כתבה בחדשות הציגה נערה בת שלוש עשרה שחלומה הגדול הוא להיות זמרת, להפיק קליפים ולהיות כוכבת הילדים והנוער החדשה. למרבה המזל להורים שלה יש את הכסף לממן את החלום, לקחת אמנים מהשורה שיכתבו לה שירים, להפיק קליפים יקרים ולהפוך אותה לזמרת פופ צעירה.

הרבה ביקורות נשמעו סביב הכתבה הזו, על הורי הנערה, האופן שבו מנוהל הקמפיין כאילו היתה יותר גדולה לגילה, הכספים הרבים שמושלכים לעבר מישהי צעירה והאם אין זה מוגזם? כשצפיתי בכתבה ראיתי למולי נערה מוכשרת, נערה עם קול יפה שבורכה במתנה איתה היא יכולה לעשות הרבה דברים טובים בעולם. חשבתי שזה טבעי שלנערה יהיו חלומות, שהיא תרצה להיות כוכבת ולכבוש אולמות אבל המהירות, המהירות שבה נעשו הדברים הציקה לי, ויותר מכך, המיניות שנותנים לילדה קטנה לייצג.

נזכרתי בבחורה נוספת בה נתקלתי כחלק מעבודתי בתחום התקשורת, כוכבת ילדים וותיקה במיוחד, כזו שהנוער הישראלי מעריך. היא סיפרה על האודישנים שהיא עשתה מגיל צעיר, על כל ה'לא' שהיא שמעה, על איך ההורים שלה הפסיקו לשאול אותה אם התקבלה למשהו אלא ידעו שאם תתקבל, תגיד. על המקהלה בה השתתפה ועל הרגע בו קרתה הפריצה הגדולה. ראיתי למולי בחורה חכמה, שלא מתרגשת מההערצה הגדולה והמוגזמת שמורעפת עליה, כל מה שהיא יכלה לחשוב זה הידיעה הברורה שיבוא הרגע שכל זה יגמר ושהכי חשוב לה שבעוד כמה שנים היא תזהה את מי שהיא רואה במראה ותשמח בה.

חשבתי על זה, שאותה כוכבת עברה תהליך, השיגה דברים בהדרגה ולכן גם כשהגיעה ההצלחה הגדולה היא ידעה איך לנווט אותה למקום הנכון, להישאר עם הרגליים על הקרקע. הבנתי שמה שמציק לי עם הילדה בת ה-13 שחולמת להיות זמרת פופ זה חוסר ההדרגתיות בתהליך, זה שהיא משיגה הכל ב'בום', כי להורים יש כסף לממן את הפריצה הגדולה, ממקום לתת לה לעבוד עליה לאט, לשמוע קצת 'לא', להתבגר.

חשבתי על המיניות שהם נותנים לילדה הקטנה שלהם לשדר, והבנתי למה אנחנו קוראים ידיעות מזעזעות על נערים שעשו מעשים נפשעים, הרי זה מה שמראים להם בכל מקום, זה מה שמוכר.

אני ממקום ההורים הייתי מודאגת, מודאגת מאוד, ממה שהבת הקטנה הזו משדרת בגיל צעיר כי זה מה שמבקשים ממנה במשרד הפרסום, ומכך שהיא מקבלת הכל בבת אחת ושיום אחד ההצלחה הזו, עלולה לסחרר אותה ולהתפוצץ לכולם בפנים. אני מקוה שהם יודעים ש'תודה' הם כנראה לא ישמעו ממנה בסוף הדרך, אלא, למה לא עצרתם אותי? למה לא מצאתם דרך אחרת?

וזוהי למידה לכולנו, שבשביל להגיע למקומות גבוהים צריך לעבוד קשה ואומנם זה נשמע קלישאתי אבל ה'דרך' היא הדבר החשוב ביותר, כי היא מה שבונה אותנו ונותנת לנו להכיר את עצמנו בצורה הטובה, ומלמדת אותנו להתמודד עם כישלונות וגם עם ההצלחות שלבטח יגיעו.