מחבלי דאעש בעיראק
מחבלי דאעש בעיראקרויטרס

בראיון לערוץ 7 מנתח הפרופ' עמנואל סיוון מומחה לענייני האיסלאם באוניברסיטה העברית את המתרחש באזורי עיראק וסוריה והסכנות האמיתיות והמדומות העולות מאזורים אלה למזרח התיכון בכלל ולישראל בפרט, אם בכלל.

כבר בפתח דבריו קובע פרופ' סיוון כי על אף ההשתלטות על מעבר קוניטרה, השתלטות שלפי שעה לא ממש ברור מי עומד מאחוריה, אין כאן סכנה ישירה על ישראל "אם כי אשרי אדם מפחד תמיד, ואפשר לחשוב על אפשרויות של התפתחויות", כלשונו.

פרופ' סיוון תיאר בדבריו את השתלשלות ראשית צעדיו של ארגון דאעש הידוע ומוכר מזה כשנה וחצי ובאליגוריה לתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל אותם הוא מגדיר כ"פורשים מפורשים". ארגון זה "נולד מתוך ארגון שפרש מאל-קעידה, אמנם לא רשמית אבל בפועל הוא הפסיק לקבל מאל-קעידה פקודות ואפילו אל-קעידה ביקש ממנו כספים כי הם שדדו בנקים. הם פעלו בעיקר במרכז עיראק שהוא שטח סוני, מבצרו של סאדאם חוסיין. הארגון הזה לא נהנה מיחס טוב של השלטון החדש בעיראק והוא חוסל ב-2006 וממנו פרש ארגון שונה לחלוטין, ארגון שאינו מחזיק באידיאולוגיה של אל-קעידה אלא באידיאולוגיה של מחיקת הגבולות בארצות המזרח התיכון, בעיקר הגבול בין סוריה לעיראק - דאולה אל איסלאמיה, ובעיראק זהו ה'שאם', הכינוי המוסלמי לסוריה רבתי", וזהו, כך מסביר סיוון, הארגון המוכר כיום כדאעש.

בדבריו מדגיש פרופ' סיוון כי "מטרתו העיקרית של הארגון הזה היא לא ישראל אלא מחיקת גבולות שנקבעו במזרח התיכון על ידי האימפריאליזם הקולוניאליסטי".

"הוא הצליח להשתלט על פינה בצפון מזרח סוריה, פינה לא מכרעת אבל כזו המחוברת לשטח הסוני של עיראק. כדי למתג את עצמו הוא קורא לעצמו ח'לפיות שזה דבר שהוא מופרך כי ח'ליפות צריכה להיות בחירה של אדם משבטו של הנביא, שבט כורייש, ומאושרת על ידי גוף מסוים ולארגון הזה אין לא את זה ולא את זה", מעיר פרופ' סיוון.

"המהלך הנוסף שהם עשו הוא מדיניות של אכזריות "מטולווזת" שזה דבר שמאוד מעניין את התקשורת העולמית כי זה ריאליטי. זה כולל הוצאות להורג בנוסח מסורתי של קטיעת ידיים, צליבה שהיא העונש באיסלאם על עבירות נגד המלכות ושניים שלושה מקרים של עריפת ראשים. כל זה טילווז של ריאליטי", מוסיף סיוון.

לדבריו, התנהלותו הטרוריסטית ומיתוג האכזריות של דאעש אינה הסכנה המרכזית שנובעת ממנו ולא היא שמטרידה את העולם ויוצרת קואליציה של איראן ארצות הברית וכנראה גם ירדן. לטעמו הסכנה האמיתית והמטרידה את כל אלה היא אפשרות פיצולה של עיראק לשלושה חלקים, מהלך שהאשמה עליו תיפול על כתפי ממשלת עיראק הנוכחית שנקטה מדיניות של נקמנות נגד הסונים, השבטים שמהם הגיע סדאם חוסיין, וכך נחצתה עיראק לשניים, מהלך שהעניק לצפון הכורדי יותר מאוטונומיה. סיוון מוסיף ומציין כי הדרום השיעי אינו נתון בסכנה שכן "הוא מבוצר מדי עבור כוח של כעשרים וחמישה אלף אנשי חי"ר וכמספר הזה תומכי לחימה".

לדברי סיוון אין חשש של הצטרפות המונית לדאעש ולהכפלת כוחו של הארגון באופן מאסיבי שכן "לדאעש לא מצטרפים כי מדובר בקיצוני הקיצונים. אמנם יש בריתות בין מפקדים מקומיים אבל לא מעבר לכך".

