ערבים וחיילים
ערבים וחייליםאילוסטרציה: פלאש 90

בחודשים האחרונים עסוקה החברה הישראלית בשאלת הרת הגורל של גיוס בני הישיבות בקרב המגזר החרדי. אך ישנו עוד מגזר שעסוק בשאלות של גיוס ושירות, והדיון מעורר בתוכו סערה לא קטנה. הפוליטיקאים של אותו מגזר נלחמים בגיוס לצה"ל ולשירות הלאומי לא פחות מחברי הכנסת החרדים.

ההסתה כלפי אלו שבוחרים להתגייס מזכירה את המלחמה שמנהלים נגד חרדים שבחרו במדי הזית. דבר אחד בטוח: שאלת הגיוס לצה"ל הפכה להיות שאלה טעונה ונפיצה והיא מעוררת פולמוס חריף בקרב המגזר הערבי בישראל.

עלייה במספר המתגייסים

בשנים האחרונות יותר ויותר צעירים מהמגזר הערבי בוחרים להתגייס לצה"ל ולשירות לאומי. הדיון הלוהט ביותר הוא בקרב בני העדה הנוצרית החיים בתוך החברה הערבית, ורבים מהם החליטו לבחור במדינת ישראל ולהתגייס לצבא. כעת זלגה שאלת הגיוס גם אל בני העדה המוסלמית, שהצהירו כי הם רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית, להתגייס לצבא ולשירות הלאומי ובעיקר לא לנהל מלחמות מול הציבור היהודי.

אם יש משהו שגורם לחברי הכנסת הערבים לאבד את שיווי המשקל, זהו פולמוס שאלת הגיוס בקרב צעירי המגזר. חלק מחברי הכנסת הכריזו מלחמת חורמה בכל מי שיניף את דגל הגיוס לצה"ל. לפני קצת יותר מחודש הוצאה בכוח חברת הכנסת חנין זועבי מדיון בוועדת העבודה, בו הופיע נציג פורום גיוס העדה הנוצרית, שאדי חלול.

הדיון עסק בייצוג האוכלוסייה הערבית בוועדה המייעצת לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. חבר הכנסת יריב לוין (הליכוד ביתנו) הציע להרחיב את ההרכב לעשרה נציגים, כך שיכלול נציג נוצרי שייעץ לאוכלוסייה הערבית. חלול, בן העדה הנוצרית ותושב גוש חלב שבגליל, הצליח בעצם נוכחותו להוציא את חברי הכנסת הערבים משלוותם הזמנית. "פחדן", צעקה זועבי לעברו של חלול, קצין צנחנים במילואים, "לך לרחובות נצרת וכפר כנא ושם תגיד את מה שאמרת. אתה יכול לומר את זה רק בכנסת. אין לך כבוד ואתה מייצג רק את עצמך".

מי שמנהל קמפיין נגד הארגון של שאדי חלול והנוצרים תומכי הגיוס, הוא בין השאר ח"כ באסל גטאס מבל"ד, בן העדה הנוצרית בעצמו. רק לאחרונה שיגר חבר הכנסת גטאס מכתב בקשה לאפיפיור פרנסיסקוס לקראת בואו לארץ, ובו בקשה בהולה לסייע לעצור את מגמת גיוס הצעירים מהעדה הנוצרית לצה"ל. גיוס הנוצרים, טען גטאס, "נועד לפלג את בני העדה מהעם הפלשתיני, וזהו ניסיון לכפות הליך של ישראליזציה שיוביל לאובדן הזהות של בני העדה הנוצרית". גטאס מרבה לכנות את נציגי הארגון המסייע לצעירים להתגייס "סוכני מוסד". הדמות הרוחנית של הארגון, האב גבריאל נדאף, תושב נצרת, הוא על פי גטאס "משתף פעולה".

