כוחות צה"ל נערכים לכניסה קרקעית לשטח רצועת עזה. במהלך כל היום נראו מובילי טנקים עושים דרכם מצפונה של ישראל לדרומה בכבישים הראשיים.
עדין לא התקבלה החלטה אך בצה"ל אומרים כי מדובר בצעד בלתי נמנע כדי לחסל את כל מאגר הרקטות של ארגוני הטרור ברצועת עזה.
חמאס יודע כי חיל האוויר נזהר שלא לפגוע באוכלוסייה אזרחית אך מצא את הדרך לא בפעם הראשונה לשמור על אמצעי הלחימה שלו. מסתבר שמאגר גדול של רקטות מאוחסן היום בשני מקומות מרכזיים - בתי ספר ובתי חולים - חמאס יודע כי צה"ל לא יעז להפציץ שני מקומות אלה מהאוויר ולכן רק כניסה קרקעית תביא לחיסול המחסנים האלה.
על המבצע ושיתוף הפעולה בין ארגוני הטרור
במסגרת מבצע "צוק איתן" צה"ל תקף כ-930 יעדי טרור ברחבי רצועת עזה. במסגרת זו נתקפו גם מבנים ומתקנים של מנגנוני ביטחון שונים אשר כפופים לחמאס ומעורבים עמוקות בפעילות הצבאית של הארגון.
מעורבות של מנגנוני ביטחון שונים בפעילות הצבאית של הארגון כוללת הפעלת כוחות צבאיים כנגד כוחות צה"ל ושיתוף פעולה הדוק ומתמשך עם הזרוע הצבאית של חמאס ("גדודי עז א-דין אל קסאם") במגוון מישורים.
לדוגמא, "המשטרה הימית" של חמאס אחראית לא רק על פעילות שיטור בתווך הימי אלא גם על פגיעה מכוונת ומתוכננת מראש בכלי שיט של חיל הים, כחלק משיתוף הפעולה המתמשך עם הזרוע הצבאית של חמאס.
מעבר לכך, בהזדמנויות שונות פועלות יחידות אורגניות של "המשטרה הימית" בפעילויות צבאיות כנגד כוחות צה"ל, לצד יחידות מקבילות בזרוע הצבאית של חמא"ס.
דוגמא נוספת היא מנגנון "הביטחון הלאומי" של חמאס. מנגנון זה, לצד תפקידיו בתפעול מעבר הגבול של רצועת עזה עם מצרים, אחראי על השמירה על גבולות הרצועה ובתוך כך על ביצוע פעולות התקפיות כנגד כוחות צה"ל הנכנסים לתחומי רצועת עזה (בין היתר, כחלק מתמרון קרקעי של צה"ל).
למעשה, במקרים רבים עושה חמאס שימוש במבנים נוספים ברחבי הרצועה - לרבות מבנים של משרדי הממשלה ותחנות משטרה - לצורכי אחסון אמצעי לחימה, שיגור רקטות לעבר ישראל, ניהול פעילות לחימה בעת חירום ופעילויות צבאיות אחרות.
גם מחבלי חמאס שאינם חברים בזרוע הצבאית שלו משתתפים באופן ישיר ומתמשך בפעילויות צבאיות אלה, בין אם כחלק מתפקידם במנגנוני הביטחון השונים ובין אם באופן עצמאי ונפרד.
נתונים אלה מוכיחים כי חמאס רותם בפעילותו הצבאית נתחים נכבדים מהנכסים ומהפעילים שבשורותיו, בדרך כלל תוך טשטוש ההבחנה בין האוכלוסייה האזרחית ובין יעדים צבאיים. רתימה זו לפעילות צבאית הופכת נכסים ופעילים רבים בחמא"ס ליעדים חוקיים לתקיפה על-פי המשפט הבין-לאומי.