פלשתינית וזה יקרה. זה יכול לקרות בכביש עוקף ישראל. המחנה הלאומי צריך להיערך לאופציה הזאת בכלים שונים", מתריע אלקין.
"זה התהליך הכי מסוכן שיכול להיות", מסבירה ל'בשבע' סגנית שר התחבורה ח"כ ציפי חוטובלי, "מתוקף ההבנה שלנו שהסדר קבע לא יכול להיות כי ישנן שתי סוגיות ששני המנהיגים, גם בישראל וגם ברשות הפלשתינית, לא יכולים להגיע להסכמה שתהיה מקובלת על הציבור שלהם: סוגיית זכות השיבה וסוגיית ירושלים. אבו-מאזן לא יכול לחזור בלי ירושלים ונתניהו לא יכול לחלק את ירושלים. זכות השיבה היא קו אדום פלשתיני, זכות השיבה היא קו אדום ישראלי. כלומר, אחרי שברור לכולם ששתי הסוגיות הללו לא ייפתרו, אזי אין סיכוי להגיע להסדר קבע. בהנחה שהאמריקנים לא מבזבזים את זמנם לריק ואי אפשר להגיד שהכול זו רק הצגה, ואנחנו יודעים שיש מחלוקת עמוקה בסוגיה האיראנית. אם כן, קרי לא מבזבז את זמנו בסוגיה הפלשתינית בלי לרצות תמורה. יש כאן חשש אמיתי שהלחץ האמריקני שמופעל עכשיו, מטרתו להגיע להסדר ביניים שהתוצאה שלו היא נסיגה ישראלית כמעט מכל שטחי יהודה ושומרון. כלומר, להשאיר בעצם רק את גושי ההתיישבות. אגב, זו יכולה להיות גם נסיגה ריבונית ולאו דווקא עקירת יישובים. זו חלק מהבעיה בתפיסה הזו".
אם רעיון המפג"ז ייצא לפועל, טוענת חוטובלי, תצא ההנהגה הישראלית במתקפת הסברה בסגנון תקופת ההתנתקות. "ישווקו את התוכנית הזאת לציבור באמירה שמדובר בהסדר ארוך טווח וכל הסדרי הביטחון נבדקים היטב וכל מיני מכבסות מילים כאלה. אך המשמעות של אובדן ריבונות ברוב שטחי יהודה ושומרון היא לתת לפלשתינים הכול בלי לקבל כלום בתמורה. בלי שהם מוותרים ולו על דרישה אחת. המקבילה של התוכנית הזאת בעיניי היא בדיוק אותה נסיגה חד-צדדית. כלומר נסיגה חד-צדדית עם מטרייה אמריקנית. המהלך הזה הוא מסוכן ביותר, פוגע באופן אנוש במפעל ההתיישבות".
חוק משאל העם, שעליו עמל הימין במטרה למנוע הרפתקאות מדיניות של נסיגות, לא יהיה רלוונטי להתמודדות עם תוכנית המדינה הפלשתינית הזמנית, טוענת חוטובלי: "חוק משאל עם לא רלוונטי בעניין הזה כי הוא לא חל על יהודה ושומרון, וגם אי אפשר יהיה להפעיל אותו כי מדובר בהסדר שלא נוגע לירושלים ולרמת גולן. ההכרעה הזו לא תבוא להכרעה ציבורית אמיתית והיא תשווק לציבור כאילו שבעצם אנחנו לא מפסידים הרבה כי אין עקירת יישובים, ואין את המראות הקשים מגוש קטיף. אני חושבת שזה מסוכן".
חוטובלי מציעה להתחיל להיערך למאבק: "צריך להגדיר את המטרה שלנו. להסביר לציבור שאנחנו לא מדברים על הסכם קבע אלא על הסדר ביניים. מדברים על מהלכים טקטיים של העברת ריבונות. מול הניסיונות לשחק בדעת הקהל ולומר שלא מדובר בעקירה, צריך יהיה לחשוף את הפרצוף האמיתי. מאחורי כל מהלך כזה עומדת נסיגה חד-צדדית שכבר ראינו את תוצאותיה בהתנתקות".
