הדרך לבריאות
הדרך לבריאותאיור: עדי דוד

שנת תשל"ג, תיכון דתי לבנות בלב תל אביב. הפסקת עשר הסתיימה. בנות כיתה י"א נכנסות אחת אחת לכיתה, מושכות ומיישרות את החצאיות הכחולות ואת חולצות התלבושת, סוגרות כפתור תועה וממתינות לביקורת הצניעות של המנהל. והנה, רום כבודו מגיע, מצויד בסרגל ארוך על מנת למדוד סנטימטרים.

טקס הזוי, לכאורה. אך עדיין אני חושבת שיש מקום לתלבושת אחידה, דווקא היום, כדי להוריד את הפיתוי להתבלט בלבוש חריג, וכדי להגיע לרמה בסיסית של כיסוי הגוף שמאפשר לימוד של קודש, ולהפחתת ההשפעה החברתית שבה העין מתרגלת לנורמות נמוכות מאוד.

אך מתברר שלא רק על תלמידות האולפנא נוחתות גזירות של תלבושת אחידה ותקנון צניעות (מבורכות בעיניי, אגב). אצל הרופאים, התקנון נוקשה הרבה יותר. לאחרונה פורסמו בספרות הרפואית המלצות חדשות בנוגע ללבוש הרצוי של רופאים ואנשי צוות רפואי בשעות העבודה, כדי למנוע התפשטות של זיהומים. הטענה היא כי החלוק הלבן של הרופא בעל השרוולים הארוכים, וכן העניבה, שעון היד והתכשיטים בקרב הרופאות, עשויים לשמש אמצעי תעבורה מעולה לחיידקים מחוללי מחלות בעת שהרופא בא במגע עם החולים.

ההמלצות החדשות קובעות כי בגדי הצוות הרפואי בעת מגע עם חולים צריכים להיות עם שרוולים רק עד המרפק (מה שמכונה "מדיניות הזרועות החשופות"). אם השימוש בחלוק הלבן לא ייאסר לחלוטין, לפחות יידרש כל רופא שיהיו לו בהישג יד לפחות שני חלוקים לבנים, כשהוא חייב להחליפם בתכיפות גבוהה וגם לשלוח אותם באופן תדיר לכביסה. במקביל יש להתקין ווי תלייה לחלוקים בחדרי הצוות ובכניסה לחדרי הטיפול, כדי שהעובדים יוכלו להחליף חלוק לפני שהם באים במגע עם חולים או עם הסביבה הקרובה להם.

אנשי הצוות הרפואי צריכים לעבוד עם נעליים סגורות (עם עקבים נמוכים ובלי סוליות מחליקות), ועליהם לנקות את הסטטוסקופ וכל כלי רפואי אחר, גם לא חודרני, לאחר כל שימוש. גם תגי זיהוי, טלפונים סלולריים, איתוריות וכן שעוני יד ותכשיטים של רופאים ורופאות אשר באים במגע ישיר עם חולים או עם סביבתם צריכים לעבור חיטוי באופן קבוע.

אך לא רק שאנו הנשים מחויבות להיות מודרות מתכשיטים בזמן העבודה, ועוד שוקלים לחייב אותנו ללכת עם שרוולים עד המרפק, גם התגמול הגשמי הוא לא משהו כשאת רופאה.

זכויות החולים, והחולות

המיוחד בעולם הרפואה הקונבנציונלי הוא בכך שאין מדובר במדע מדויק, וככזה מתקיימת בו בדיקה עצמית עקבית ורציפה בדמות מחקרים קליניים, הנחיות קליניות שיוצאות חדשות לבקרים ועוד. המרוויח המרכזי מכך הוא הפציינט, כמובן.

