נאום בנוי לתלפיות ערך ראש הממשלה עבור העם היושב בציון. לאחר שהביע את צערו על הנופלים והשתתפותו בכאב המשפחות והעם תיאר את המערכה הצבאית והמדינית שבה כולנו נמצאים. נראה שמעטים יוכלו להטיל דופי בנאום הזה, אלא שאז הגיע שלב שאלות העיתונאים...
מיד בפתח השלב הזה שיגר אודי סגל (חדשות ערוץ 2) אל ראש הממשלה שתי שאלות ובהן מוקש גלוי וחשוף לראש הממשלה והוא דרך עליו. הדי הפיצוץ דווקא לא נשמעו למרחוק כי התקשורת שלנו לא הבליטה את הדברים, וכידוע מה שהתקשורת לא מבליטה לא קיים, ובכל זאת: ראש הממשלה נשאל על ידי סגל אם בעקבות הלחימה היחס לאבו מאזן ישתנה וכעת הוא, נתניהו, רואה ביו"ר הרשות הפלשתינית חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה.
בשאלה הזו זרק אודי סגל עוגן הצלה לשמאל הישראלי השרוי במבוכה טוטאלית מאז חבירת אבו מאזן לממשלת אחדות עם החמאס. השמאל שרואה איך יציר כפיו טובע בים של אש ודם וכיצד חזון השלום שלו הופך לשלום בלהות, לפתע קיבל רעיון ותקווה – בעצם אם החמאס הוא הנורא כל כך, המשמעות היא שאבו מאזן הוא הפרטנר האמיתי ואותו יש לחבק ולאמץ בחום, או כפי שניסח זאת אודי סגל בתמציתיות – הוא חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה.
מבלי לעסוק יתר על המידה בתסביכי נפשו המיוסרת של השמאל בימים אלה, אותו שמאל שמגשש אחרי פרטנר כנרקומן אחרי מזרק, אבקש להעיר הערה קטנה בעקבות תשובתו של ראש הממשלה:
נתניהו השיב לסגל וסיפר על קיומם של קשרים מול כל הגורמים ברשות הפלשתינית בימים אלה ובכללם גם היו"ר אבו מאזן, ואכן, אמר נתניהו, אבו מאזן יכול להיות חלק מהפתרון אם הוא יבין את מה שהבינו בעולם, דהיינו את מסוכנותו של חמאס. עוד הוסיף ראש הממשלה ושיגר לאוויר משפט נוסף שנבלע בבליל הדגלים שמאחוריו – "זה פותח פתח גם לטפל בבעיית החמאס וגם לפתוח אפיקים מדיניים חדשים שלא היו לפנינו לפני ההתפרצות הזו".
משום מה, אדוני ראש הממשלה, המשפט הזה הולם בראשי ומזכיר לי משפט חסר אחריות שאמר קודמך בתפקיד, יהודי בשם אהוד אולמרט, בתקופת מלחמת לבנון השנייה. הוא אמר אז שהישגי המלחמה ימונפו לקידום חזון ההתכנסות שלו, כזכור.
האמירה הזו של אולמרט עוררה מרבצו את שד כאב ההתנתקות שהתרחשה זמן קצר קודם לכן ואיתו עלו שאלות בנוסח 'האם באמת אנחנו מקריבים את חיינו למען חזון מחודש של השמאל?' והדברים עלו, כזכור, עד כדי קריאות לסרבנות, קריאות שנשמעו בעיקר בקרב קהילות העקורים עצמם, אבל לא רק אצלם.
אדוני ראש הממשלה, אני מאמין (או רוצה להאמין) שלך בניגוד לאולמרט אין רעיונות מסוג ההתכנסות. גם אמרת בעצמך שאחד מלקחי הקרבות הנוכחיים הוא החובה לשמור את יהודה שומרון והבקעה בשליטתו הבלעדית של צה"ל. אולי אמרת את המשפט הזה רק כדי להצית זיק של תקווה בעיניה של ציפי לבני שחשבה שתוביל את ממשלת ישראל לשלום ומצאה את עצמה בעיצומה של מלחמה, אולי, ובכל זאת הניסוח שלך הצליח להדאיג אותי.
הרי יכולת, מר נתניהו, להתבטא באין ספור נפתולים מילוליים אחרים שהיו מפיסים את דעתו של אודי סגל, ובכל זאת בחרת להתנסח באופן הזה ולומר לנו שהמציאות החדשה יתכן ופותחת עבורך אפיקים מדיניים חדשים שלא היו לפני ההתפרצות הנוכחית. למה בדיוק הכוונה? האם באמת על רקע השחור של החמאס נראה אבו מאזן בעיניך כנסיך תכול על סוס לבן? שכחת אדוני את להיטותו לשחרור מחבלים? את ההסתה היוצאת ממוקטעתו? את מאבקו נגדנו באו"ם? את קריאותיו להחרמת ישראל ותוצרתה? את דרישתו ליודנריין ביהודה ושומרון? את התבטאויותיו על תיאום האינטרסים המוחלט בינו לבין חמאס?
אדוני ראש הממשלה, אתה אמנם לא שש להתראיין ולהשיב לשאלות של כל עיתונאי זניח כמוני, ובכל זאת, למען אחדות שורותיו של העם הזה ולמען לכידות חיילי צה"ל הרואים לנגד עיניהם כיעד בלעדי ובלבדי את מיגור טרור החמאס, וממש לא רוצים לחשוב שמסירות נפשם במנהרות עזה תוביל לאפיקים מדיניים מפוקפקים, למענם, למענינו, אנא הבהר את דבריך.
אני יודע שיהיו לא מעט שיאמרו שאני פאראנואידי אבל לנוכח מה שעברנו כאן בעשור האחרון נדמה לי שדרושות הבהרות, לפחות כדי לסלק מעל השולחן סימני שאלה מיותרים ולא בריאים. גם הגירוש מעזה החל בנאום שולי של אהוד אולמרט, פרומו לנאום הרצליה של שרון...