לא מוותרים על מכירת חמץ
לא מוותרים על מכירת חמץמכון "שם עולם"

מכון 'שם עולם' חושף בפעם הראשונה לקראת חג הפסח שטרי מכירת חמץ מהקהילה היהודית בקרוסנו, שהייתה לאחת מהקהילות שנמחקו כליל במהלך תקופת השואה.

שטרי מכירת החמץ מספרים סיפור עמוק יותר על קהילה שלמרות קרבתה למוות ומאבקי המחייה הנוראיים - תושביה לא ויתרו זהותם היהודית ועסקו בלב תופת השואה במצוות מכירת חמץ בפסח.

אחד מהדברים שעולים מגילוי שטרי החמץ הוא ההבדל המשמעותי בכתב של שטר החמץ בפסח תש"א שנראה רגוע ושלו, לעומת שטר החמץ של פסח תש"ב שכתוב בצורה נוקשה ונסערת ומסמן כי הכותב היה נתון בחדרה ובבהלה עצומה.

הגרמנים כבשו את קרוסנו בתשעה בספטמבר 1939 ומאז כ-2,000 יהודים בני המקום הצטוו לשאת סרט זרוע עם מגן דוד, הוגבלה תנועתם והם חויבו לעבוד בעבודות כפייה.

באוגוסט 1942 הגרמנים רצחו כ-1,000 מתושבי הקהילה כאשר רובם היו זקנים וילדים. את השאר, שלחו למחנה ההשמדה בבלזץ שם כמעט כולם מצאו את מותם.

בערב פסח תש"א (מרץ 1941) קוים מנהג מכירת החמץ בפסח בו טמון אותו פתרון הלכתי לבעיית חמץ שבידיו של יהודי בערב פסח: אחד מרבני הקהילה מכר במרוכז את החמץ של יהודי המקום לגוי- בכוונה לקבלו לאחר הפסח בחזרה.

שטר החמץ הראשון של תש"א, עולה מכתב היד בקובץ כי שטר החמץ נכתב ברוגע ובדיוק רב. מכך משתקף כי מצבם של יהודי קרסנו בשנה זו היה קשה, אך בר התמודדות.

בשטר החמץ השני של שנת תש"ב שנכתב כ-4 חודשים לפני שנשלחו יהודי המקום אל מותם עולה תמונה אחרת לחלוטין: הכתב על-גבי השטר היא סוערת, לא ברורה ומקוטעת. הבהלה והחרדה נמצאים בכל משפט ובכל שורה.

הרב אברהם קריגר העומד בראש מכון 'שם עולם', התייחס לגילוי וציין "יהודי קרוסנו העניקו לנו שיעור מרתק על כוחה של אמונה והתמודדות בתקופת התופת בשואה אשר חושף טפח נוסף על מבחני האמונה עימם התמודדו היהודים כשעמדו אל מול פני המוות.

העובדה כי יהודי הקהילה התעקשו גם מתוך עומק מצוקתם ובהלתם- לשמור על זהותם היהודית ולקיים את מצוות מכירת החמץ- מעידה על שורשיות יהודית הנטועה היטב וחוסן רוחני גבוה. אני שמח ששטרי החמץ הגיעו לידינו שכן באמצעותם אנו מצליחים להציל מן הקהילה לפחות קורטוב מסיפוריה ומורשתה".