שאלה:
קראתי מאמר שכתבת על רגישות של נשים. אני מבין ומסכים עם הדברים, אך יש דבר אחד שמאוד מפריע בזוגיות שלנו, וקורה לא מעט.
אני ואשתי לעיתים מטיילים ביחד, יוצאים לארוחת ערב נחמדה וכו', אבל אם בטעות אמרתי מילה לא במקום כל הערב נהרס! היא מיד נכנסת למצב רוח "קרבי", תוקפת, או מסתגרת וכל הנעימות שהייתה מקודם נעלמת. אני באמת לא מבין למה?! למה להרוס ערב שלם בגלל משהו קטן? זה מאוד מפריע לי. לדעתי (וגם אמרתי לה) היא חייבת ללמוד לקחת דברים בפרופורציה, להתמקד בטוב ופשוט לזרום... אני אובד עצות בעניין. מה ניתן לעשות לדעתך?
תשובה:
שלום לך שואל יקר. קראתי את שאלתך וחשבתי בליבי על הגברים הרבים שיוכלו להזדהות איתך. אינני יודעת אם "צרת רבים" מנחמת אותך, אך אני מוכרחה לומר, כי השאלה שלך, בסגנון כזה או אחר, נשלחה אלי כבר פעמים רבות. כמו כן גם במפגשים האישיים עם זוגות, התיאור שכתבת עולה לא פעם.
אני מבינה ומסכימה עם הרגשתך שזהו בהחלט מצב מסתכל ולא נעים. ערב שלם או בילוי נעים "שנהרס" בגלל טעות, פליטת פה, או אמירה קטנה- שסביר להניח כי לא הייתה בה כוונה להרוס או לפגוע.
בשאלתך, לא תיארת איך אתם יוצאים מהמצב הזה, ומה עוזר לאשתך להירגע ולהתפייס. אך נראה כי חשוב להכיר ולדעת מה עוזר לכם באופן אישי לצאת מהמצב.
אחת העצות שאני יכולה לתת לך, היא פיתוח היכולת שלך, לקחת את המצבים הללו בקלות. מה שקורה לא פעם בסיטואציות הללו, כאשר האישה נסגרת או נפגעת, בן הזוג כועס או מתאכזב מכך, וכתוצאה מכך האישה נסגרת עוד יותר, הבעל מתרחק ובאמת הערב הנעים "הולך"
אני מציעה לך לנסות ולקבל את הסיטואציות הללו בקלות רבה יותר. לנסות לא להיפגע ממנה, לא לכעוס או להתאכזב כל כך. ייתכן כי דווקא בגלל שמאוד נעים וטוב לאשתך בבילוי המשותף שלכם, היא מתאכזבת כאשר מתרחש משהו שמקלקל מעט את ההרגשה הנעימה. כלומר, דווקא בגלל שטוב לה איתך, היא רוצה שימשיך להיות טוב ונעים, וקשה לה אפילו כשמשהו קטן (שאולי בעיניה הוא גדול) לא הולך כפי שציפתה.
אני בטוחה כפי שתיארת שזה לא קל לחוות זאת, אך ייתכן שאשתך, במצבים הללו זקוקה לכמה מילים טובות וחמות שלך- ובכך היא תוכל לצאת מהמצב הרגשי אליו היא נכנסה, אפילו במהירות.
מספר פעמים שאלתי נשים מדוע הן עושות כך ומה יסייע להן לצאת מהמצב. הנשים ענו "רק שלא יתרחק עוד יותר" והוסיפו: "גם לי קשה להיות במצב הזה, אבל אני לא מצליחה לצאת מזה! אני צריכה את עזרתו".
כלומר, ייתכן שדווקא במקום הזה שנחווה בעיניך "כהרס" של הערב- יש לכם הזדמנות נוספות לקרבה. דווקא בתוך התחושות הללו אשתך זקוקה לך עוד יותר! להרגיש שאתה מכיל את האכזבה שלה, שאינך מוותר עליה, ושאתה יודע לומר לה: "סליחה, לא התכוונתי".
בסוף דבריך כתבת כי אשתך צריכה ללמוד לקחת דברים בפרופורציות נכונות. אני בהחלט מסכימה איתך וחושבת שיש כאן עבודה של שניכם. מצד אחד, כפי שכתבתי, שתדע בעז"ה להיות איתה גם כשהיא מתרחקת בכך לחזק את האמון שלה ולסייע לה לצאת מהפגיעות הזו, ומצד שני- גם לאשתך יש עבודה ללמוד לבטא את תחושותיה מבלי "להרוס" את הערב. אפשר לומר בנעימות: "מה שאמרת פגע בי…". או "זה לא היה לי נעים ש…", אך זה לא סיבה להסתגר, לתקוף או למלא את הערב במצב רוח רע. אפשר לדבר על הדברים ועדיין לשמור על אווירה נעימה.
לכן, אני מציעה לנסות ולפתוח את הנושא הזה בזמן אחר, רגוע ונעים. תדבר עם אשתך על התסכול שלך מכך שבעקבות משהו קטן, שאתה כלל לא מתכוון, היא פועלת בצורה כזו שכל הבילוי המשותף נהרס. תאמר לה כמה זה מצער אותך, ונותן לך את ההרגשה שהיא לא מעריכה את הטוב. תנסו יחד לחשוב על כלים ודרכים שיסייעו לכם לא להגיע למצבים הללו, או גם אם תגיעו, שתדעו לצאת מהם במהירות.
אני מאמינה כי בעז"ה ככל שתלמדו יחד לצלוח את הסיטואציות הללו, אט אט הם יתרחשו פחות… האמון ההדדי ייגדל, ושניכם יחד תצליחו לקבל את הדברים בקלות ומתוך הבנה הדדית.
אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים".otsarpnimi@gmail.com