שני הארגונים המרכזיים ששולטים כעת בסוריה מלבד אותה פינה צפון מזרחית שבה דאעש שולט הם הצבא הסורי החופשי הכולל חיילים בעבר של צבא אסאד וג'בעת אל נוסרה. ההשתלטות על קוניטרה, מרגיע פרופ' סיוון, אינה מסכנת את ישראל כי ממנה לא תבוא התקפה על ישראל אך היא מלמדת "כמה טוב היה כשבקוניטרה ישב שליט עריץ אבל בעל מדינה". לדבריו המוטרדים באמת מהמתרחש באזור זה הם דווקא אנשי השלטון הירדני שכן בירדן קיימים שבטים סונים שהכוחות שמעבר לגבול עלולים לייצר איתם בריתות צבאיות כאלה ואחרות והדבר מטריד מאוד את בית המלוכה הירדני.

באשר לסוגיית ההשתלטות על קוניטרה מסביר סיוון כי מדובר לכל היותר באיתות אזהרה לישראל ומדובר באזהרה שהוא עצמו נושא מזה תקופה ארוכה ולפיה "ברגע שהגבול הצפוני יתמסמס בכל פעם יהיו בעיות עם גורמים בלבנון וסוריה ולא נדע אם כדאי לתקוף אותם ובאיזו סיבה".

כאמור, את הבעיה העיקרית במציאות הנוכחית מוצא פרופ' סיוון באפשרות נפילתה של עיראק. "אם עיראק תיפול זו מכה קשה מאוד לאסטרטגיה המערבית ובעיקר לירדן. המשמעות לכך תהיה שמדינה רצינית נפרדת לשלושה - הדרום השיעי שבו רוב הנפט, המרכז הסוני השבטי ואזור הצפון".

להערכתו של סיוון "המערב התעורר לסכנה הזו קצת מאוחר אבל לא מאוחר מדי". לדבריו יכולתם של ארגוני הטרור הללו להתמודד עם הפצצות מהאוויר אינה גדולה כל כך ו"אם יצליחו אנשי המערב, כפי שהצליח הגנרל פטראוס שהביא לתבוסת כוחות הפורשים, ליצור מחדש ברית עם השבטים הסונים של מרכז עיראק זו תהיה הנקודה העיקרית".

פרופ' סיוון מוסיף ואומר כי המשמעות הכוללת של האירועים היא ש"לפנינו מהפיכה שהלוחות הבסיסיים של המזרח התיכון, כמו בלוחות גיאולוגיים, נפערים ויתכן ומתעצבת כאן מפה חדשה. אנחנו לא על הכוונת של אף אחד מהארגונים הללו אבל צריך לעקוב אחר ההתפתחויות הללו".

כאמור להערכתו ארה"ב אינה נפגעת במיוחד מההתרחשויות, גם אם הנשיא האמריקאי מכריז שלפי שעה לא גיבש מדיניות מוגדרת ומובנית לדאעש. "אימפריה גדולה מאורגנת ומסודרת כשזבוב קטן מציק לה הדבר לוקח לה זמן. גם לפטראוס המפורסם לקח שנתיים לשכנע את וושינגטון שהוא צריך להסתמך על השבטים הסונים ולהפעיל לחץ. זו מערכת כבדה מאוד אבל עצם המודעות של ארצות הברית לסכנה חשובה וחשובה המודעות לצורך בתגבור הכורדים. אלו לוחמים עזים שמבחינת הציוד לא השתפרו מאז התקופה שעמדו מול צבאו של סדאם חוסיין. זו הסכנה העיקרית שמטרידה את ארצות הברית כמו גם את טורקיה ואיראן השכנות".

"התעוררו לבעיה הזו בשלב שאינו מאוחר מדי ולכן יכולים להתמודד איתה גם ללא כניסה קרקעית בתנאי שיחדשו את הברית בין ממשלת עיראק עם הארגונים הסונים".

לקראת תום דבריו חוזר פרופ' סיוון לסוגיית היחס למתרחש בקונייטרה ומציין כי הדברים אינם ברורים ולזהות המשתלטים שם יש משמעות רבה עבור ישראל. "נראה מי הכוחות שנמצאים שם, האם זה כוח הצבא הסורי החופשי נהנה מתמיכה עקיפה של ישראל ע"י מדיניות קליטת הפצועים או שאלו כוחות ג'בעת אל נוסרה המקורבים לאל קעידה. כל אלה עדיין אינם ברורים".

לנוכח ריבוי סימני השאלה מציע פרופ' סיוון לכולנו לנקוט כמוהו בהמלצתו של הפרופ' יהושפט הרכבי שאמר ש"כאשר מתרחש במזרח התיכון משהו לא ברור בחודש אוגוסט דבר ראשון תעשה מקלחת קרה ויתכן ואחר כך אולי דברים יתבהרו".

להערכתו היחס המועדף שלו זוכה דאעש בכותרות התקשורת נובע מצורך עיתונאי בכותרות ולא בשל סכנה של ממש. "התקשורת שאיבדה את הפצמ"רים והרקטות שמחה שהיא יכולה להעצים את הדבר. העולם מוטרד הרבה יותר מהמאבק האוקראיני רוסי. שם יש סכנה אמיתית הרבה יותר גדולה מסכנתו של ארגון טרור שאינו אלא ארגון של חי"ר קל".