השר אורי אורבך
השר אורי אורבךצילום: פלאש 90

"אנחנו נשתדל להיות מתואמים עם הרבנות, אבל אם הם יסרבו כי תפיסתם היא חרדית, אז לא. אי אפשר לחכות לרבנות" אומר השר אורי אורבך מהבית היהודי בראיון לעיתון 'בשבע', שמתפרסם היום.

חבילת החוקים האחרונה מתוארת בפי רבים כחקיקה שתכליתה לפגוע באופייה הדתי של מדינת ישראל. אורבך דוחה את ההגדרות הללו מכול וכול.

לדבריו, "הרבנות היא רבנות חרדית ברובה, ועובדים איתה כשאפשר לשתף פעולה, אבל כשהם מטילים וטו אי אפשר לעבוד איתם. אני לא קורא לחוקים הללו חוקים חילוניים. בחלקם הם אפילו חוקים דתיים. לא כל מה שהוא לא חרדי הוא מיד חילוני. צריך לתקן את שירותי הדת בישראל. זו משימה שלא בכל פעם נקרית בפנינו הזדמנות לבצע אותה".

אורבך לא מתרגש גם מחוק הגיור שעומד בפתח מושב הכנסת הבא. החוק הוביל לסערה קואליציונית כשעלה לדיון על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן, שביקש לקדם את מהלכי פתיחת הגיור שלא בתיאום עם הרבנות הראשית. אורבך אינו נבהל מקידום חוק שלא בתיאום עם הרבנות הראשית, עמדה שלא כל חברי סיעתו שותפים לה.

"יש הצעת חוק שתוגש בתחילת מושב הקיץ על ידי הרב בן דהן, והיא בתיאום מסוים עם הרבנות הראשית. אנחנו לא יכולים להיות תלויים ברבנות הראשית לחלוטין, עם כל הכבוד. אנחנו נשתדל להיות מתואמים עם הרבנות, אבל אם הם יסרבו כי תפיסתם היא חרדית, אז לא. אי אפשר לחכות לרבנות", קובע אורבך.

דבריו של השר אורבך נשמעים אולי קשים לעיכול לנוכח דבריו התקיפים של הרב חיים דרוקמן, ראש מערך הגיור לשעבר ומראשי רבני הציונות הדתית, שקבע כי חוקים דתיים יש לחוקק אך ורק בתיאום עם הרבנות הראשית ובכך למנוע פילוג בעם. כשאני (ש.כ) מזכיר את דבריו אלה של הרב דרוקמן, אורבך לא נשמע נרעש: "שאלת את דעתי וזו דעתי. עבדנו בתיאום עם הרבנים ולכן התנגדנו לחוק שטרן, במה שיצר את המהומה בסוף המושב הקודם. אני מכפיף את דעתי בפני דעת הסיעה, בניגוד אולי לאחרים", הוא שולח רמז ביקורתי חד לכיוונו של חבר הכנסת יוני שטבון, שבחר לפעול עצמאית והתנגד לחוק הגיוס. "אם זה היה תלוי בי, אני סבור שאפשר לפתוח יותר. אי אפשר לחכות לרבנות. אני מכבד אותם, אבל עם כל הכבוד למשפחת יוסף ולאריה דרעי, הם לא יכולים לקבוע את סדרי הדת של מדינת ישראל. אבל בגלל שיש רבנים ציוניים-דתיים שסבורים כך, אני מוכן לפשרות".

סוגיה נוספת שגוררת אחריה ביקורת חריפה מהכיוון החרדי כלפי הקואליציה הנוכחית, היא ההצעה לפתיחת הרישום לנישואין למי שנישא שלא כדת משה וישראל, הגדרה הכוללת בתוכה לא מעט מערכות זוגיות שאסורות על פי ההלכה. "אנחנו משתדלים ללכת בתיאום עם הרבנות הראשית ומקשיבים מאוד לרבני הציונות הדתית, אבל אם נבחר בדרך של שיתוק לא נגיע לשום מקום".

"יש כאן הרבה פשרות. אני מושך לכיוון הפתוח יותר, ואני אומר זאת במפורש. צריך להתייעץ במידה רבה עם הרבנים ועובדה היא שאנחנו הולכים איתם בנושא הגיור. אבל הצד השני הוא שלא ניתן לתת לרבנות לקבוע את כל הסדרים של חיי הדת במדינה, כי הרבנות הזו כפופה לחרדים ולכן אנחנו חייבים לגלות עצמאות במקום שאפשר. יש לנו את העמדה שלנו והיא לא תמיד תואמת את עמדת הרבנות".