חיילי צנחנים במהלך צוק איתן
חיילי צנחנים במהלך צוק איתןדובר צה"ל

ברק סינר, עמית במכון RUSI היוקרתי של בריטניה – מכון מחקר ביטחוני מלכותי ותיק – סבור שישראל "בוחרת שלא לנצח" במלחמה בעזה.

בראיון לערוץ 7 אומר סינר כי מדיניותה של ישראל, הן בשדה הקרב והן במלחמת המילים והתמונות, שגויה מיסודה.

"כללית”, הוא מסביר, “הלחימה המודרנית אינה מותאמת למאבק ממושך, ולכן ישראל היתה צריכה לפתוח את המערכה בעזה עם מכה קשה יותר. מה שמנע זאת היה היעדר מודיעין נרחב וטוב לגבי המנהרות ולגבי מיקומם של פעילי חמאס. מעמדה הדיפלומטי של ישראל יילך ויידרדר משום שאירופה כבר אינה מבינה את כוחן של אידיאולוגיות, וודאי שלא את אידיאולוגיית סכום האפס האיסלמיסטית האובדנית של רצח עם”.

האם מאמץ ההסברה של ישראל לגבי הניסיונות להימנע מאבידות אזרחיות של האויב מועיל במשהו?

"הרבה מאוד נושאים סוקרו בערוצי חדשות ישראליים, אבל לא סוקרו בערוצי חדשות אירופאיים. זה כולל הוצאות להורג של אנשי פתח' ע"י חמאס, ילדים שחפרו מנהרות, בטון שנועד לבניית בתי חולים ובתי ספר אך הועבר לבניית מנהרות, העושר של מנהיגי חמאס שמעבירים כספים שנועדו לפלשתינאים אל חשבונות הבנק הפרטיים שלהם – אפילו תמונות המנהרות הופיעו בוושינגטון פוסט מספר שבועות לפני שהופיעו בסוכנות הידיעות העולמית רויטרס".

"העניין המרכזי,” טוען סינר, “הוא שישראל צריכה לנקוט בדיוק באותן יוזמות שנוקטות בעלות הברית בעיראק, אפגניסטן ולוב – ולא מעבר לכך. אמנם טבעי שישראל תנסה להימנע מאבידות אזרחיות, אבל העדיפות העליונה שלה תוענק תמיד לאזרחיה ולחייליה. בכך, ישראל נכשלה, כי הגענו לסוג של תיקו התשה כאשר אזרחיה נמצאים תחת מתקפה וכלכלתה נפגעת”.

"אם ישראל בוחרת שלא לנצח באופן מוחץ במלחמה עם חמאס, הרי שהיא תמשיך לנהל מתקפות תגמול, תוך שהיא מדגישה את הימנעותה מגרימת אבידות אזרחיות. אם היא רוצה לנצח באופן מכריע, אז היא לא תוותר על היוזמה ועל ההפתעה האסטרטגית לטובת חמאס, בכך שהיא מכריזה מראש איפה היא מתכוונת להכות. הנוהג הזה רק גורם לאיסלמיסטים לאזור אומץ ומגרה אותם להמשיך להשתמש באזרחים כמגינים חיים ולשגר רקטות על אזרחים”.

"באופן פרדוקסאלי, הדרך היחידה להכריע את המערכה היא להגדיר מחדש את המגינים החיים כלוחמים, ולהראות שישראל לא תבטל עוד התקפות ולא תעניק את היוזמה לחמאס ע"י כך שהיא מודיעה מראש על תוכניותיה. זה עניין טראגי, שאזרחים מוצאים עצמם משמשים ללחימה בעל כורחם, אבל ייתכן שזו הדרך היחידה להראות לחמאס שאסטרטגיית המגינים האנושיים שלו חסרת תוחלת. האסטרטגיה הזו כבר גרמה לפופולריות של חמאס לצלול בעזה ובשאר העולם הערבי".

"תאר לך שכוחות ארה"ב היו מודיעים מראש לדאעש על כוונות התקיפה שלהם, ובכך להעניק להם את היוזמה האסטרטגית. זה היה נחשב אבסורדי! אין לישראל סיבה להתגאות בגישה הבעייתית מבחינה מוסרית, של להודיע לחמאס מראש היכן היא תתקוף. ישראל צריכה להיות עקבית. אם היא לא אוהבת שמפעילים כלפיה סטנדרט כפול, אזי אסור לה להחיל על עצמה נורמות ששום דמוקרטיה מערבית לא הייתה שוקלת אפילו. יתרה מזאת, האופן בו ישראל נלחמת בחמאס עלול ליצור תקדים עבור כוחות בעלות הברית בארצות אחרות".

כיצד השפיע מהלך המלחמה על העליה באנטישמיות?

"האנטישמיות באירופה נמצאת בנקודת שיא. האירוניה העצובה של הציונות היא שבזמן שהייתה אמורה להוות נסיוב לרעל האנטישמיות, בסופו של דבר האנטישמיות עברה מוטציה מביקורת אתנית לביקורת לאומית. בעבר, ישראל כשלה בכך שלא דרשה גינוי בינלאומי לתעמולת הרשות הפלשתינית שכללה אנטישמיות קלאסית והסתה".

"ישראל הכירה רק באחרונה באידיאולוגיית רצח העם שמניעה את חמאס, ואין שום סיבה  שהקהילה הבינלאומית תהיה יותר קדושה מהאפיפיור בנושא הזה. בעבר, ישראל נטלה את היוזמה בהצגת הקונפליקט כמאבק לאומי על טריטוריה, ולכן הייתה מוכנה לבצע פשרות טריטוריאליות. הקהילה הבינלאומית פשוט מאוד הלכה בעקבותיה. ישראל גם לא תקפה כראוי את הגופים שמתחו ביקורת בלתי מידתית על ישראל וגרמו לדלגיטימציה שלה".