מתוך המגזין
מתוך המגזיןצילום: ערן תורג'מן

פרויקט גמר ייחודי וחדשני במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. גילת דיין, בוגרת המחלקה בת 27 מרמת השרון, עיצבה מגזין אופנה למגזר הנשים הדתי בארץ.

המגזין "בת" מלך", הוא מגזין אופנה ייחודי המציג בגדים ואביזרי אופנה תוצרת הארץ וחו”ל, המותאמים לכללי הצניעות בהלכה ולנורמות במגזר הדתי חרדי בארץ.

הפרויקט מתמודד עם אתגרים הנובעים מאופיו היהודי דתי של קהל היעד ומציע פתרונות ייחודיים למגזר.

על ההחלטה לעצב מגזין אופנה סיפרה גילת, "גדלתי בבית חילוני שהתחזק עם השנים והפך להיות יותר מסורתי. תמיד האמנתי באלוהים אבל התנהלתי בחיי עד הצבא כחילונית לכל דבר. לאט לאט התחזקתי ולקחתי על עצמי קיום הלכות ומצוות, השנה התחזקתי במיוחד והתחלתי לשמור שבת ולאכול כשר רק הלבוש היה קשה בשבילי. לא ידעתי איך להתלבש כהלכה - ואז אלוקים מצא לי דרך מעניינת להתמודד עם הנושא".

"תמיד אופנה וסטייל עניינו אותי וכמו כן גם היהדות ומסורת ישראל ותהיתי איך אפשר לחבר ביניהם. הרעיון למגזין הגיע בעקבות שיחה עם ידיד מהלימודים, חן מכבי, שהציע לי למתג חנות אופנה לדתיות ואז עלה רעיון המגזין וכיצד אפשר להפיץ מגזין אופנה למגזר הדתי בלי לעבור על כללי הצניעות", הוסיפה.

בתהליך העבודה גילתה גילת דברים מעניינים, "היה חשוב לי לכבד את המגזר ולחזקו. גיליתי תוך כדי המחקר על החברה הדתית בארץ עד כמה יש ביקוש וכמיהה לסטייל ושיק אבל יחד עם זאת רצון לשמור על צניעות הלבוש".

"בעקבות המגזין התבשלתי עם תהליך ההתחזקות ובסוף התעורר בי הרצון להתלבש לפי כללי ההלכה", סיפרה גילת.

גילת מבקשת לשבור את הסטיגמה לפיה בנות דתיות 'לא יודעות להתלבש', "זה ממש לא נכון, יש קצת חוסר מודעות אך יש הרבה מותגים של בגדים צנועים ויפים. אני רואה נשים רבות מתלבשות בסטייל. החלום שלי שהמגזין יגע בבנות ישראל כמו שהוא נגע בי ויחזק אותן לא להיכנע לאופנה החילונית ולהקפיד על הלבוש הצנוע אך בסטייל - להתהדר בלבוש כיאה לבת מלך אמתית".

"בארצנו הקטנטונת אין מגזיני אופנה כמו בחו”ל", מסבירה גילת, "מגזין אופנה בדרך כלל רווי בתמונות ופרסומות ומעט מאוד טקסט. המגזינים הקיימים אלו למעשה מגזיני לייף סטייל שמשלבים אופנה ולא מגזיני אופנה גרידא שעוסקים אך ורק בעולם האופנה".

לדבריה המגזר הדתי משווע במיוחד למגזין מסוג זה, "לא לכולן במגזר הדתי יש אינטרנט וחלק מבנות המגזר לא נכנסות לאתרים מחשש לשבירת כללי הצניעות ובטח שאין ביכולתן לרכוש מגזין אופנה קיים ולהביאו לביתן, לכן החלטתי לעצב מגזין אופנה לפי כללי ההלכה למגזר הדתי. המגזין מנסה לתת מענה לביקוש שהיה קיים ולא נענה עד היום, למגזר המשתוקק לאופנה ולשלבה עם צניעות, כיאה לבת מלך".

על הקונפליקטים מול הנורמות בחברה הדתית אמרה, "בחברה הקיימת בעת הזו, אנו רגילים לראות במגזינים את הופעתן של הדוגמניות ונמשכים באופן אוטומטי להופעה האנושית על גבי השערים של דברי הדפוס, לכן לא יכלתי ליצור מגזין ללא שימוש בהופעתה של דמות אנושית וזאת כדי לחבר את הצופה עם המגזין ולהעניק לדבר הדפוס חמימות ואנושיות. מקובל וידוע בדבר דפוס הבא במגע עם שני המינים, גברים ונשים כאחד במגזר הדתי כי יש להסתיר את פני האישה גם אם היא לבושה צנוע כמקובל בהלכה. לכן ביקשתי מהדוגמניות להסיט את מבטן מהמצלמה ואף פעם לא ניראה את פני הדוגמנית במלואם במגזין מה שמותיר מסתורין וצניעות בתמונות והתמקדות בגזרת הבגד".

"בעוד שמגזינים אחרים ההתמקדות היא בעיקר בדוגמנית, אני החלטתי להתמקד נטו בבגד", הדגישה.

עוד סיפרה, "בתוך המגזין שעיצבתי ישנו מעבר של הצגת פרטי האופנה ללא דוגמנית - הבגדים מקופלים, מונחים על גבי חפצים, תלויים על גבי חבל ועד לריחופם באוויר. תוך כדי הדיפדוף במגזין ישנו מעבר מחומר לרוח, וזאת כדי ליצור נרטיב ועומק למגזין ולקשרו לעולם הרוח היהודי, דיבור בין נשמה גוף ובגד".

על פי התכנית המגזין יצא אחת לחצי שנה, עם 280 עמודים ו-150 תמונות. בפרויקט השתתפו 2 צלמים (ערן תורג’מן ורמי זרנגר), 4 דוגמניות ו-16 מעצבים ומעצבות שתרמו מפרטי האופנה שעוצבו על ידם ויובאו מחו”ל.