"מפלצת הרייטינג לא מתחשבת בטובת הילד"

ח"כ לוי אבקסיס תוקפת את השימוש שעושים אמצעי התקשורת בילדים, "גופי התקשורת רואים בילדים מכשיר להוציא כסף מהוריהם".

חזקי ברוך , ז' בטבת תשע"ד

לפקח. אורלי לוי אבקסיס
לפקח. אורלי לוי אבקסיס
צילום: פלאש 90

הועדה לזכויות הילד בראשות של ח"כ אורלי לוי אבקסיס קיימה היום (שלישי) דיון על השתתפות ילדים בפרסומות ותכניות מציאות (ריאליטי).

 "ארגונים, מעצבי דעת-קהל ואזרחים התלוננו על שימוש מוגבר בילדים בערוצי התקשורת. יש חוסר בהנחיות אחידות וראיה חינוכית, וגופי התקשורת רואים בילדים מכשיר להוציא כסף מהוריהם", אמרה ח"כ לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו).

בדיון היא קראה "להגן על הילדים מחשיפה והשפעות שאינם-ראויות, כי הנזקים הנגרמים מתכניות כ"סופר נני", מזעזעות. מפלצת הרייטינג לא באמת מתחשבת בטובת הילד" והדגישה כי על משרד החינוך להטמיע צפייה ביקורתית בטלוויזיה, על הערוצים המסחריים והרשות השנייה להציג אמנה מוסכמת של כללים בנושא – אך במידה והיא לא תספק, על משרדי המשפטים והתקשורת להכין הצעת החוק בעניין.

אריאנה מלמד, מבקרת הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", הדגישה כי "המסך מגדיר את הנורמטיבי ואת הנחשק - ולא את המציאות האמתית, אך לא בכל בית יכולים להסביר זאת. הטלוויזיה מכניסה לביתנו את התרבות והנורמות האמריקניות, כנשפי הסיום של כיתות י"ב, וכיצד ילדים מדברים אל הוריהם".

בתה בת ה 12, עמליה מלמד, וחברתה עדי עובד, צפו במשך כשש שעות בערוץ הילדים, ולדבריהן ניכרת העדפה להופעת בנים על פני בנות, וכן הבנים לבושים בבגדים רגילים, בעוד הבנות – וכן מנחות התכניות - לבושות בפרובוקטיביות וגופן חשוף. הבנות מדברת בקול צפצפני וגבוה, בצורה בלתי טבעית, בכייניות, או מציבות בקביעות סימן שאלה בסוף המשפט. בנוסף נצפו בשידורי ערוץ הילדים מקרים רבים של אלימות, גניבה, מרמה וזלזול או עידוד להן. אין כלל הורים או מורים בתכניות, ואם יש התייחסות אליהם – היא מזלזלת.

מנהלת ערוץ הילדים הילי חורב-קסוטו אמרה מנגד, כי התכניות שנצפו זכו בפרסים בינלאומיים, והעובדות בערוץ הן בעצמן אימהות, "שחשוב להם להציב נשים מנהיגות וחזקות, וצילום הילדים תמיד נעשה באישור ובהקפדה יתרה. שעשועון איננו השפלה, כשם שילד בלונה פארק לא חושב שזו המציאות האמתית. אנחנו ערוץ מסחרי ורוצים שהילדים ימשיכו לצפות בנו".

סיוון כרמון, נציגת שידורי "קשת" ששידרה את "סופר נני", טענה כי "התכנית לוותה באנשי מקצוע כולל פסיכולוג", אך הפסיכולוגית הראשית של משרד החינוך, חווה פרידמן הגיבה לדבריה, "שלא יטעו אתכם בטיעון של 'ליווי פסיכולוגי', כי לא ניתן לזהות מה יהיו הנזקים של ילד בתכנית מציאות, איך יתייחסו אליו בבית הספר, ברשתות החברתיות. מה יעשה לו הפרסום ומה תהייה ההשפעה בתוך המשפחה".

גם איריס ברנט, פסיכולוגית התפתחותית ונציגת הסתדרות הפסיכולוגים, הוסיפה כי "מדובר בתפוח-אדמה לוהט שעובר בין ההורים ומשרדי החינוך והרווחה, וכיוון שהמדינה לא מדברת ברור, מסכימים ההורים להשתתפות ילדיהם בתכניות כאלו. חברות השידור חייבות ליידע את ההורים כבאזהרות על סיגריות".

גם ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי "כיום ילדים רוצים להופיע בטלוויזיה ולכן גם ההורים אינם יכולים להיות שומרי הסף. המחוקק צריך להתערב ולשמור על שיקול הדעת של הקטין, כיוון שהחוק הקיים כבר איננו מתאים. עצם ההופעה של הילדים חייבת להיבחן מחדש, ויש להעלאות את גיל ההופעה בטלוויזיה".

נציג משרד המשפטים הד"ר פרץ סגל ציין כי "למרות פניותינו לקביעת כללים מוסכמים - טרם נענינו מגופי התקשורת, ואין מנוס מחקיקה בעניין", ואילו דוד רגב, נציב תלונות הציבור ברשות השנייה הודה בדיון כי "הילד שהשתתף בתכנית 'סופר נני' נפגע עמוקות וספק אם ישתקם. אין לנו מושג במה הילדים צופים. בתכנית המדע לילדים "גליליאו" הראו יחסי אישות, וטענת הזכיין הייתה שהתכנית כולה נרכשה מגרמניה, ולא ניתנה שימת-לב לנושא". עו"ד הילה וייצמן-וייס, סגנית היועץ המשפטי של הרשות, הוסיפה כי עד היום הוטלו קנסות של מאות-אלפי ₪ על תכניות שחרגו מהכללים, אך הודתה כי "כדי להתערב בחופש היצירה נדרש סף מאד גבוה של פגיעה וכי איננו נוהגים לצפות לפני ההקרנה בתכניות".

מריה רבינוביץ', ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, הציגה סקר, שערך מכון "מאגר מוחות" לבקשת מרכז המחקר והמידע, בסוף אוקטובר 2010 ובו נבחנו עמדות הציבור בנוגע להשתתפות ילדים בתוכניות מציאות.

מהסקר עלה כי 48% מן הציבור מתנגדים להשתתפות ילדים בתוכניות מציאות. 71% מן המשיבים סבורים כי השתתפות בתוכנית מציאות פוגעת בפרטיות הילדים, 62% סבורים כי ההשתתפות בתוכנית מציבה ילדים בפני קשיים חברתיים ו-59% – כי היא מזיקה ליחסים בתוך המשפחה.

עם זאת, 69% מן המשיבים חושבים כי הילדים המשתתפים בתוכניות מציאות נהנים מן הפרסום הנלווה לכך, ו-60% ציינו כי ההשתתפות בתוכניות מציאות מאפשרת למשפחות התמודדות עם בעיות וקבלת סיוע מקצועי. 81% מן המשיבים חושבים כי יש להטיל הגבלות על תוכניות מציאות, ו-66% מתוכם סבורים כי יש לאסור לחלוטין השתתפות ילדים בתוכניות מסוג זה. 31% מן המשיבים בסקר ו-29% מן ההורים היו מאפשרים לילדיהם להשתתף בתוכנית מציאות.