החמאס – הוא האויב היחיד של תושבי עזה

אם אנחנו רציניים בנוגע לשלום במזרח התיכון, עלינו להפסיק להעמיד פנים שלישראלים יש פרטנר רציונאלי שאיתו הם יכולים להתדיין, מכיוון שבעשותנו כך, אנו עוזרים להזין שקר פוליטי עצום, שכוח הכבידה שלו נעשה כה חזק, עד שהוא מעוות לחלוטין את תמונת המציאות. זהו החמאס, ששוב ושוב הופך את עזה לאזור מוכה קרבות, לא ישראל. וזהו חמאס, והוא יעשה את זה שוב ושוב.

למה אין בעזה מקלטים (חוץ מאשר לראשי החמאס האמיצים)

לא אכפת להם מהאוכלוסייה המקומית שם. הם מתייחסים אליהם כאל מחיר שיש להקריב למען הג'יהאד. מדוע לדעתכם אין מקלטים בעזה? פרט כמובן למקלטים של לוחמי החמאס האמיצים, שממשיכים לספר לנו כל הזמן שהם אוהבים את המוות כמו שאנחנו אוהבים את החיים, אך בורחים למרחב מוגן בשנייה שהפצצות מגיעות, ומשאירים מאחור נשים וילדים שנאלצים להגן על עצמם. האם לא ניתן היה לצפות, שבכך שהם יורים טילים מעבר לגבול מדי יום, כדאי להשקיע מעט מחשבה בהגנה על אנשים רגילים מפני פעולת תגמול אפשרית?

הם מעדיפים לבנות מלונות יוקרה, המיועדים לארח עיתונאים מערביים תמימים, והם סומכים עליהם שיציגו אותם כקורבנות הירואיים מסכנים שרק מגדלים ילדים, ואת הישראלים כמדכאים ניאו נאצים. למעשה, החמאס הם הנאצים. האג'נדה הפוליטית שלהם זהה. יש להם אותם הזיות על עליונות ורצח עם, ואותה שנאה לא רציונאלית כלפי יהודים, רק בשל היותם יהודים. בעצם, לא. לנאצים היה יתרון מוסרי על החמאס. גם הנאצים היו חלאות אדם פסיכוטיים ורצחניים, אך לפחות הנאצים לא השתמשו בבני עמם כבמגן אנושי.

חמאס משתמשים בתושבי עזה כמגן אנושי ואז מכריזים עליהם "שהידים"

חמאס לא שמים קצוץ על תושבי עזה. הם מעוניינים במותם, במיוחד בילדים, שגופותיהן מהוות תעמולה נפלאה. זו בדיוק הסיבה לשאלה מדוע הם מציבים אותם במכוון בקו האש, כבשר תותחים. פשוט כנשק נוסף שבו ניתן להשתמש ולהשליכו לאחר מכן, או אז ניתן להכריז עליהם כעל "קדושים מעונים", "שהידים", שזה המונח האיסלאמי כלפי מי שחייו הושלכו לזבל, למען כלום מוחלט.

החמאס מעוניין בהמשך אומללות. ישראל רוצה שלום, ותמיד רצתה שלום. היא מדינה מודרנית, מתורבתת ומובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה. הדבר האחרון שהיא זקוקה לו היא מלחמה. זה אמור להיות ברור מאליו לכולם. אין דבר שישראל רוצה בו יותר מאשר לראות את עזה פורחת ומשגשגת ושתושביה יהיו מאושרים וחופשיים. היא אפילו היתה מוכנה למממן זאת, אם היתה חושבת שזה יצליח. אבל חמאס לא רוצים את האנשים מאושרים וחופשיים. הם רוצים אותם אומללים, אבל אז לבכות ולהאשים בכך את היהודים. וזאת משום שחמאס הם איסלמים פנאטיים, גי'האדים, בעלי אותה מנטליות כמו של אלה אשר התרסקו על מגדלי התאומים והאשימו.... נחשו את מי? את היהודים.


אצל החמאס "בחירות" יש פעם אחת. אם אתה מעוניין בבחירות נוספות, קח בחשבון שגופתך תיגרר ברחוב על ידי אופנועים. חמאס שיחדו את תושבי עזה לבחור בהם בבחירות פוליטיות, אך מהרגע שעלו לשלטון, הם כפו את סתם באגרוף ברזל. האם יש מישהו שבאמת חושב שהם ייבחרו שוב? לעולם לא נדע זאת, משום שברגע שנבחרת ממשלה איסלמיסטית, היא נבחרת לנצח, וכל מי שמעוניין להתווכח על כך, צריך לקחת בחשבון שהוא יירצח, וגופתו תיגרר ברחבות על ידי אופנועים, כפי שקרה בשבוע שעבר בעזה.

למה החמאס ירו למוות באדם ששר בשמחה בחתונה

האנשים הללו כל כך מהופנטים על ידי הדת האלימה והנוקשה שלהם, וכל כך נעדרים כל שמץ של הגינות מוסרית או חמלה אנושית, עד שירצחו בשמחה מישהו שביטא רגע אחד של אושר והנאה בעת ששר בחתונה, כפי שהתרחש בשבוע שעבר, בעזה. כל כך למה? כי שירה היא מחוץ לחוק בגן העדן האיסלאמי. שמחה אסורה, האושר הוא "חראם". הם מצטטים את הקוראן באמונת היסוד שלהם, ובפרט את הפסוק הקורא להרג יהודים. זה אחד החביבים עליהם ביותר. והם מלמדים את ילדיהם שהמטרה הנעלה ביותר שאליה ניתן לשאוף, היא להיהרג בזמן שהם הורגים יהודים. האם אלה האנשים שהישראלים אמורים לשאת ולתת איתם? קל יותר לדבר בהיגיון עם נחש צפע.

