רשימת המתנה. אזור תעשייה ברקן
רשימת המתנה. אזור תעשייה ברקןהלל מאיר

בעוד התחושה בישראל היא שמול איום החרם על ישראל ומוצרים מישראל אין מה לעשות, מסתבר שעם מעט מאמץ ניתן להשיב מלחמה שערה, כפי שעושה זאת ולא פעם בהצלחה לא מבוטלת ארגון 'שורת הדין'.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על התופעה וההתמודדות איתה עם יו"ר הארגון, עורכת הדין ניצנה דרשן לייטנר, שאתמול (ראשון) דיווחנו על מכתב ההבהרה ששיגרה לארגון הסיוע הבינלאומי "אוקספם" ולפיה בפעילותו מעניק הארגון סיוע כלכלי וחומרי לקבוצות המסייעות לארגון החזית העממית לשחרור פלשתין, באופן בלתי חוקי, ובגין סיוע שכזה צפוי הארגון לשאת באחריות משפטית פלילית ואזרחית.

לפי שעה טרם הגיעה תגובתו של 'אוקספם', הארגון שאיים בחרם נגד חברת 'סודה סטרים' שמפעלה ממוקם במישור אדומים. נזכיר כי האיום זכה לתהודה בינלאומית בעיקר בשל הפרזנטורית של סודה סטרים, השחקנית סקרלט ג'והנסון, שכלפיה נשמעו איומים. כזכור, ג'והנסון שהייתה שגרירה של רצון טוב של 'אוקספם' התנגדה למדיניות החרם של הארגון ובחרה לעזוב אותו.

לדברי עורכת הדין דרשן לייטנר ההבהרה ל'אוקספם' נולדה בעקבות בירור קצר ולא מעמיק שהוכיח כי הארגון משתף פעולה בגלוי עם מה שמכונה 'ועדת החקלאות' ו'ועדת הבריאות' העובדות תחת ארגון החזית העממית לשחרור פלשתין, ארגון המוגדר כארגון טרור לא רק בישראל אלא גם בארצות הברית, קנדה ומדינות נוספות.

"ראינו לנכון לחקור טיפה יותר לעומק ולבדוק מה עומד מאחורי 'אוקספם' כדי להבין למה הם קוראים לחרמות וגילינו שההווה שלהם לא מכבד את בחרותם ומסתבר שהם עובדים בשיתוף מלא ומוצהר עם ועדות החקלאות והבריאות בעזה. אותם אנשים שמשמשים בוועדות הם פעילים בחזית העממית, הם מקיימים כנסים ביחד, הם משאילים זה לזה אולמות כנסים לערבי זיכרון לשהיד כזה או אחר. החזית מאפשרת לפעילים שירות בריאות חינם באמצעות הוועדה הזו. לכן חיפוש לא מעמיק במיוחד העלה את התוצאות הללו, וגם אם הם לא ידעו הרי שהם יודעים את זה כעת והם מוזהרים לנתק קשר עם הוועדות הללו".

דרשן לייטנר נשאלה אם בכל מקום בו ייבדק הרקע של המחרימים את ישראל צפויה תוצאה דומה. לדבריה אמנם הדברים לא דומים בכל מקום ומקום, אך עם זאת נכון לבדוק בחוקי המדינות השונות האם הקריאה לחרם נגד ישראל אינה מנוגדת לחוק המקומי.

בהקשר זה היא מזכירה את התביעה שארגונה מנהל באוסטרליה נגד פרופסורים שקראו לחרם נגד ישראל. זאת כיוון שקריאה כזו מנוגדת לחוק נגד גזענות הקבוע בחוק האוסטרלי והתביעה נגדם מנוהלת בימים אלה.

דוגמא נוספת היא תביעה בניו יורק נגד ארגון לימודים אמריקאי שקרא לחרם אקדמאי נגד ישראל וגם כאן הקריאה מנוגדת לחוק האמריקאי האוסר חרם ומגדיר קריאות לחרם כמעשה גזעני. "אם יש חוקים נגד גזענות ניתן בהחלט להשתמש בהם נגד החרמות והסנקציות, פעילות נגד ישראל באשר היא זו פעילות אנטישמית ואסור לפעול נגד עם מסוים. פעילות כזו היא מעשה גזעני".

דרשן לייטנר מבהירה כי בתי המשפט הבינלאומיים בהם מתנהלים משפטים אלה ואחרים טרם הכריעו בתיקים הנידונים ועל כן לא ניתן לקבוע שהם דוחים את הטענה שמדובר בביקורת על מדיניות ישראל ולא בגזענות, אך עם זאת ראוי וחשוב לשאת על נס את הקונספציה שמאחורי התביעות – פעילות נגד עם היא גזענות. "אפשר לבקר את העם. יש חופש ביטוי ואפשר להוקיע את מדינת ישראל בקמפוסים ובתקשורת, אבל לא ניתן להחרים. פעולת ההחרמה עצמה היא גזענית".

באשר למי שהיה אמור להוביל את המאבק המשפטי נגד החרם, קרי מדינת ישראל, אומרת דרשן לייטנר כי אינה תולה תקוות רבות במדינת ישראל שאמורה הייתה להילחם בתופעות הללו, "שיעשו את המחשבות שלהם וינקטו בפעולות שהם חשובים לנכון. הדרך הנכונה להתגונן בתופעות החרם היא לא להתגונן אלא לתקוף. אי אפשר לנצח עם ידיים קשורות מאחור. מולנו נמצא קומץ אנרכיסטי פרו פלשתינאי של מוסלמים קיצוניים שיש להם תהודה עצומה והם עושים קול חזק מאוד וישראל הדיפלומטית, המשפטית והרשמית צריכה למצוא פתרונות".

לדבריה מאוד יתכן שממשלת ישראל חשה כבולה מלהתמודד בזירה המשפטית נגד תופעות החרם כיוון שהיא מודעת למגבלה המשפטית פנימית שתהיה לה מול גורמי שמאל עוד קודם ליציאה למאבק בחוץ.