במלון אשל השומרון שבאריאל נחנך הערב (שלישי) דגם ייחודי של המשכן. הגודל אמיתי ואפילו חומרי הבנייה זהים למקור.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם טוביה גלברד מהוגי ומקימי המיזם על הדגם שלהערכתו יהפוך בהקדם לאטרקציה תיירותית וחינוכית.
על הרעיון שהוביל להקמתו של המיזם הוא מספר כי מדובר במיזם שהתפרס על פני שנים לא מעטות ובמרכזו "הראיה וההחלטה להקים משהו שיסביר לתושבי הארץ ולתיירים שמגיעים אל המלון מחו"ל מה הם שורשי העם הזה".
המיזם כולו שהוקם במרוצת ארבע השנים האחרונות בוצע בסיועו ובהנחייתו של הרב מקובר, מנהל מכון המקדש לשעבר, כאשר גולת הכותרת שלו, כאמור, היא בניית תעתיק המשכן במידות ובחומרים המופיעים בפרשת תרומה שבספר שמות.
לדברי גלברד הדבר "הופך את העניין לייחודי מאוד, אולי היחידי בעולם". בדבריו הוא מדגיש כי הבנייה ביקשה להיצמד לכתוב בטקסט המקראי כמעט מבלי להיעזר בפרשנים ובהגות הפילוסופית שהתווספה עם השנים. עם זאת הוא מציין כי לא מעט פריטים מתוך תעתיק המשכן לא יכולים היו להתבצע ללא סיוע פרשני כזה או אחר, אך ההנחיה הבסיסית הייתה להעדיף את התיאור המקראי על פני זה הפרשני והדרשני. "השתדלנו לא להיכנס לפילוסופיות ופרשנויות. מעשה חושב הוא מעשה חושב כפי שראינו במו עינינו. יתכן ויבואו מומחים גדולים ממני ויאמרו שלמעשה זה היה שונה. יתכן. השתדלנו ללכת על פי הוראותיו של הרב מקובר שנחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם בתחום".
גודלו של מתחם תעתיק המשכן הוא כחמישים מטר על כעשרים וחמישה החצר בעוד המשכן עצמו הוא כחמישה עשר מטר אורך וכחמישה רוחב וכחמישה מטרים גובה.
גלברד נשאל אם היו במהלך ההכנות רגעים בהם לא נמצא פתרון טכני לביצועו של חלק כלשהו במלאכה. לדבריו אכן "יתכן ובתהליך של ארבע שנים היו קשיים שלא מצאנו להם פיתרון".
בדבריו מעיר גלברד כי כשם שבמשכן המקורי והאמתי המימון היה מנדבת ליבם של עם ישראל, כך גם בתעתיק המשכן כאשר יצאו המבצעים לדרך לא ידעו מניין יגיע המימון לפרויקט הגרנדיוזי. זאת מאחר ולא מדובר בכספי מדינה, עירייה או כספים ציבוריים אחרים כלשהם, ואכן "בדרך נס או השראה", כלשונו, נמצא המימון בסיועם של תורמים מהארץ ומחו"ל, יהודים ושאינם יהודים.
תעתיק המשכן מיועד להיות אטרקציה תיירותית, אך לא פחות גם חינוכית. גלברד מספר כי המבקרים יוכלו להיכנס אל תחום ה"משכן" עצמו ולהתרשם מהמקום ומכלי המשכן שגם הם יוצבו בו בגודל אמיתי, אם כי לא מהחומרים האמתיים. חומרים כמו זהב וכסף לא יהיו בו, כצפוי.
לטובת בני הנוער הוסיפו מנהלי המיצג מיצג אור ותנועה להמחשת מסעו של עם ישראל במדבר ממעמד הסנה הבוער באש ויציאת מצרים ועד בניית המשכן. "לאחר שיראו את הדברים במיצג יראו את הדברים בפנים".
בהמשך הדברים נשאל גלברד כיצד יתמודדו מנהלי המקום במידה ובתוך תקופה ארוכה או קצרה יגיעו למקום מבקרים מהארץ או מחו"ל, יהודים או נוצרים, ויחליטו לערוך במקום טקסי פולחן, בין השאר גם בגלל מיקומו בהרי השומרון קרוב מאוד למקום המשכן שבשילה. תשובתו של גלברד נשמעת נחרצת: "לא נאפשר למי שאולי ירצה להפוך את המקום למקום פולחן", הוא אומר ובהמשך מוסיף: "לא יקרה מצב כזה שהפרויקט יהפוך לפולחן".
"מועצות קיבלו את הרעיון להביא שכבה חינוכית מסוימת", הוא מספר ומדגיש את הערך החינוכי ערכי שבהקמת המיזם כחלק מקישורו של עם ישראל לארצו. "כל זה עוזר לנו כישראלים להיות שגרירים טובים יותר של הארץ הזו".
בגן התנ"ך הסמוך למתחם המשכן יפגשו המבקרים את סיפור המקרא. בין השאר, מספר גלברד, "מתחילים מראשית הדרך, ממשה שמגיע עם בני ישראל להר נבו ושם הוא שומע שהוא עצמו לא יכנס לארץ ורואה את הארץ המובטחת ומכאן אל מעבר נהר הירדן. הכול במודלים גדולים שבהם ניתן לראות כיצד מתרחש נס הפסקת זרימת הירדן כשרגלי הכוהנים נוגעות בשפת הנהר", הוא מספר ומציין כי אמצעים טכנולוגיים משחזרים את הנס המקראי במקום. "בגילגל רואים את 12 השבטים ומבינים שבאזור הזה נמצאים שבטי אפרים מנשה ובנימין, רואים את הנוף ומבינים את תחילת ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל".
"המיזם משלב אטרקציות שאפילו משעשע, חינוכי ואטרקטיבי. לא רק הרצאות. דואגים שהקהל לא ישתעמם", מבטיח גלברד.