חוק הגיוס הוא אחיזת עיניים

בלוגר הבית של המדור הכלכלי משוכנע שהפתרון למשבר חוק הגיוס לא נעוץ בכפיה אלא בדיוק ההיפך, בהגברת החירות.

אמיר וייטמן , ח' באדר ב תשע"ד

חיילים חרדים גיוס צה"ל
חיילים חרדים גיוס צה"ל
פלאש 90

הפעם בחרתי לדבר בקצרה על מספר נושאים שעלו לאחרונה על סדר היום הציבורי על מנת לתת תמונת מצב למתרחש כעת בישראל בזירה הכלכלית-חברתית.

ראינו בשבוע שעבר מה גורמת כפייה, בעיקר כאשר היא מופנית כלפי ציבור גדול: התקוממות. הציבור החרדי יצא כולו לרחובות כדי למחות נגד הגיוס בכפייה, למרות שבפועל, החוק שעומד לעבור בכנסת בסך הכל מיטיב איתם מאוד, אבל בגלל שהוא כולל מה שנתפס ככפייה, הוא גרם לעצרת הענק של כל הציבור החרדי.

אני לא אכנס שוב (כתבנו על זה באריכות בעבר) לכל הדיון הזה אבל כל מי שמעוניין באמת ובתמים בפתרון בהסכמה בחברה הישראלית ובשלום בין כל חלקי הציבור חיים להבין ששום טוב לא יצא מכפייה. הפתרון נעוץ בהרחבת החירות ולא בהרחבת הכפייה.

נראה שהתובנה הזאת מתחילה לחלחל בציבור הישראלי. אם לפני שנתיים או שלוש בלבד, מעטים בכלל הזכירו את הפתרון של הצבא המקצועי, היום, לא מעט בזכות הפעילות של חברי התנועה הליברלית החדשה ובעלי בריתנו כמו משה פייגלין, בכמעט בכל דיון ציבורי או תקשורתי סביב הנושא של הגיוס, מראיינים אחד מתומכי הרעיון של צבא מקצועי ולמרבה השמחה, אלא רק הולכים ומתרבים. אמנם הדרך עוד ארוכה אבל מתקדמים.

חוק הגיוס לא יביא לשום פתרון אמת ואינו בסופו של דבר אלא אחיזת עיניים. בעוד מספר שנים, כולם ייווכחו לדעת שזאת המציאות ושוב הדרישה לפתרון אמת תעלה. בנקודה הזאת, יש לקוות שנושא הצבא המקצועי יהיה מספיק שגור בפיו של כל אדם בישראל כדי שהוא יישקל בצורה רצינית וגם יתקבל.

המאבק עתיד להיות קשה וארוך אבל אני אופטימי ומקווה שבסופו של דבר השכל הישר יגבר.

בנושא הפרוטקציוניזם יש בשורות. דיברנו רבות בעבר על סיבות יוקר המחיה וציינתי לא פעם בטור זה שאחד הגורמים המרכזיים הינו הפרוטקציוניזם, כולל נושא מכסי המגן. השר בנט, שתומך עקרונית בשוק חופשי, החל במהלך של הורדת מכסים על מוצרי החלב לכדי 20%, כלומר הרבה פחות ממה שנהוג היום. אז נכון, ההקלה במכס המגן הינה רק חלקית מאוד וחלה רק על מכסות מוגבלות יחסית, ועדיין, מדובר בצעד בכיוון הנכון. צריך לעודד את בנט להמשיך ככה, משום שזאת הדרך לחזק את כלכלת ישראל.

לעומת זאת, בנט ראוי לגינוי על תמיכתו בחוק שנכנס שבוע שעבר לתוקף בנושא עובדי הניקיון, שיזכו כעת להטבות שונות. זה אמנם נחמד לאותם אלה שימשיכו להיות מועסקים אבל בפועל, סביר להניח שיהיו פחות עובדי ניקיון, יותר לכלוך, ואולי יותר עבודה לעובדים מן המניין שעכשיו יצטרכו לנקות בעצמם את משרדיהם. בנוסף, היות שלא ניתן לוותר על שרותי ניקיון מעבר לנקודה מסוימת, סביר שיעסיקו יותר עובדים זרים ללא רישיון, בשחור, איפה שאפשר, מה שיגדיל את האבטלה בקרב הישראלים. ואיפה שכל זה לא אפשרי, פשוט יצטרכו לגלגל את העלות הנוספת על הצרכן, שישלם יותר על מוצרי צריכה.

יוקר המחיה כבר אמרנו?

כרגיל, התמונה מורכבת ואור וחושך משמשים בערבוביה, אבל יש ממה להתעודד. לפחות בחלק מן החזיתות, יש התקדמות.