טניה הדר
טניה הדרצילום משפחתי

המשוררת טניה הדר שנפטרה לפני כחודשיים לא זכתה לראות את ספר השירים האחרון שכתבה יוצא לאור.

הספר בשיר מעלות חרוך, הכולל מבחר שירים נרחב מתוך ספריה השונים, יצא לאור ב-30 למותה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

מקום מיוחד תופסים השירים בהם מקוננת המשוררת על האבדן המשפחתי והכללי בשואה, ונוגעת בשיריה בפיגועים הקשים של ימינו. לפני 19 שנה כתבה שיר לזכרה של עפרה פליקס הי"ד מאלון מורה, השיר הולחן ע"י צבי זלבסקי. מול האימה היא מבקשת למצוא מקום לעמוד בו, להיות חלק.

רבקה־תניא קליין (טניה הדר) נולדה במחנות העקורים בגרמניה לפני 67 שנה להורים שעברו את אימי השואה. מצעירותה, פרסמה שירים בבמות שונות ושלושה ספרי שירה שזכו להוקרת הביקורות.

תחילת דרכה של המשוררת טניה הדר בעולם החילוני התל אביבי. לאחר תהליך של חזרה בתשובה, חיתה בעולם האמוני ויצרה מתוכו.

בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות עברית, בהיסטוריה ובחינוך. עסקה בהוראה ובעריכה. למדה במכון "שם בעולם" בכפר הרוא"ה והוכשרה כמדריכת הדרכה מוסמכת מטעם המכון למסעות בפולין.

היא עסקה בהוראה בעריכה ובכתיבה, וליוותה משוררים צעירים, בין השאר סייעה וליוותה את חבורת "משיב הרוח", בהקמת כתב העת, שבגיליונותיו פרסמה רבים משיריה.

ספרי שיריה הקודמים ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד: אין רחמים אחרים, תשל"ו (1976), בארצות החיים, תשנ"א (1991), חֵלֶק, תשס"ח (2007)

בְּתוֹךְ שִׁיר מַעֲלוֹת, חָרוּךְ, פְּנִימִי

עוֹמֶדֶת אִשָּׁה

הִיא זְקֵנָה מְאֹד, אֲבָל לִבָּהּ צָעִיר

וּפָרִיךְ, וּפָגִיעַ

הִיא עוֹמֶדֶת מוּלִי, וְשָׁרָה, וְגוּפָהּ

צוֹמֵחַ בִּשְׁנָתִי