ישראל עקרה אלפי מתיישבים מאזור עזה ונתנה להם את השטח. התמורה שקיבלה – מאות רקטות.

הבה נניח לרגע שאתם ראש הממשלה הישראלי. מה הייתם עושים? כיצד הייתם מתמודדים עם אנשים אשר רוצחים אתכם - וכל אחד שדומה לכם - מתים, ואשר העמדה שלהם אינה עומדת לשום משא ומתן. תוותרו על שטחים? תפרקו התיישבויות? כל אלה כבר נוסו, וזה לא עבד. או אולי איש לא שם לב לכך. ישראל פרקה התנחלויות ועקרה אלפי תושבים כשהיא התנתקה מעזה. ומה היא קיבלה בתמורה? ברד של רקטות ופצצות, שלא פסק עד עצם היום הזה. ברור, אם כך, שפירוק התיישבויות אינו עובד. 

מה עוד יש לנו? תיווך? דיפלומטיה? להתניע מחדש את תהליך השלום? כן, בטח.. בחלומות שלכם. אין שום תהליך שלום, ולעולם לא יהיה, כל עוד חמאס בסביבה. כי אין דבר כזה מטבע עם צד אחד בלבד. וחמאס הבהירו באופן חד משמעי, שאין להם כוונה לנהל משא ומתן על שלום אף פעם. זה כתוב במפורש באמנה שלהם. חפשו את זה. שלום יהיה בלתי איסלאמי. לא משא ומתן, ולא ויתור על הג'יהאד, גם זה חקוק באמנה, עד שכל יהודי במזרח התיכון יגורש או ימות. זה מה שהם רוצים, וזה לא פתוח לדיונים ולמשא ומתן.

האמנה של החמאס: אין מו"מ לשלום עם ישראל 

מדוע אנו ממשיכים להעמיד פנים שהם רוצים במשהו אחר? האמנה שלהם אוסרת גם על כל אחד אחר לנהל משא ומתן על שלום. אז אם אי פעם יבליח לו שלום, אנו יכולים להניח בוודאות שחמאס ישים לזה סוף באופן מידי. אבל בואו נתעלם מכל זה, ונעמיד פנים שהכול סובב סביב שטחים ופוליטיקה. נערוך עוד סיבוב של משא ומתן, בכל מקרה, הבה ננסה לגבש עוד הסדר חסר כל ערך. הבה נתכנס שוב סביב השולחן, ונחזור על כל הסיפור מהתחלה, ואז נחלק לכולם פרס נובל לשלום! אנחנו מוכרחים להיראות כאילו אנו עושים "משהו", אפילו אם זה שום דבר. ו"שום דבר" זה מה שיהיה שם - ובערמות.

האמת הפשוטה והכואבת: כל עוד יש חמאס – לא יהיה שלום לעזה מכיוון שמשא ומתן עם ארגון כמו חמאס, זה כמו לשפוך אור לחור שחור. הם לא רוצים שלום, בשום מחיר. הם רוצים דם יהודי. סוף הסיפור. זו הסיבה מדוע הם מפרים כל הפסקת אש. זו הסיבה מדוע הם משתמשים בבני עמם כמו בכלים חד פעמיים. זו הסיבה מדוע שום הסכם אתם, אינו שווה את הנייר שעליו הוא כתוב. זו גם הסיבה מדוע אין פתרון של שתי מדינות ולעולם לא יהיה, כל עוד הם בסביבה.

רק סילוק של הברברים הפנאטים האלה יתן צ'אנס לשלום וזאת הסיבה מדוע יש להביס אותם באופן מוחלט וסופי, או שהטירוף הזה לא יסתיים לעולם. ההתנערות מהברברים הפנאטיים האלימים הללו, היא הדרך היחידה שבה העם הפלסטיני יכול להשתחרר ולהיות חופשי. ואם לכולנו באמת אכפת מהשלום, עלינו להיות כנים דיינו כדי להודות בכך.

(עורכת דבריו של קונדל - רפאלה עברון, היא בתו של הסופר והעיתונאי המנוח יוסף עברון ז"ל)

על קונדל:

פאט קונדל, Pat Condell, סופר, כותב קומדיות וגם קומיקאי, הוא אזרח בריטי שנולד באירלנד, ובמשך שנים כתב ונאם נגד ישראל, מתוך אמונה תמימה שישראל היא הצד הרע והתוקפני של הסיכסוך. לפני כמה שנים התפכח קונדל, ומאז הוא משתף את הציבור בתובנות החדשות שלו על הסיכסוך הישראלי-פלסטיני ועל אופיים הרצחני של המוסלמים הקיצונים.

במונולוגים רהוטים וקצרים שאותם הוא מעלה ל-YouTube (הזוכים למיליוני צפיות), הוא חושף בגילוי לב את עמדתו ביחס לאיסלמיזציה באירופה, ולהשתנות איטית אך עקבית של התרבות האירופית ובכללה הבריטית. למרות שקונדל סופג איומי מוות רבים, הוא ממשיך לדבר באומץ על הדברים המתרחשים בפועל ומבקר את התקשורת המערבית על פחדנותה, על הימנעותה מדיווחי אמת על התנהלות אלימה ותוקפנית של מוסלמים רבים כלפי אזרחי המדינות האירופיות שאליהן הם פלשו ואשר אותן הם רוצים לשנות מבפנים. ריצ'רד דוקינס, אמר עליו "אין אף אחד שיכול להשתוות אל התערובת הנדירה של נועם ואכזריות שיש בפאט קונדל. תודה לאל שהוא לצידנו."