כוחות צה"ל סמוך לרצועת עזה
כוחות צה"ל סמוך לרצועת עזהפלאש 90

מח"ט גבעתי, אל"מ עופר וינטר, פרסם בשבוע שעבר "דף קרבי" ללוחמי החטיבה, הערוכים בשטחי כינוס ומוכנים בכל רגע לצאת לפעולה קרקעית התקפית ברצועת עזה.

הדף הקרבי הסתיים בפסקת התפילה הבאה:

"אני נושא עיני לשמיים וקורא עמכם 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך. בשם לוחמי צה"ל ובפרט לוחמי החטיבה והמפקדים. עשה ויתקיים בנו מקרא שכתוב 'כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אוייביכם להושיע אתכם' ונאמר אמן 'יחד ורק יחד ננצח'".

וכמו תמיד, וכנראה שאי אפשר אחרת אצלנו, נמצאו מי שהפסקה הזו לא מצאה חן בעיניהם. דוגמה אחת למישהו כזה הוא שחר אילן סמנכ"ל עמותת חדו"ש.

אילן טען בסוף השבוע, כי הדף הקרבי של וינטר הוא "מסמך דתי אמוני שאינו תואם את האופי החילוני שצריך להיות לצבא ממלכתי. חייבים לזכור שחיילי צבא הגנה לישראל מקבלים פקודות מממשלת ישראל, מראש הממשלה ומשר הביטחון, ולא מסמכות אלוהית עליונה גם אם חלקה מאמינים בה".

אני לא מכיר את וינטר ואין לי (עד כמה שידוע לי) אף קרוב משפחה בגבעתי, אולם ברגע זה אחד האחים שלי נמצא יחד עם כוחות השריון הערוכים על גבול הרצועה ואח נוסף שלי גויס בצו שמונה כדי להחליף חיילים סדירים בשומרון. אני עצמי נשארתי הפעם בבית אבל במלחמת לבנון השניה גויסתי בצו שמונה ואף השתתפתי כתותחן במלחמה.

ניסיוני הקרבי (הלא גדול מאוד) והניסיון הקרבי המשפחתי, לימד אותי עובדה אחת פשוטה, שהיא גם פתגם מפורסם "אין אתאיסטים בשדה הקרב".

כאשר הכדורים שורקים סביב והאש עלולה להיפתח מכל מקום אין מי שלא רוצה להסתמך על כוח עליון, ועוד לא ראיתי את החייל, יהא אשר יהא, שלא ענה "אמן" על תפילת הדרך ליוצאים לקרב.

התחושה ש"אלוקי מערכות ישראל" חופף על שדה הקרב היא תחושה דתית מאוד, אבל היא לא תחושה של דתיים. מדובר בהרגשה פשוטה של כמעט כל הלוחמים ומח"ט גבעתי, שהוא בהחלט מפקד ראוי ומוערך, נתן לה ביטוי ראוי. תפילה היא חלק בלתי נפרד מהמלחמה וניסיון מלאכותי של יושבי אולפנים ומשרדים ממוזגים למנוע באופן מלאכותי מחיילי צה"ל את התחושה הזו לא יצלח.

הניחו למח"ט גבעתי, תנו לחיילים להתפלל ולהתחזק, כולנו זקוקים להם וכולנו זקוקים לאלוקי מערכות ישראל שינחה אותם בדרך הישרה והנכוחה.