בית הדין הרבני
בית הדין הרבניצילום: פלאש 90

במכתב ששיגרה לשרת המשפטים ציפי לבני קוראת התנועה למדינה יהודית למנות מנכ"ל של קבע לבתי הדין הרבניים ולא להסתפק במינויה הזמני של מנכ"לית משרדה לחלק מהתפקיד.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם בא כוחה של התנועה, עורך הדין אורי ישראל פז, הקובע כי אם לא תמנה השרה מיוזמתה מנכ"ל קבע הרי שבכוונת התנועה לעתור לבג"ץ שיחייב את השרה לעשות זאת.

בדבריו מסביר עורך הדין פז כי החלטתה של השר לבני מנוגדת לכאורה לחוק 13 א' בחוק הדיינים. סעיף זה קובע כי מנכ"ל בתי הדין ימונה על פי אחת משתי האפשרויות – במידה ומדובר בדיין מכהן בפועל די בהסכמתו ובהסכמת השרה ובמידה ומדובר באדם מחוץ למערכת כרב עיר הרי שיש צורך בהסכמת הועדה למינוי דיינים.

"באופן חד צדדי החליטה השרה לבני לעקוף את החוק ולמנות את המנכ"לית לצרכים האדמניסטראטיביים של התפקיד", אומר פז המציין כי תפקיד המנכ"ל מחולק לשני אפיקים – אפיק סדרי הדין והאפיק האדמיניסטרטיבי. לדבריו לכאורה החוק מאפשר את מינויה של המנכ"לית, עו"ד אמי פלמור, לתפקיד האדמניסטראטיבי אך בפועל המשמעות היא שהתפקיד אינו מאוייש בעיקר בתקופה שבה לא מאוישים 55% מתקני הדיינים בבית הדין הגדול וכ-15% מתקני הדיינים בבתי הדין האזוריים וקיים צורך במנכ"ל קבוע על מנת להתמודד עם החוסרים הללו.

פז מזכיר כי לנוכח המצוקה הקיימת נהג המנכ"ל הפורש הרב דיכובסקי להעביר דיינים בין בתי הדין ברחבי הארץ כדי לתת מענה הולם למתדיינים. עו"ד פז מדגיש כי פעילות כזו של העברת דיינים ממקום למקום על פי הצורך כמו גם איחוד תיקים דומים וכיוצא באלה יכול להתבצע אך ורק על ידי מנכ"ל בעל סמכות בעולם הדיינות והמשפט ולא על ידי מנכ"לית, מוכשרת ככל שתהיה.

סוגיה בעייתית נוספת הקיימת במינוי המנכ"לית היא סוגיית הפגיעה בעקרון הפרדת הסמכויות. עו"ד פז מציין כי המנכ"לית השייכת במהות תפקידה לרשות המבצעת נוטלת לעצמה במינוי זה סמכויות ברשות השופטת, עובדה מהווה פגיעה קשה בעקרונות הללו עליהן מושתתת חברה דמוקרטית.

לדבריו יש להפנים את חשיבות התפקיד של מנהל בתי הדין בהיותו בעל השלכות מרחיקות לכת לגורלן של משפחות, ילדים ועוד בדיני גירושין, מזונות ועוד. כאמור, בפנייתם לשרה תובעים אנשי התנועה למנות במהרה מנהל קבוע או שיעתרו הם לבג"ץ, עתירה שעליהם היו מוותרים, כך עולה מדבריו של עו"ד פז.

פז נשאל אם להערכתו בין שיקוליה של השרה לקראת המינוי הזה היה גם השיקול המגזרי, האם יתכן וחשוב היה לשרה למנות את המנכ"לית דווקא משום היותה אישה? עו"ד פז מבהיר כי כמשפטן הוא נמנע מלהתייחס לסוגיה המגזרית אם כי על פי לשון החוק היבשה נראה שתפקיד המנכ"ל תואם יותר גבר מאישה כפי שעלה גם בדברי בג"ץ בעתירת ארגוני נשים. אז קבע בג"ץ כי ארגוני הנשים לא הצליחו להעמיד מועמדת ראויה מול הרב דיכובסקי לתפקיד זה.