ח"כ אלעזר שטרן
ח"כ אלעזר שטרןצילום: פלאש 90

הצעת חוק "השבת במרחב הציבורי" שנחשפה השבוע ועוררה סערה מצד חברי הכנסת הדתיים והחרדים, תונח על שולחן הכנסת עם פתיחת מושב החורף על ידי יוזמי החוק חברי הכנסת אלעזר שטרן (התנועה) ורות קלדרון (יש עתיד).

שטרן ניסה אחר הצהריים (רביעי) להסביר מה עומד מאחורי הצעת החוק כדי להרגיע את ההתנגדות העזה בקרב חברי הכנסת.

"השבת היא מתנה שקיבל העם היהודי מהקדוש ברוך הוא. הניכור כלפי הערכים היהודיים מחד גיסא וההתעלמות מהגוונים השונים של החברה הישראלית מאידך גיסא גורמים לפער הולך וגדל בין הישראליות ליהדות", טען שטרן והוסיף כי "ההצעה שאותה מתכוונים להגיש מחזקת את ייחודה של השבת בציבוריות הישראלית תוך התמודדות אמיתית עם הרצון לשמור על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ושמירה על אופייה הדמוקרטי של המדינה".

החוק, נזכיר, אמור להסדיר באופן מוסכם ככל האפשר את אופי השבת במרחב הציבורי בישראל, אך ככל הנראה הוא יעורר מחלוקת פנימית בקואליציה, והתנגדות בבית היהודי ואולי גם בליכוד. ההצעה מבוססת על עקרונות של אמנת גביזון-מדן ופיה מוסדות ממלכתיים (כפי שהם מוגדרים בחוק) יהיו סגורים בשבת, למעט מוסדות מיוחדים שקשורים לביטחון הציבור ובריאותו (למשל בתי חולים).

לעומת זאת, מוסדות ציבוריים כמו תיאטרון, מוזיאונים, גנים לאומיים וגני חיות יהיו פתוחים בשבת. ניתן יהיה לשלם לפעילות במהלך השבת, אך תתווסף אופציה לתשלום לפני כניסת השבת עבור הציבור שומר השבת. ההצעה מבקשת במקביל לאסור פעילות מסחרית בשבת, ומנגד לאפשר פעילות בילוי, בידור תרבות ורוח. 

על פי ההצעה, מתנ"סים ומרכזים קהילתיים ייפתחו על ידי הרשויות המקומיות ותתקיים בהם פעילות תרבותית, חברתית ורוחנית. באשר לתחבורה הציבורית, רשות מקומית שתרצה בכך, תוכל להפעיל תחבורה ציבורית בתחומה, במתכונת מצומצמת ותוך הגבלת הצורך.

יוזמי ההצעה, שטרן וקלדרון, מציינים כי המטרה היא לפתוח את המרכזים הקהילתיים לכל הציבור, בדומה לבתי הכנסת שמשמשים את הציבור הדתי. "החוק יאפשר מעבר מצריכה המונית לפעילויות פנאי מגוונות לכל האזרחים", הם אומרים.

"מאז קום המדינה לא היו כאן כללים ברורים לאופי של יום השבת", מבהיר שטרן ומדגיש כי הצעת החוק מגדירה לראשונה את השבת כיום שבתון - יום ללא תעשייה ומסחר.