מיקי וניב ברקוביץ'
מיקי וניב ברקוביץ'בשבע

פרויקט "והגדת לבנך"  - בנים מספרים על ההחלטה להמשיך בתחום עיסוקם של ההורים

האב: מיקי ברקוביץ' (59): נשוי ואב לשלושה. תושב רמת השרון. עוסק ביזמות ונדל"ן. לשעבר שחקן נבחרת ישראל בכדורסל

הבן: ניב ברקוביץ' (27):נשוי לרוני. שחקן הפועל אילת

תאמינו או לא, אבל ניב ברקוביץ', שחקן הפועל אילת ובנו של אגדת הכדורסל מיקי ברקוביץ', חשב בשלב מסוים בנעוריו לבעוט ולא לכדרר. הוא התלבט על מה ללכת, כדורגל או כדורסל. "כילד מאוד אהבתי לשחק כדורגל", מספר ניב ל'בשבע', "עד היום אני אוהב את המשחק הזה". אז מה קרה? אבא מיקי לקח את הילד לשיחת הבהרה. "אני זוכר שביום שזה הגיע לשלב ההכרעה, כשהייתי צריך לבחור לאיזו ליגה מקצוענית אני צריך ללכת, אבא בא ואמר: תשכח מכדורגל, רק כדורסל. היום אני מאוד שלם עם ההחלטה הזו. על המשחק הזה גדלנו".

אפשר לדמיין מה זה אומר לגדול על כדורסל בבית של מיקי ברקוביץ', אבל האהבה למשחק מתחילה בדברים הפשוטים, מסביר האב, מיקי ברקוביץ'. "קודם כול ולפני הכול שמתי סל בחצר", מסביר מיקי, "ואני וניב ורועי היינו משחקים ביחד. זה מתחיל משם עוד לפני הכול. אחרי זה, כשהם גדלו והבינו שאבא שלהם גם עובד בזה ומשחק במכבי תל אביב וקבוצות אחרות, הם היו באים לאימונים ומשחקים. זה הכי טבעי בעולם שהם ימשיכו לשחק את המשחק הזה, ואני הכי שמח בעולם ששני ילדיי, רועי וניב, בחרו בכדורסל כמקצוע".

גם הנכדים קולעים

ניב משחק היום כרכז בהפועל אילת. אחיו רועי פרש לא מזמן מכדורסל עקב פציעה, אחרי קריירת כדורסל בקבוצות ישראליות ובליגה האירופאית, והיום הוא עורך דין. היום גם הנכדים של מיקי ברקוביץ' מכירים את הסל בחצר הבית של אגדת הכדורסל. "לעדי, בתי, יש בן ושמו ליאו, והנכד הזה משחק כדורסל לא רע בכלל", אומר ברקוביץ בגאווה, "אין דבר יותר יפה מזה שילדים ונכדים ממשיכים את המסורת". מיקי ואשתו שלי מלווים את הילדים וגם את הנכדים היום בקריירת הספורט שלהם. לכל משחק של ניב באילת הם נוסעים, מעודדים ותומכים.

מצד שני, מיקי, זה לא פשוט להיות הבן של מיקי ברקוביץ'.

"זה אתה אמרת. אבל לומר את האמת, אני שומע את האמירות הללו גם כשהנכדים שלי משחקים וגם להם כנראה תהיה משקולת על הגב. אבל אני מסתכל על ילדיי ואני רואה שהם הסתדרו טוב מאוד וכל כך יפה בזכותם. הם הצליחו מאוד בזכות עצמם ואין יותר גאה ממני".

ניב אומר שהוא כבר הפסיק להתרגש מהאמירות ומההשוואות. "לא תמיד זה היה פשוט", מחייך ניב, "שכל דבר שאתה עושה אז יש מישהו שיאמר איזה משהו. גם בגיל קטן אני זוכר שהיו את אלו שאמרו 'פרוטקציות', ולא עזר כלום. גם כשהגעתי לנבחרת ישראל בנוער, אז אמרו: זה לא בזכותך, אלא בגלל אבא שלך, ופרוטקציות וכיוצא בזה. בסופו של דבר, לומדים לחיות עם זה ולא להתרגש מזה יותר מדי. אני יודע שאבא שלי הוא אחד בדורו. לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו בספורט הישראלי ברמות האלה. ואני הכי שמח בעולם על כך, מכל הבחינות, ולא רק בזכות העובדה שיש לי מאמן אישי".

פרוטקציות לא היו יכולות להכניס את השלשה שזרק ניב ברקוביץ' מול הפועל חולון, שניצחה את המשחק. סל כזה גם מיקי ברקוביץ' לא זוכר שהוא קלע בכל הקריירה שלו. הכדור התגלגל בדרך לא דרך לניב, שהלך לפינה ובזריקה קשתית מפתיעה סיים את המשחק. אבא מיקי זוכר את המשחק היטב, ואת ההלם שהיה על פניו ועל פני כל מי שהיה באולם. גם את סל העונה שזרק ברקוביץ' הבן מול הפועל ירושלים בשנת 2008 קשה לשכוח. בעיקר בזכות העובדה שהוא קלע את הסל  כשהוא בצעד וחצי מחוץ לקו בזווית בלתי אפשרית. "ניב מאוד מזכיר את צורת המשחק שלי, יש לו סגנון מאוד דומה לשלי. איך שהוא תוקף את הסל, המתפרצות שלו והדחף לנצח. אני נהנה לראות אותו משחק".

"לאבא יש את הווינריות הזו ואת הרצון לנצח, לשאוף לכך שהכדור האחרון יהיה בידיים שלך", אומר ניב, "אנחנו קיבלנו את זה ממנו, וכל הסלים המשוגעים האלו שנכנסו - אין ספק שהם ירושה מאבא".