אך לא רק בעניינים הקשורים לבריאות מתחדשות הנחיות בתחום הרפואה. בהנחיות החדשות קיימת התייחסות דווקא לצניעותה של הפציינטית, והן מורות על כך שכל אישה שמבצעת בדיקת אק"ג (תרשים של פעילות הלב) יכולה לבקש להיות מכוסה כראוי בזמן הבדיקה. ההנחיות גם דורשות מכל מרפאה שעוסקת בתחום לפרסם, ואף לתלות שלט המורה על כך בחדר ההמתנה, שמותר לפציינטית לבקש להישאר בזמן הבדיקה עם חולצה או חלוק, למרות הסרבול המסוים שזה גורם לצוות.

חבל שדבר כה טריוויאלי צריך להתבצע כדרישה מלמעלה ולא כנוהג מובן מאליו בכל מרפאה, אבל לפחות עכשיו זה קיים. חשוב לדעת לשמור על זכויותינו האנושיות, ולא לקבל כמובנת מאליה הנהגה שאינה מתאימה לערכינו כשמתברר שאינה חיונית.

וגם לאיכות שנתו של הפציינט המאושפז יש התייחסות סוף סוף. לאחרונה בוצע בארה"ב מחקר שמטרתו הייתה לבחון עד כמה כדאי להעיר את המטופל במהלך הלילה כדי למדוד לו סימנים חיוניים (דופק, לחץ דם, חום, קצב נשימות ומצב ההכרה) כמקובל. המחקר כלל 55 אלף מטופלים על פני 180 אלף ימי אשפוז. כולם הוערו לפחות פעם אחת בין אחת עשרה בלילה לשש בבוקר, נוהל מקובל משנת 1893, בדרך כלל ללא הצדקה. נמצאו קריטריונים כדי לאתר את אותם חולים שבהם יש צורך במדידת סימנים מחשש להידרדרות במצבם, לבין החולים שחבל לפגוע בשנתם. גם כך הפרעות בשינה שכיחות באשפוז, והן עצמן מסכנות את הבריאות.ליד: הגבלת קלוריות נמצאה מאריכת חיים בשמרים, בזבובים, בקופים ובכמה מחקרים גם בבני אדם. כעת נודע שחוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פיתחו אלגוריתם ממוחשב אשר חוזה אילו גנים כדאי "לכבות" בעזרת הנדסה גנטית, כדי להשיג השפעה נוגדת הזדקנות בדומה להגבלה הקלורית

אכן, אני זוכרת שלאחר כל לידה הייתי מותשת, לאו דווקא מהנקת הלילה כמו מהקימה המוקדמת בגלל הרעש של שטיפת הרצפה, ריקון הפחים ומדידת החום היומית בדמדומי הבוקר ממש.

פחות קלוריות, יותר שנים

אך הבשורה הגדולה ביותר עבור הפציינט, לעניות דעתי, היא בתחום התזונה. מן המפורסמות הוא שהגבלת קלוריות היא אחת הדרכים היחידות הידועות למניעת הזדקנות. הגבלת קלוריות, דהיינו תזונה בעלת מספר נמוך משמעותי של קלוריות מהמקובל, נמצאה מאריכת חיים בשמרים, בזבובים, בקופים ובכמה מחקרים גם בבני אדם. כעת נודע שחוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פיתחו אלגוריתם ממוחשב אשר חוזה אילו גנים כדאי "לכבות" בעזרת הנדסה גנטית, כדי להשיג השפעה נוגדת הזדקנות בדומה להגבלה הקלורית.

מסופר על הרב שטיינמן שליט"א, שעבר את גיל המאה, שהוא נוהג מזה שנים רבות להתקיים מארוחת בוקר וערב המורכבות מפרוסת לחם טבולה במים ומחצית ביצה קשה, ובצהריים מחתיכת עוף וקצת מרק עם תפוח אדמה. תמיד תהיתי האם בזכות זה זכה לאריכות ימים, בנוסף, כמובן, לזכויותיו הגדולות.

אז מתחילים מחר דיאטה?