פעם אחת רצה לחזור הביתה לשבת, אבל בגלל עניותו לא היה לו כסף לנסיעה. הוא החליט לצעוד לביתו ברגל, מרחק של כ‑24 קילומטרים. היה זה יום קיץ חם, והוא יצא לדרך בריצה קלה. אחר כך החליט לקצר את מסעו וירד מהכביש למדבר. כעבור זמן מה איבד את דרכו.
היה חם מאוד והמים אזלו. ראשו החל להסתחרר. כל מה שראה לפניו היה אדמת מדבר. לבסוף הגיע למתחם גדול ומוקף גדר. היה שם מגדל שמירה והוא קרא לעזרה, אבל איש לא ענה. הוא התקדם למגדל נוסף.
תשוש ומוכה חום זחל באיטיות לאורך הגדר, וכשהגיע למגדל הבא קרס. שוב קרא לעזרה אך לשווא. לפתע ראה מטוס של חיל האוויר שעומד לנחות. הוא הבחין בפניו של הטייס, אך הלה לא ראה אותו.
דניאל גרר את עצמו והתעלף. כשעיניו נפקחו היה כבר אמצע הלילה.
"הצילו!" קרא בקושי. הד חלוש השיב לו. זהו זה, אמר לעצמו, אתה לא תצא מזה חי. בכוחותיו האחרונים קרא "שמע ישראל!".
פתאום שמע קולות של ג'יפים וראה אלומות אור שנעו בחשיכה. מערכת הביטחון איתרה אובייקט זר מחוץ לגדר וחיילים הגיעו אליו. הם חתכו את הגדר, העלו אותו בעדינות לג'יפ והביאוהו להתאושש במחנה.
לאחר שהשתחרר מהצבא טס דניאל עם חבריו לניו יורק. הם חלמו על עשירות, והוא על אמת. הוא קרא את 'האדם מחפש משמעות' של ויקטור פרנקל, ספרי מדיטציה ויוגה, והפך לצמחוני.
דניאל פתח עם כמה ישראלים עסק לשיווק אביזרי אופנה. במהרה הרוויח כסף רב, קיבל רישיון טיס וקנה לעצמו מטוס. הוא הכיר אישה הולנדית קתולית והתחתן עמה. הם רצו למצוא קרקע רוחנית משותפת ויצאו לחיפוש רוחני - הארי קרישנה, מדיטציה טרנסנדנטלית, ניסו כל מה שיש.
לבסוף התוודע לנוצרים שהייתה להם קבוצה ללימוד תנ"ך. נעם לו במחיצתם, היה לו ידע מסוים בתנ"ך והתיאולוגיה שלהם הייתה מוכרת לאשתו.
דניאל התנצר בלי לעשות מזה עניין.
פעם הזמינוֹ התורם הראשי של הכנסייה להשתתף בלימודי התנ"ך של כמרי העיר, וכך ישב דניאל בכל יום ראשון עם הכמרים ולמד בעמקות. הוא היה יקירה של הקבוצה - צעיר, מדריך טיִס ישראלי, סיפור הצלחה.
דניאל הפך למיסיונר פעיל, ושיתף ב"אור" כל מי שפגש.
לאחר מכן התחתנה אחותו עם כומר לשעבר שהתגייר, בדיוק ההפך ממה שאירע לו.
כמה חודשים אחר כך נפגש עם גיסו כדי לקיים פולמוס. השניים התווכחו כמה ימים ללא הפסקה, והמשיכו להחליף טיעונים במשך חודשים, כשדניאל מתייעץ עם כמרים וגיסו עם רבנים. לאחר כשנה התברר לו סופית שהפסוקים בספר ישעיה נ"ג ובמקורות תנ"כיים נוספים הוצאו מהקשרם וסולפו כדי להתאים לגרסה הנוצרית. מאז הפסיק ללכת לכנסייה.
לאחר מכן הרחיב את לימודי היהדות, עד שאשתו הציבה בפניו אולטימטום: "או אני או הספרים שלך!". הוא ידע ששום דבר לא יעמוד בדרכה של כמיהת נשמתו, הבחירה הייתה כואבת אך ברורה. הם התגרשו והיא חזרה להולנד.
דניאל חזר לעסקי האופנה. ערב אחד טס במטוסו להוביל סחורה לאי קי ווסט. כשחזר השעה הייתה אחת בלילה. הוא תכנן לתדלק את המטוס באי קי לארגו, אבל בשל סופה לא יכול היה לנחות שם. הוא התקשר לקי ווסט ונאמר לו שהסופה בדרכה אליהם. לא נותרה לו ברירה אלא לחזור למיאמי.
לאחר עשרים דקות נגמר במטוס הקל הדלק והמנועים כבו. הוא שידר קריאות לעזרה, החל לאבד גובה וניסה לדאות. במשמר החופים אמרו לו שיש באמצע האוקיינוס מנחת חירום צבאי שבנוי על חביות צפות. בשל החשיכה והגשם לא היה שום סיכוי למצוא את המנחת.
ממשמר החופים ייעצו לו ללבוש חגורת הצלה ולנטוש את המטוס. הוא ידע שהאוקיינוס שורץ הכרישים לא יותיר לו סיכוי לשרוד עד שמשלחת ההצלה תצא לדרכה בעלות השחר. תקוותו היחידה הייתה לבצע נחיתת מים מורכבת ולנסות לשרוד.
דניאל השתמש בכל מיומנויות הטיסה שלו כדי לשמור על המטוס בזווית הנכונה, בתקווה שהנחיתה לא תקרע את המטוס לגזרים או תשלח את חרטומו למעמקים.
הוא היה מבועת.
כשהגיע אל המים צעק "שמע ישראל!".
לתדהמתו, מטוסו נחת על משטח קשה. זה היה המנחת!
הוא בלם את המטוס והחל למשש את סביבתו באפילה. המטוס עצר שלושה מטרים מקצה המנחת. דניאל ישב שם קפוא, רטוב ומפוחד, וחיכה לזריחה כדי שיוכלו לחלצו.
אלוקים הצילו בשנית. הוא ידע שכוח עליון שומר עליו, למרות שהתנכר לו עד כה. כך ישב על המנחת באמצע האוקיינוס וניסה להבין: למה צעקתי אז ועתה "שמע ישראל"?
התשובה הייתה שכאשר הסוף מתקרב - הכול מתאפס. נותרת רק האמת במערומיה ומאירה בבירור. אז הוא החליט להפסיק לברוח.
היום הרב דניאל עשור גר בישראל, נשוי באושר ליהודייה ונאבק במיסיונרים הנוצרים שפועלים בארץ. הוא חיבר ספר בשם 'שערי רומא', שמסביר את אמת היהדות לאור הדוקטרינה הנוצרית, ונחל הצלחה רבה.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]