שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג, השתתף היום (שלישי) בכנס רמלה ה-7 וטען כי לצד הזכות הלגיטימית להביע מחאה, על אזרחי ישראל לגלות יותר אחריות חברתית.
בפתח דבריו הדגיש סולברג כי מדובר באירוע נדיר, כששופט מגיע לדבר בפני הציבור. "דבריו של שופט צריכים להישמע - מעת לעת ראוי שגם שופט יביע את דעתו".
השופט סולברג, תושב אלון שבות שבגוש עציון, התייחס למחאה החברתית בקיץ 2011 והזכיר כי אנשי הציונות הדתית לא התחברו אליה. "זכות המחאה היא אחת הזכויות החשובות, אך הציבור הדתי לא התחבר למחאה החברתית. הציבור הדתי לאומי חשש שאולי מעמד הביניים לא מייצג את המצוקה האמיתית", טען.
"יש מאזרחי מדינת ישראל שגורלם סייע להם להצליח עקב מימוש זכויות הפרט אולם ישנם רבים שלא הצליחו וחיים בקיפוח ו'מהיד אל הפה'. המשפט מסוגל להוביל לשינוי חברתי", הבהיר סולברג אך הדגיש כי ''קצרה ידו של המשפט לעשות צדק עם חיי החברה ולא כל אחד מצליח למנף את חופש הביטוי להצלחה. זכויות אדם הם מקום למינוף עצמי. ישנם כאלה שישיגו וישנם כאלו שיסוגו".
לדבריו, לצד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ראוי לחוקק חוק כבוד אחריותו של האדם. "במסגרת המחאה חברתית נשמעה צעקה שרוצים צדק ולא צדקה. המדינה כאמור לבטח חייבת לסייע אך חובת הצדקה היא כלפי כל אחד ואחד מאיתנו".
לדוגמא ציין סולברג כי "תפקידה של המדינה הוא להבטיח דיור בר השגה אך ראוי שגם בעל הדירה לא יעלה את שכר הדירה".
יו"ר הוועדה למלחמה בעוני, אלי אלאלוף, אמר בכנס רמלה כי ישנם חוקים שפוגעים באזרחים. ''אומרים לאנשים שמי שלא עובר מבחן תעסוקה לא יכול לקבל עזרה בהבטחת הכנסה. איך אפשר להשאיר 180 אלף זקנים מתחת לקו העוני?", שאל אלאלוף, "לא יכול להיות שהביטוח הלאומי לא ניצל בשנה שעברה 3 מיליארד שקלים שכולם היו מיועדים לעניים".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הסכים כי גם האדם הפרטי חייב לפעול כדי לא לחיות בעוני אך טען כי הציבור החרדי מקופח. "יש אלפי חרדים שרוצים ללכת לעבוד ואפילו גייסתי לזה הרבה כסף, המדינה לא נקפה אצבע. היה ברור שצריך להוציא (לעבודה) גם את הציבור הערבי אך המדינה לא עושה דבר בעניין הזה.
''לצערי החרדים הם האחרונים בשרשרת המזון אחרי הערבים, האתיופים והרוסים", טען גפני. ''הסקטור הפרטי מפחד שחרדי שיכנס לעבודה יתחיל לחפש קבר מתחת לשולחן של הבוס... לכן לא מקבלים אותם לעבודה".