ראובן ריבלין מצהיר אמונים

נשיא חדש: ראובן (רובי) ריבלין הצהיר אמונים הערב (חמישי) במליאת הכנסת כנשיאה העשירי של מדינת ישראל.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין החליט יחד עם ריבלין לערוך טקס צנוע מהרגיל, בהתאם לימים הקשים של מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. 

אדלשטיין פתח את נאומו בישיבת המליאה המיוחדת בתפילה לשלום חיילי צה"ל. "מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא הגנה לישראל, העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו...".

חלק משמעותי בנאומו של אדלשטיין נגע למבצע 'צוק איתן'. "יצאנו למערכה צודקת מאין כמותה. מטרתה להביא לקצה, את הפגיעה המתמשכת בחיי אזרחים ישראלים, בשלומם ובביטחונם. אנו מאמצים את חיילינו אל ליבנו, ומחזקים את ידי בני המשפחות".

אדלשטיין פנה בדבריו לנשיא המדינה היוצא שמעון פרס, "קרוב לשישים שנה היית חלק מהמערכת הפוליטית, כאן בכנסת. הבעת עמדות נחרצות. קידמת סדר -יום מובחן ומובהק. מרגע בחירתך, השארת את המחויבות הפוליטית בצד ונעשית איש של העם, איש של כולם. אמרת את המילים הנכונות. הבעת את התחושות המדויקות. היית אדם של תקווה ואיש של עתיד".

לנשיא הנבחר ראובן ריבלין אמר אדלשטיין כי "המערכה הזאת תעבור. ועל כתפיך תוטל המשימה הקשה מכול: לעסוק באיחוי הקרעים והשברים של החברה הישראלית כולה; לשוב ולרקום את המארג החברתי, לרכך את הכאב ולהרגיע את הזעם. בהכירי אותך, אני יודע שאתה כבר מתכונן ליום הזה - היום שאחרי המערכה. על הנשיא מוטל עול כבד. אם הכנסת היא בית הוויכוח והדיון, בית הנשיא הוא מקום הפשרה והשלום".

שמעון פרס התייחס בנאומו האחרון כנשיא לטרור החמאס ולמבצע "צוק איתן". "חמאס יורה ואינו מסוגל להשיב על שתי שאלות פשוטות. מה הסיבה ליריותיו? הרי עזה אינה תחת כיבוש. והיא פתוחה כשהיא אינה יורה. מה ברצונם להשיג? כאשר למדו שאפשר להשיג דברים בלי אש ולהפסיד כשפותחים באש. זה 68 שנים שהטרור מביא נזק לעמו. הוא לא ניצח באף מערכה. הוא הביא רק שכול לאזרחים והרס לרצועה. אין לו תשובות והוא אינו מפיק לקחים. ישראל תגבר על הטרור כי היא שוחרת שלום וצודקת בהגנתה".

הנשיא היוצא מתח ביקורת על מועצת זכויות האדם של האו"ם ויחסה המפלה לישראל. "מתמיהה שהמועצה הנושאת את השם המחייב כל כך, 'מועצה לזכויות אדם', החליטה להקים ועדת חקירה שתבדוק מי צודק. הרוצחים או המסרבים להירצח. אם הזכות להישאר בחיים אינה הזכות הראשונה בזכויות האדם, מה הטעם בזכויות נוספות?

"הטרוריסטים מנסים לסכן גם את חופש התנועה האווירית. אין להיכנע להם. הממשלות צריכות לשתק את הטרור ולא לשתק את התעופה. במדינות חוק, השמיים צריכים להיות פתוחים והיורים עצורים. ובלית דיין. אין דין", דברי פרס.

הנשיא הנכנס ראובן ריבלין ברך "שהחיינו" בשם ובמלכות. "בתפילה, ביראה ובענווה, אני ניגש בשמכם ובמצוותכם, למלא באמונה את תפקידי כנשיאה העשירי של מדינת ישראל", פתח נשיא המדינה את נאום הצהרת האמונים שלו במליאת הכנסת.

"אנו מתכנסים כאן היום כאשר עינינו נשואות בדאגה אל חיילי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון הניצבים בשעה זו דרוכים ונכונים להגן על אזרחי ישראל, ביבשה, באוויר ובים". בטקס ההשבעה פנה הנשיא אל המשפחות השכולות ואמר "ליבנו נשבר בשברכם, אנחנו יחד אתכם באבל הנורא שפקד אתכם".

בהתייחסותו ללחימה המתמשכת ברצועת עזה הוסיף הנשיא ריבלין, "אנו מתכנסים היום בכנסת במסר ברור לאויבינו, לא יכולתם לנו ולא תוכלו לנו. איננו נלחמים בעם הפלסטיני ואין לנו מלחמה באסלאם- אנחנו נלחמים בטרור אכזרי ורצחני. בעוד אנחנו משתמשים בטילים כדי להגן על אזרחים - הם משתמשים באזרחים כדי להגן על טילים. מיגור הטרור הוא לא רק מעשה צודק, אלא הוא מעשה הומאני. רק מיגור הטרור יביא להפסקת ההרג של חפים מפשע, בשני הצדדים".

הנשיא פנה אל תושבי יישובי עוטף עזה ואל ראשי הרשויות מהדרום אשר הוזמנו לטקס ההשבעה. "נידרש לערוך חשבון נפש נוקב על העול שנשאתם לבדכם חברתית, כלכלית ומדינית, תקופה ארוכה של 13 שנים. עמידתכם האיתנה לאורך השנים היא מופת".

לנשיא המדינה היוצא פרס, אמר ריבלין כי "לפני שבע שנים, סיפרת שלא חלמת להיות נשיא. אמרת שחלומך כנער, היה להיות רועה צאן או משורר של כוכבים. חלומך, כבוד הנשיא, התגשם. אתה היית לנו לרועה של תקווה ולמשורר של חזון; אני רוצה להודות לך על חיים שלמים, חיי דור ודור, שנשאת ועוד תישא בעול העם הזה".

"כיושב ראש הכנסת, ישבתי באולם המליאה לפעמים מול נואם אחד, שהשמיע את נהמת ליבו", סיפר ריבלין. "לא פעם, ההקשבה הזאת עלתה לי במחיר אישי וציבורי. הייתה לי הזכות להקשיב ולהכריע. בהיעדר הקשבה, ניטל סם החיים מהדמוקרטיה, והכרעת הרוב עלולה להפוך לעריצות הרוב".

"אלפיים שנים חיכינו לשוב למולדתנו והיום אנחנו יושבים לבטח. יום יבוא, והטרור החשוך ימוגר מן הארץ. יום יבוא, ונשב כאן גם בשקט ובשלום זה עם זה, יום יבוא וייכון שלום בין ישראל ובין כל שכנותיה. איננו מוותרים על התקווה לבנות פה את החברה עליה חלמנו; נמשיך להניח את אבני הבניין", דברי ראובן ריבלין.