ההסתה כלפי הקבוצה שתומכת בגיוס כבר עברה משלב הסיסמאות לרחוב. מעבר להסתות הקבועות ברשתות החברתיות הקוראות "להרוג את משתפי הפעולה עם הציונים", הייתה תקופה שהכומר נדאף נזקק לשירותיהם של שומרי ראש. גלגלי רכבו נוקבו, סמרטוט עם דם הונח על מפתן ביתו ובריונים תקפו את בנו בן ה‑17 ושברו את ידו. כמו כן, ח"כ גטאס הצהיר כי הוא יעשה כל שביכולתו להסיר מגבריאל נדאף את גלימתו השחורה.

על פי נתוני צה"ל, ישנה עלייה משמעותית בקרב צעירי העדה הנוצרית שמתגייסים לצה"ל. בשנה שעברה התגייסו כ‑90 צעירים נוספים לצה"ל בפרק זמן של חצי שנה, כפול ממה שהיה עד כה. ברשתות החברתיות הוקמו קבוצות רבות התומכות בגיוס צעירים לצבא. כך למשל אפשר למצוא בפייסבוק חוץ מקבוצת "פורום גיוס בני העדה הנוצרית" את "צעירי מעיליא תומכים בגיוס" וקבוצות מכפר יאסיף, כפר מג'אר, עילבון, עבלין, שפרעם, גוש חלב ונצרת. לאחרונה הוקם עמוד פייסבוק בשם "פורום גיוס העדה המוסלמית".

"מעדיפים לחיות בישראל"

ההכרה בכך שיש לצאת מהבדלנות הערבית ולקחת חלק בחברה הישראלית נובעת מכמה סיבות. לאביב הערבי, מסתבר, היו השפעות שונות בכל מה שקשור לחברה הערבית בישראל, ודאי לחברה הנוצרית דוברת השפה הערבית. מאז שהאביב הערבי הגיע למדינות המזרח התיכון, המיעוט הערבי-נוצרי מוצא את עצמו במלחמת קיום. במקומות רבים בעולם הערבי העדה הנוצרית סובלת מאלימות קשה, מרציחות, מדיכוי ומהשפלה יומיומית. רבים מבני העדה מסתכלים לעבר בני דתם במזרח התיכון ומבינים שהמקום הבטוח ביותר לנוצרים הוא דווקא מדינת היהודים.

"החיים בישראל הם חיים אחרים", אומר ל'בשבע' שאדי חלול, "אי אפשר להשוות בין מה שקורה כאן למדינות ערב. המיעוט הנוצרי שחי היום במדינות ערביות הולך ונמחק. זה טיהור אתני, אי אפשר להגדיר את זה אחרת. הנוצרים נטבחים בכל רחבי המזרח התיכון והמערב, וארגוני זכויות האדם שותקים. בעירק היו כמיליון נוצרים והיום יש רק 250 אלף. זה תהליך שמתרחש בכל מדינה במזרח התיכון שיש בה נוצרים והשלטון הוא מוסלמי. בישראל המצב הוא אחרת. יש ביטחון לעדה הנוצרית. יש לא מעט דברים שיש לתקן, אבל יש כאן חופש פולחן וחיים בכבוד".  

התהליך הדמוגרפי של התמעטות הנוצרים קיים גם בישראל. משפחות הנוצרים הן קטנות, בניגוד למשפחות המוסלמים. במקומות שבהם יש רוב של מוסלמים, מתרחש תהליך עזיבה של נוצרים. נצרת, המטרופולין הערבי הגדול במדינה, עיר שהייתה בעבר בעלת רוב נוצרי, הפכה לעיר עם רוב מוסלמי. ראש העיר החדש עלי סאלם הוא מוסלמי, שמחליף את קודמו שהיה נוצרי ואיש חד"ש.

