תגובות מימין ומשמאל על התקיפה הפיזית שהופנתה כלפי יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט.

"כמו שאני אומרת לילדים שלי: לא כל נגיעה בכתף מאח שלך או מילד בכיתה זו מכה שצריך ללכת עליה למורה או אלי. פרופורציות", כתבה העיתונאית טל שניידר.

טוקבקיסטים משמאל מיהרו ליישר קו עם ההסתה החדשה משמאל. "כמה צ'אפחות לבנט זה דווקא נחמד", כתב אחד. אחר כתב: "בעיניי בנט הוא אויב בדיוק כמו החמאס ואני רציני לגמרי".

"לא לקפוץ למסקנות על מה שקרה לבנט בוועידה", כתב טוקבקיסט נוסף. "אי אפשר לא לקחת אחריות ולא סביר ששמאלנים תקפו על רקע פוליטי. לפי שמועות מדובר בליטוף על רקע הומוסקסואלי".

עוד אחת כתבה: "לא מזיק שבנט ירגיש חוויה של איום באופן אישי, אולי הוא יהיה מסוגל להבין מה מרגישים אזרחים רבים במדינה שהוא מכהן בה כשר בכיר. מה שנקרא – להיכנס בנעלי האחר". מישהו אחר לא הסתפק בהסתה שהיתה בימים האחרונים בה האשימו את בנט ברצח הנער הפלסטיני וכתב: "קצת צ' פחות לא משתווה לבליעת דלק ושריפה בחיים לה הוא שותף כמסית".

מצד שני הושמעו גם גינויים מימין ומשמאל. "חוזרת עכשיו מוועידת השלום של עיתון "הארץ"", סיפרה הפרשנית מזל מועלם. "האמת, היה מביש לראות את השמאל 'הנאור' סותם לשר שאינו מביע את הדעות 'הנכונות' את הפה עוד לפני שהשמיע מילה. הדהים אותי לראות איך בנט שהוזמן על ידי העיתון להשמיע את דבריו (והסכים בניגוד לליברמן למשל וביבי למשל)- חטף זובור.

עד לרגע זה איני מבינה מדוע הזמינו אותו, אם לא רצו לשמוע את דבריו. איני שייכת למחנה של בנט, יש לי בקורת קשה על ההתנהלות שלו , ואני מרבה לכתוב על כך, אבל כעיתונאית תמיד מעניין אותי לשמוע מה יש לו להגיד ולו בשל העובדה שהוא שחקן פוליטי משמעותי. אני לא דואגת לבנט הוא ידע כבר איך למנף את האלימות משמאל שהופנתה כלפיו ובמקרה הזה בצדק, מה שמדאיג הוא השיח ההרמטי שהשמאל מנהל עם עצמו".

הכתב הפרלמנטרי של מעריב, אריק בנדר, כתב: "בנט חטף אגרוף בגב בוועידת הארץ לשלום. בושה. מי שרוממות השלום בגרונו לא יכול לנהוג כך במי שדעותיו לא מקובלות עליו. אי אפשר שבוועידת שלום כפי שהיא נקראת הקהל יתנהג כמו אנרכיסטים למען הגדר. אגב בכינוס שארגן לאחרונה פייגלין בכנסת בנושא הר הבית קראו קריאות ביניים נגד מרצים שדברו נגד נוכחות יהודית בהר אבל פייגלין מיהר להשתיק את הקהל ונהג באורחיו בדרך ארץ ובכבוד הראוי. מוטב שמי שמתהדר בנוצות שלום ילמד פרק בנימוס מפייגלין".

גם מימין הושמעו גינויים. "עכשיו ילדים נשחק משחק ידוע", כתב העיתונאי אלישיב רייכנר. "נחליף את המילים: "ועידת השלום של עיתון הארץ", במילים: "ועידת ההתיישבות של מועצת יש"ע", ואת המילים: "השר נפתלי בנט" במילים: "השרה ציפי לבני". ועכשיו ילדים רק נדמיין מה הייתה עכשיו הכותרת הראשית ב'הארץ' או ב ynet. אה כן, והאלימות, לא לשכוח, תמיד מגיעה רק מימין...".

שמעון ריקלין כתב: "השר בנט בא לדבר בוועידת השלום שאירגן "הארץ". הקהל מהשמאל שמילא את האולם הגיב כמו שרק הוא יודע להגיב לדעה שהוא לא מסכים איתה: בהשתקה. באלימות. בהחרמה. מצד שני, למה אתם מצפים מהשמאל כשהוא מדבר על שלום אם לא לאלימות?".

תגובה שכתב העיתונאי חגי סגל: "האם אני צריך להגיד הגומל שהוזמנתי לוועידה (כעיתונאי) וברגע האחרון ביטלתי השתתפות?"