ציפור אחוזת קסם

מאה שנה להולדתה של זלדה הם נקודת ציון חשובה בספרות העברית.

זלדה, מהמשוררות יוצאות הדופן בשירה העברית, ביקשה לפני מותה כי עשרים שנה יוקפא הפרסום של מכתבים ושירים שכתבה.

ככל הנראה, היא חששה שכתביה יפורסמו בלי אבחנה כפי שקרה לכתביו של קפקא. כך מנתח זאת ראובן קסל, שבידיו הפקידה זלדה את כתביה הנותרים.

קסל המתין עוד עשור, וכעת- שלושים שנה לאחר פטירתה יוצא לאור ספר מיוחד במינו, שנערך בקפדנות וכונסו בו נוסף ליצירות ומכתבים, גם איורים ורישומים של המשוררת.

בספר "ציפור אחוזת קסם" ניכר כי הקסם שבכשרונה של זלדה, פועל גם אחרי מותה, על עורכי הספר, שביראת קדש ניגשו אל המלאכה, ועל הקורא שמתבונן בתמונתה של אישה מבוגרת בעלת שביס בעמוד הראשון, ואז מטייל איתה יד ביד אל מחוזות לא מוכרים.

הספר כולל בתוכו יצירות משנות השלושים, תפילות גלויות לב, כמיהה לאהבת אמת, וידוי של מורה על יחסה לתלמידותיה ועד רישומים בסגנונות שונים.

מסתבר, שהעיפרון שכתב את "לכל איש יש שם" יצר גם סיפורים, אגדות חלקי מחזות ועוד. והכל כרוך ואסוף בספר שעושה חשק להכיר את הנפש הרגישה הזו עמוק יותר.