תהליך הישראליזציה משפיע לא רק על הערבים הנוצרים. רק לאחרונה פרסמו שני קרובי משפחה של ח"כ חנין זועבי מאמרים נלהבים הקוראים לגיוס צעירים ערבים לשירות לאומי. נאיל זועבי, מנהל בית ספר ומראשוני התומכים בגיוס צעירים ערבים לשירות לאומי, פרסם ב'הארץ' מאמר שבו הוא מבקר בחריפות את ההנהגה הערבית על כך שאינה קשובה לצורכי המגזר.

"התחושה שהמנהיגות הפוליטית הנוכחית מזניחה באופן מסורתי את הטיפול במגזר הערבי הולכת וגוברת", כתב זועבי, "ואני לא מדבר על הממשל הישראלי. אני מתכוון בעיקר לרוב חברי ההנהגה של המגזר, העוסקים בהתנגחות פוליטית עם הממשל הישראלי, מעדיפים ללבות יצרים שליליים, ובעיקר מזניחים באופן שיטתי את הטיפול בבעיות האמיתיות של המגזר שבחר בהם לייצגו.

"אותם גורמים מאשימים את הממשל הישראלי במצב השורר במגזר הערבי ואינם מקבלים שום אחריות על עצמם. אני משוכנע בכך שהם יודעים כי בהתנהלותם אינם משיגים דבר מלבד הבלטת עצמם. ואני אומר - די לשקרים! בסופו של דבר, הם אלה שמשמרים את המצב הקיים. המנהיגות הערבית אמורה לייצג את האינטרסים של המגזר ולא לקדם את עצמה על גבה של הבעיה הפלסטינית", כתב נאיל זועבי.

קרוב משפחה נוסף של ח"כ חנין זועבי הוא מוחמד זועבי, נער בן 16 ופעיל רשת למען ישראל. מוחמד, כמו נאיל זועבי, מרבה לתקוף את ההנהגה הערבית בארץ, שמעדיפה לדבריו לנהל מלחמות נגד ישראל ולעודד בדלנות וניכור בין החברה היהודית לערבית.

המיתוס הערבי מתנפץ

חאסכייה אנט היא מוסלמית העומדת בראש ארגון שנקרא 'הקול האמיתי', גוף המעודד צעירים ערבים להתגייס לצה"ל ולשירות לאומי. שלושת ילדיה שירתו ומשרתים בצבא. הבן הגדול שירת בחטיבת כפיר, הבת - החיילת המוסלמית הראשונה בצה"ל– שירתה בחיל החינוך, והשלישי משרת עכשיו בגולני. היא זועמת על חברי הכנסת הערבים שלדעתה עסוקים במלחמות נגד היהודים, במקום "לבנות עתיד לצעירים הערבים".

היחס אליה בחברה הערבית, היא מספרת, נע בין הזדהות כנה לשנאה עמוקה. "לא כולם אנטי ישראל בחברה הערבית. יש כאלו שמעריצים את הפעילות שלי, אמנם בשקט, ויש כאלו ששונאים אותי שנאת מוות", היא אומרת ל'בשבע'. "אני מאמינה שהפעילות שלי פותחת עיניים ולבבות להרבה אנשים. אני לא אנטי ערבית כמו שמנסים להציג אותי חברי כנסת ערבים למיניהם. אני מאמינה בדרך השוויון והשותפות. כלומר, אני חיה במדינת ישראל, מדינת העם היהודי, אני חלק מהמדינה הזו. יש לי חובות ויש לי גם זכויות. אני לא מוותרת על שום דבר".

