הם מצחיקים אותנו בכל פעם מחדש, מופיעים בכל הארץ וממשיכים להעלות מידי כמה שבועות סרטונים מושקעים לרשת, חברי ההרכב הקומי "אנדרדוס" מגיעים למדור נוער ועונים על שאלות פורימיות במיוחד, באו לגלות למה התחפש מתן צור ולמה לא התחפש יאיר יעקבי.

מה הכי מצחיק אתכם?

אשר: "בתכלס, כשמישהו נתקע בעמוד".

יאיר: "אנשים שלוקחים את עצמם מאוד ברצינות, ממש מצחיקים אותי".

מתן: "אין דבר שיותר מצחיק אותי מחבריי הקרובים. בדיחות פנימיות עם אנשים קרובים מתעלות על כל מערכון או בדיחה בעולם. וגם, וחיקויים אידיוטים".

נדב: "יש כל מיני סיטואציות מצחיקות בחיים שהתסריטאי הטוב ביותר לא יוכל לכתוב אותם, לא עולה לי עכשיו אבל באמת יש כאלה, באמת, מבטיח".

איזה חג פורים זכור לכם במיוחד?

נדב: "הפורים בישיבת ההסדר קריית שמונה, כשהייתי בשיעור א'. אני בייניש צעיר וחנון שבחיים לא השתכר, חוץ מאיזה מסיבת בר מצווה. חודשים לפני פורים כבר התחלתי להתכונן וללמוד על הרעיון של השתייה, הגדרים ההלכתיים, איך בדיוק לשתות ומה, חצי שעה לפני המסיבה אני מדבר בטלפון עם אמא שלי שאומרת לי: "אבל אל תשתה, כן?"

מתן: "גם אצלי זה הפורים הראשון בישיבה, פעם ראשונה שחוויתי שכרות אמיתית ומרוממת של פורים, כזאת שמשאירה בפה טעם של יין אדום יבש וזול, אבל גם טעם של עוד".

יאיר: "פורים לפני 5 שנים, כשגרתי בבית וגן. הסתובבתי עם כובע חרדי ובחור חרדי שהיה מחופש לחייל היה משוכנע שאני "משלהם" והתחיל להסתלבט בפניי על הדתיים לאומיים,כמובן שחיכיתי עד סוף המונולוג שלו, כדי להוריד את כובעי ולחשוף תחתיו כיפה סרוגה נחמדת".

אשר: "הפורים הראשון בישיבת ההסדר מעלות, אז ראיתי לראשונה שיכורים ביינישים ושיכורים בכלל, אז גם ראיתי לראשונה אותי שיכור ובינייש בכלל, זו הייתה חוויה יחידנית ופנימית מאוד".

איזה תחפושת הכי הזויה או מצחיקה התחפשתם?

אשר: "פעם אחת התחפשתי לאישה חרדית, אבל ממש בכאילו, אנשים ברחוב נתנו לי כסף ותרומות, זה היה מצחיק".

יאיר: " אני אף פעם לא הייתי מהמתחפשים, כשהייתי קטן זה הסתכם בלצייר שפם על עצמי ולהגיד שאני קאובוי. כי רק לקאובויים יש שפם מסתבר. למזלי היום אני כבר לא צריך לצייר שפם, זה אמנם לקח לי משהו כמו 27 שנה אבל בסוף גדל לי".

מתן: "קשה להאמין, לפחות לי, אבל בכיתה ה' התחפשתי לסוחר סמים. זה התחיל בזה שהיה לי חיקוי של מסומם, והחלטתי, לפתח אותו לתחפושת, אמא שלי אפילו עזרה לי וניפתה קמח ושמה בשקיות שניסיתי למכור לילדים שהיו צעירים מדי מכדי להבין. נו מילא, העיקר שהוספתי אור בעולם".

נדב: "אני התחפשתי למשהו בין איש עסקים מהשוק האפור לסוחר סמים, היה לי מזוודה עם דולרים, משקפי שמש וג'ל בשער. אחי התאום נעם התחפש לשומר ראש שלי".