ארדן: לא להסכם בלי תמורה
"למהלך הזה יש התנגדות מאוד גדולה בתוך הליכוד", קובע יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין, "והיא הובעה על ידי רבים בליכוד, חברי כנסת ושרים. גם השר גלעד ארדן התבטא נגד הסכמי ביניים ומדינה פלשתינית בגבולות זמניים. זה שם מכובס להסדר ביניים. רוב חברי הליכוד אומרים באופן ברור ופומבי שהם מתנגדים למהלך הזה".
בשיחה עם לשכת השר ארדן נאמר לנו שהוא אכן מתנגד להסדרי ביניים, אך הוא כרגע לא מעוניין להתייחס ל"רעיונות תיאורטיים והיפותטיים" שלא נמצאים על השולחן. עם זאת, גם לרעיון המדינה הפלשתינית בגבולות זמניים הוא מתנגד נחרצות. בריאיון לקול ישראל אמר לאחרונה ארדן כי הוא חושב ש"הסדר ביניים יהיה טעות קשה. אני חושב שצריך להתנגד לשלם מחירים של הסדרי ביניים בתמורה למשהו לא ברור. כבר ניסינו דברים מסוג זה בגוש קטיף או בהסדרים אחרים, ובסוף קיבלנו יותר טרור ויותר אלימות באזור".
ח"כ לוין סבור שחלק מהבעיה היא התפיסה הרואה ברעיון המפג"ז רעיון מדיני תיאורטי שלא נמצא על השולחן. "האם אפשר להעביר את התוכנית הזאת בתוך הליכוד? אני לא חושב שיש אפשרות כזו", סבור יו"ר הקואליציה, "אמנם אני לא נביא ואי אפשר לדעת אילו תמרונים יעשו כדי לממש את התוכנית הזאת, אבל הליכוד לא שם. הבעיה הגדולה היא בעיה ציבורית. ההסברה נגד המהלך לא קיימת. הציבור לא מודע להשלכות של התוכנית. לא מדובר במשהו תיאורטי שמתנהל מעבר להרי החושך. עם זאת, אני לא חושב שנתניהו יעדיף שלא להיצמד לקו שבו היה עד עכשיו, בו יש לו גיבוי ציבורי וגם גיבוי מהכנסת. אך החשש הוא אמיתי לחלוטין, וצריך להיות עם יד על הדופק".
פעילי ליכוד תומכי ההתיישבות מספרים על ניסיונות חוזרים ונשנים להצר את צעדיהם בליכוד. נתניהו מעוניין לשנות סעיפים בחוקת הליכוד ולמזער את השפעתם של המתיישבים ותומכיהם על חברי הכנסת והשרים. "נתניהו יוכל להחליף את עמיתיו בקואליציה, אך אין לו אלטרנטיבות בתוך הליכוד", אומר שבח שטרן, ראש המטה הלאומי בליכוד, "לגבי הסדר ביניים, שמענו הצהרות מחברי כנסת ושרים שהביעו התנגדות באופן מפורש. קשה לי להאמין שנתניהו ילך על מהלך כזה בלי רוב".
ח"כ חוטובלי מזהירה את מנהיג הליכוד שלא ילך בדרך הנסיגה, אחרת ימצא את עצמו בלי מפלגה. "לדעתי הליכוד לא יעביר את זה", קובעת חוטובלי, "מנהיג של הליכוד שילך בדרך הזאת ימצא את עצמו מהר מאוד בלי מפלגה. כלומר, הוא יצטרך לגייס את השמאל, את מפלגת העבודה, ולעשות שינויים פוליטיים מרחיקי לכת. ייתכן שבכנסת יהיה רוב למהלך כזה, אבל הליכוד לא יהיה מאחוריו. אנחנו נהיה עדים לעולם פוליטי אחר. אני מקווה שלא נגיע לשם כי אני כן סומכת על ראש הממשלה בדבר אחד: הוא לא יעשה שגיאה פוליטית כל כך גדולה שתגרום לו להיות מוקע ממפלגתו שלו".