להתנער. שנלר
להתנער. שנלרפלאש 90

חבר הכנסת לשעבר, עתניאל שנלר, מקורבו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, מתייחס ביומן ערוץ 7 להרשעתו בבית המשפט של אולמרט.

הוא קובע כי על אף ההערכה האישית שהוא חש כלפי אולמרט הרי שבמידה וגם העליון יאשר את הכרעת הדין יש להפעיל נגד אולמרט את מבחן בוזגלו ההפוך ולהעניש אותו בכל חומרת הדין.

את דבריו פותח שנלר בקביעה כי מבחינת תפקודו כראש ממשלה התנהל אולמרט באופן מצוין וניהל את המדינה "בצורה ראויה ויותר מכך". עוד הוא מוסיף ומציין כי אולמרט הוא אדם שנעים להיות בחברתו, הוא בעל חשיבה בהירה ובמובן הזה הוא אדם ראוי לכל שבח.

עם זאת מדגיש שנלר כי כמעט בכל הנוגע להתנהלותו המדינית חלק עליו, החל מההתנהלות היהירה בפרשת עמונה דרך הפעילות המדינית שניהל בתהליך אנאפוליס, תהליך שכבר תוך כדי ביצועו סבר הוא עצמו כי הוא יביא לנזק יותר מאשר תועלת, "אבל המשכתי לכבד אותו כראש ממשלה וכראש המפלגה שלנו".

על כל זאת ואולי דווקא לנוכח כל זאת סבור שנלר כי "לכשהוכח שאולמרט פשע בעברות חמורות של שוחד, ובמידה ולא יוכח אחרת בערעור, הרי שכגודל מנהיגותו כך גודל העונש אותו הוא צריך לשאת. כגודל ההערכה שלי אליו אני נחרץ לגבי העונש".

בהמשך הדברים מחדד שנלר את קביעתו ומבהיר כי במידה ואכן לא יצלח ערעורו של אולמרט על השופטים לחפש את השורה המקסימאלית בחוק בעיקר כאשר מדובר במנהיגים כמו גם מנהיגים רוחניים. את הדבר הוא מדמה למפקד הניצב בצריח ומתוקף כך הוא חשוף לכל רוח קלה העשויה להפיל אותו. לדבריו המנהיגות מחייבת אמירה ערכית חמורה וקפדנית הרבה מעבר לכל אדם אחר.

שנלר מוסיף ואומר כי אמנם בינו לבין אולמרט קיים קשר רגשי אך לא קשר רגשי שכזה יביא אותו לצדד בהקרבת החוסן היהודי דמוקרטי של מדינת ישראל, "המוסר היהודי אינו מאפשר ויתור כמלוא הנימה".

לטעמו של שנלר לאחר הרשעה מסוג שכזה אין מקום לשיבה אל הזירה הפוליטית גם בעתיד, אם כי לאדם ברוך כישרונות יש די זירות לסייע לעם ולבצע שליחויות חברתיות ואחרות.

עוד מוסיף שנלר בהקשר משפט אולמרט וקובע כי מערכת אישורי הבנייה בישראל מושחתת מיסודה, "שנים עוברות עד אישור בנייה בגלל סיאוב. אנשים נזקקים למאכרים שנותנים שוחד ותשלומים. השקר הזה ידוע לכולם".

בימים האחרונים משתתף שנלר בכנסי שיח מול גורמים אמריקאים, פלשתינים ואירופים ומדבר ניתן להבין כי בידיו לא מעט מידע על המתרחש במו"מ המדיני, אם כי הוא אינו נכון לחלוק את המידע במלואו עם הציבור הרחב.

לאור המידע המצוי בידו שנלר אינו רואה היתכנות כלשהי להגיע להסדר של ממש בין ישראל לפלשתינים ולהכרה בישראל "נכון לתקופה הזו".

על עצם מעורבותו בקשרים המדיניים בין הצדדים אומר שנלר כי לטעמו מדובר בחובתה של הציונות הדתית להיות מעורה במהלכים המדיניים גם מתוך ידיעה שרוב הציבור בישראל תומך ברעיון שתי המדינות, ומעורבות מסוג זה תאפשר מיזעור נזקים ובקרה של המהלכים.

לטעמו של שנלר ניתן לקדם מהלכי היפרדות אזרחית מהפלשתינים באופן שאותו יוכלו הימין והציונות הדתית לעכל. "צריך להיות שותף לחשיבה רעיונית ומציאת פתרונות", הוא אומר ומציין כי הצדדים יכולים בהחלט להגיע להסכמה סביב הסדרת סוגיית המים, הפרדת התחבורה וסוגיות דומות.

לקראת סוף דבריו נשאל שנלר אם הגורם לתחושתו לפיה הציבור הישראלי מאוחד בתחושתו שמתווה ההסדר המדיני יהיה רק מתווה של שתי מדינות נובעת מכך שהימין הישראלי לא הציב מעולם אלטרנטיבה מדינית ראויה ומסודרת. שנלר השיב בחיוב, "הימין דיבר תמיד בסיסמאות ולא הציב אלטרנטיבה", קבע.