המזרחן ד"ר מרדכי קידר טוען שיש כמה מגמות שמתרקמות בתוך החברה הערבית. הלאומנות הערבית לא הולכת לשום מקום, הוא אומר ל'בשבע', אך מצד שני ישנם תהליכי עומק שמחלחלים ויוצרים שינויים. "הרבה צעירים ערבים מסתכלים על הפוליטיקאים הערבים וכועסים. האחרונים מדברים כל הזמן על לאומיות פלשתינית, וזו לא נקודת המבט שלהם. הם רואים מה קורה בכל רחבי המזרח התיכון ומה קורה בישראל. מצד שני, כמו שהחברה היהודית עוברת תהליכי אינדיבידואליזציה, שחיטת פרות קדושות ופחות נכונות להתגייס למען הכלל, גם החברה הערבית בישראל עוברת תהליכים כאלו. הסיפור שמספרים הפוליטיקאים הערבים 65 שנים כבר אינו קדוש".

עמית ברק, ממייסדי תנועת 'אם תרצו', ליווה ומלווה קבוצות במגזר הערבי בכל מה שקשור לגיוס לצה"ל. אחד השינויים הבולטים שהוא מצביע עליהם הוא ההתגייסות והמלחמה שמנהלים ארגונים וחברי הכנסת הערבים נגד מעודדי הגיוס. גם חברי כנסת מהשמאל, הוא אומר, פועלים נגד תומכי הגיוס בקרב הציבור הערבי. "מה שמסמל הכי טוב את מה שקורה היום בחברה הערבית מבחינת השירות זה ההלם של מנהיגי הציבור הערבי, שלא יודעים איך לאכול את התופעה ולהתמודד איתה. ישנם ארגונים במגזר הערבי שהוקמו לעסוק אך רק בסיפור הזה. גופים כמו 'בלאדנא' ו'מדא אל כרמל', שחלקם ממומנים על ידי גופי שמאל, גויסו להילחם נגד כל מי שרוצה להשתלב בחברה הישראלית. לצערי הרב, השמאל שמטיף לדו קיום לא מסייע לגופים וארגונים מתוך החברה הערבית שרוצים להשתלב בחברה הישראלית באמצעות גיוס לצבא או שירות לאומי. בין אלו שתקפו את שאדי חלול באותו דיון בכנסת היה גם חבר הכנסת אילן גילאון ממרצ".

עם זאת, לדבריו גם החברה היהודית לא מתגייסת בכל כוחותיה לקלוט את "הערבים הציונים". החשדנות הבסיסית בין המגזרים עדיין קיימת, וחלק ממשרדי הממשלה לא מתמודדים עם תופעות ההסתה והפגיעה בתומכי הגיוס והשירות. כך למשל, בבתי ספר במגזר הערבי נכנסים פוליטיקאים שמטיפים נגד גיוס לצה"ל. עו"ד איימן עודה, איש חד"ש שאמור להיכנס לכנסת בקרוב על פי הסכם רוטציה, העיד על עצמו שהיה נכנס פעמים רבות לבתי ספר בנצרת, בעידודו של ראש עיריית נצרת לשעבר ראמז ג'ראייסי, על מנת להסביר לתלמידים מדוע אינם צריכים להתגייס. ברק טוען כי ניסיונות לגייס את משרד החינוך להתמודד עם התופעה התקבלו בחוסר התייחסות.

"יש כאן תהליך שצריך להיבנות משני הצדדים והוא ייקח שנים ארוכות. החברה היהודית עדיין סגורה לעניין הזה וגם קולות הבדלנות הערבית חזקים מאוד. בניגוד לעדה הנוצרית, שם יש הנהגה נחרצת שמובילה קו וממילא משנה דברים בשטח, בעדה המוסלמית הסיפור הוא אחר. ישנם לא מעט חיילים מוסלמים שמסתירים מבני משפחתם שהם משרתים בצבא", אומר ברק.

