אהרון מאיר מזיא
אהרון מאיר מזיאארכיון הד"ר א"מ מזיא

ד"ר אהרון מאיר מזיא היה הרופא המומחה בתקופת שיבת ציון, לפני כמאה שנים, כאן בארץ ישראל.

מזיא הגיע לארץ ישראל במימונו של הברון רוטשילד, במטרה למצוא פתרונות רפואיים למחלות שהיכו במתיישבים במושבות פתח תקוה, ראשון לציון ובכלל.

הספר החדש, 'חמש עטרות', בהוצאת 'יד יצחק בן צבי', הוא ביוגרפיה על האיש שעלה לארץ למען הכלל והצליח לעשות מהפכות, אך לא רק בתחום הרפואה.

מזיא למד ב'חדר' ובבגרותו החל ללמוד בישיבת מיר המקורית, שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים והחריפים. אך כפי שקרה באותה עת ליהודים רבים, ההשכלה פיתתה גם אותו והוא החליט ללכת ללמוד מקצועות חול.

את דרכו החדשה החל בבית המדרש לרבנים בברלין – בית מדרש אורתודוקסי שהקים הרב עזריאל הילדסהיימר. בהמשך החל להיות פעיל בתנועה הציונית ובמקביל החל ללמוד רפואה, שם הצטיין בבקיאותו בחומר.

בהמשך, כאמור, נשלח מזיא לארץ ישראל כרופא והחל לרפא את המתיישבים החולים ולשקוד על המצאת תרופות נגד המחלות שפקדו אז את המושבות.

הספר מתאר בהרחבה ובכתיבה מרתקת את מסכת חייו של מזיא, את ההתמודדות שלו עם קשיים בארץ ישראל ואת התרומה שתרם לרפואה, ללשון העברית, עיסוקו בפרדסנות ועוד.

הספר נקרא 'חמש עטרות' על שם חמשת הדברים בהם הצטיין מזיא: רפואה, בלשנות, הנדסה, מעשים טובים והוראה. כך סיפר הסופר חיים נחמן ביאליק לאחר מותו של מזיא, וציין כי ריבוי כישרונותיו לפעמים היו לו לרועץ - מה שמנע ממנו לעיתים, להביא לידי ביטוי את כשרונותיו.

הספר מסתיים בפרק העוסק פטירתו הפתאומית של מזיא בשנת תר"ץ ובהלוויתו הגדולה שארכה כשש שעות, בה הספידוהו בין השאר, הרב הראשי לישראל – הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב מאיר ברלין, אנשי מקצוע ונציגי ההתיישבות היהודית.