דיוויד ברוזה
דיוויד ברוזהפלאש 90

כמו במערכות הקודמות ירד גם הפעם המוסיקאי והזמר דיויד ברוזה אל המקלטים כדי להנעים את זמנם של היושבים בהם תחת איום הרקטות.

בשיחה עם יומן ערוץ 7 הוא מספר על מסע הדילוגים שהוא מקיים מאז סוף השבוע שעבר בין קיבוצי וישובי עוטף עזה.

ברוזה מבהיר כי כל תכלית ביקורו בישובים היא מתן הפוגה של שעה עד שעה וחצי לתושבים ולא לפתוח שיח על מה שהאנשים חווים על בשרם, "המפגש הוא על תקן של מהפך מאפליקציה וירטואלית למשהו אמיתי. אתמול היו ארבע הופעות. זה מופע מלא שבו אתה יוצר את תיאטרון מכלום. אתה יושב על שרפרף קטן וכולם על הרצפה ולידך עשרות ילדים קטנטנים עם ההורים שלהם, ולפעמים אלו עובדי מפעל. זו לא הופעה ממוקדת. אני שר מהחומרים שלי. אני יודע מה יוכל לתפוס אותם ברובם כי זה לא קהל שבחר בך אלא קהל שאתה בא אליו. אני מנסה להעלות איזשהו חיוך על הפנים, לשחרר מהלחץ מהכאב הפחד והמיאוס".

ברוזה מציין כי מזה כארבעים שנה הוא נוהג כך בשעות מלחמה, "זה חלק מהחיים פה. אנחנו לא פוגשים כאן טורנדו והוריקנים אלא טורנדו שיצרו בני אדם ואנחנו חיים עם המציאות הזו מאז ומתמיד. אני מקווה שזה ישתנה אבל עד אז החוסן החברתי הוא במפגש האישי".

צילום: פלאש 90

את מסעות ההופעות שלו כמו של אמנים אחרים בישובי גבול עזה מוביל מפעל הפיס ולדברי ברוזה מדובר ביתרון משמעותי, שכן כך הוא אינו צריך לחפש מתנדבים שיחברו אליו לירידה לדרום אלא הדברים מאורגנים ואנשי הסאונד ואנשי המקצוע המלווים את ההופעה מפוצים על הפסד של ימי עבודה. לדבריו הישיבה במקלט מול כמה עשרות צופים ללא רמת סאונד מינימאלית ודרישות המקובלות על ידי אמנים אין בה כדי להרוס את הרגע ואת המוסיקה. "האמנות מתחילה מהמקום הזה, מהמפגש הבלתי אמצעי של האמן והמאזין שלו. פה הקסם של אדם שמתעסק באמנות ואנחנו מעבירים הלאה את הקסם הזה לאנשים".

וכן, עשרות שנים חלפו ושומעיו של ברוזה במקלטים עדיין מבקשים ממנו לשיר את 'יהיה טוב' של יהונתן גפן, השיר שזכה לכל כך הרבה וריאציות, תוספות והשלמות בהתאם לרוח השעה. "מהמקום שאני נמצא בו אני רק אומר 'יהיה טוב', אני לא אומר מתי...", אומר ברוזה שנשאל אם אין בו תחושה מרירה לנוכח השורה 'רק תצאו מהשטחים' שחותמת את השיר בעוד למרות היציאה מעזה טוב לא נהיה.

"אנחנו לא מספיק מעורבים כדי להביא את השינויים שהיינו רוצים שהמנהיגים יביאו. הכאב הוא כאב ואנחנו מונעים מכאב ודאגה והיא צריכה לבוא לידי ביטוי על ידי שאני נמצא בשטח ועוזר. אני עדיין פה, על הספינה ורוצה לראות אותה מגיעה לחוף מבטחים. יש הרבה מה לתקן ויש הרבה מה לעשות אחרת", הוא אומר מתוך אמונה שהנסיגה מעזה כמו הנסיגה מלבנון נעשתה מתוך שיקול דעת של ההנהגה שאמורה לנווט את האוניה.

לדברים אלה מוסיף ברוזה ומביע צער על שאין בהנהגה הציבורית בישראל אדם שיוביל ברמה הרוחנית לא מתוך כעס ונקם "זה לא מתאים לנו. הייתי שמח לגלות שמישהו מהפוליטיקאים שנבחרו לייצג אותנו יעלה על האוכף ויאמר את מה שיש לומר כדי ללכד אותנו ולהוציא את רוח השנאה שאנחנו מכניסים לתוכנו. זה פשוט לא בריא".