"המתנדבים כונו 'מצורעים'"

זו גם הסיבה ששאלת גיוס החובה לא נשמעת גם בקרב תומכי הגיוס במגזר הערבי. סגן שר הביטחון, דני דנון, השמיע בזמנו עמדה שיש להטיל גיוס חובה גם על צעירי העדה הנוצרית. אך פעילים מבני העדה ששוחחנו איתם סבורים כי מהלך כזה הוא מוקדם ובוסרי. "גיוס חובה הוא ערך שלפיו כל מי שנהנה מהמדינה, צריך גם לשרת", אומר אחד הפעילים ל'בשבע', "זה נכון ברמה העקרונית אבל לנו אין עניין בהכרזת מלחמה נגד המגזר הערבי, שעלול לחוש מאוים אם תוטל חובת גיוס על כולם. צריך לעבוד בצורה חכמה ונכונה. יש צעירים רבים שרוצים לשרת בצבא, צריך לתת להם את ההזדמנות. ניסיון לכפות את המהלך הזה ישחק לטובת הקיצוניים והבדלנים, שממילא מעוניינים להסית נגדנו כאילו אנחנו זוממים לגייס את כל הערבים ולהפוך אותם לציונים".

את המגמה לקחת חלק בחברה הישראלית אפשר לראות דרך נתוני הגיוס של בנות המגזר הערבי לשירות הלאומי. על פי נתוני השירות הלאומי, יש כ‑3,600 מתנדבים מהמגזר הערבי בשירות הלאומי. 90 אחוזים מהם בנות, 75 אחוזים מהמשרתים מתנדבים בתוך הקהילות הערביות. מסקרים שערכה מנהלת השירות הלאומי עולה כי 85 אחוזים מהמתנדבים השתלבו לאחר מכן במעגל התעסוקה והלימודים.

יו"ר המנהלת, שר שלום ג'רבי, פועל לעודד את המגמה בתוך המגזר הערבי. זו הסיבה שהוא נחשב לפרסונה נון גרטה בקרב חברי הכנסת הערבים. "יש לנו בעיה עם ההנהגה הערבית, שמערימה קשיים נגד מתנדבי השירות הלאומי. אני לא הסיפור כאן, למרות שחברי הכנסת הערבים בוחרים להחרים ישיבות שהיו אמורות להיות בהשתתפותי. הבעיה היא ההסתה והפגיעות שיש במתנדבים", אומר ג'רבי.

לכנס האחרון שאורגן על ידי מנהלת השירות הלאומי למתנדבים מהמגזר הערבי שנערך בכרמיאל הגיעו אלפי צעירים. בחוץ עמדה קבוצה שקיללה את המשתתפים וכינתה אותם בוגדים ומשתפי פעולה. "לא פעם ולא פעמיים לצערי מותקפים מתנדבים מהמגזר הערבי", אומר ג'רבי, "הייתה לנו מתנדבת ששברו לה את שמשות הרכב ופינצ'רו את הצמיגים. לא כהניסטים אלא מתנגדים מתוך הציבור הערבי. אחד מחברי הכנסת כינה אותם מעל דוכן הנאומים 'מצורעים'. היה ראש מועצה שהעיף מתנדבות מהשירות הלאומי. יש כאן תהליך מאוד לא פשוט", אומר שר שלום ל'בשבע'.

הצמיחה במספרי המתנדבים למרות הקללות והגידופים נובעת לדעת ג'רבי מהאפשרויות שהשירות מעניק למשרתים. "השירות הלאומי מסייע למתנדבים בהמשך הדרך. מעבר להטבות שנלוות למשרתים, השירות יוצר מעורבות בתוך הקהילה והוא הופך להיות כרטיס הביקור לתוך החברה הישראלית". כדי להילחם בתופעת הנידוי של המשרתים מציע ג'רבי לתמרץ מועצות שתומכות במתנדבים. "צריך להעניק יותר למי שמסייע למתנדבים. משרד ראש הממשלה מעביר כספים לרשויות במגזר הערבי. אני הצעתי לראש הממשלה לתגמל מועצות שתומכות במתנדבים. מאידך, יש להטיל סנקציות על ראשי מועצות שפוגעים במשרתים בשירות הלאומי. לא ייתכן שמי שישרת את המדינה ייפגע".