ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הכריזה באולפני טלוויזיה שונים בשבוע שעבר על כוונתה לכנס את הוועדה לישיבת חרום בזמן הפגרה בכדי לדון בגל רציחות נשים שהתרחש בחודשי הקיץ, לטענתה.
בעמוד הפייסבוק שלה אף נקבה בתאריך לכנס החירום, 22 בספטמבר, יום שני בשבוע הבא.
ח"כ לביא טענה בלהט כי מאז תחילת מבצע צוק איתן (8 ביולי), נרצחו תשע נשים. ואולם, ככל הידוע, מאז תחילת מבצע צוק איתן נרצחו שתי נשים – דפנה בר-ציון ואביטל רוקח – ולא תשע.
פניתי למשטרת ישראל וזו אישרה כי מ-1 בינואר 2014 ועד סוף אוגוסט נרצחו תשע נשים ע”י בני זוג או בני זוג לשעבר, וכי ביחד עם דפנה בר-ציון ז"ל המספר עלה לעשר. כאמור, מדובר בתקופה בת שמונה חודשים ולא בחודשיים כטענת לביא.
פניתי להנהלת הוועדה לקידום מעמד האישה, ושם אמרו לנו מייד כי הנתונים לא נמסרו לח"כ לביא מהוועדה, ומעולם לא עלו בדיוניה. ישיבת החרום מתוכננת ל-22.9 אך המועד עדיין אינו סופי, אמרו.
שוחחתי עם נורית קאופמן, האחראית על תחום האלימות במשפחה בויצ"ו, שאמרה שהיא "לא יודעת מאיפה [ח"כ לביא] הגיעה למידע הזה". היא איששה את הנתון המשטרתי, לפיו אירעו תשעה מקרי רצח נשים מתחילת השנה ועד סוף אוגוסט.
ח"כ לביא אמרה בטלוויזיה כי היא קיבלה את הנתונים מדניאלה קהת, יו"ר ארגון "לא לאלימות" – עמותה המנהלת שלושה מקלטים לנשים מוכות.
קהת גם התראיינה באחרונה ב"ידיעות אחרונות" וטענה כי מאז פרוץ הלחימה חלה עליה בתלונות על אלימות במשפחה.
אולם קאופמן מכחישה גם את הטענה הזו ואומרת שההיפך הוא נכון. "בזמן מלחמה יש מצב של קיפאון בתחום הזה", הסבירה. "פשוט, יש כל כך הרבה דברים לעשות מחוץ למסגרת המשפחתית, שהפניות אלינו פוחתות מאוד. למשל, ויצ"ו מפעילה מקלט באשדוד ונשים לא רצו להגיע לשם בגלל הטילים."
דניאלה קהת התעקשה, בשיחה איתי שהמספר בו נקבה מדוייק, וכי המשטרה היא זו שטועה. "אין הבדל מאוד גדול", אמרה, ספק בציניות, על ההפרש בין הספירה המשטרתית לבין זו של ארגונה. "הם טועים אולי בארבע נשים... הם לא טועים בהמון. הם סופרים אחרת מאיתנו: אנחנו סופרים כל אישה שנרצחת עי בן זוג או בן משפחה גם אם זה סבא, למשל. המשטרה סופרת רק מקרים עם יחסים יותר פורמליים.”
כאשר ביקשתי מקהת לספק לנו רשימה שמית של המקרים היא הסבירה שהדבר ייקח זמן, וכי העמותה מסתמכת רק על דיווחים בעיתונות בכדי לגבש את רשימות הנרצחים והנרצחות. "היתה לנו בעיה במהלך השנה הזו", אמרה. "החלפנו את מי שמטפל באתר שלנו ואנחנו צריכות לעשות ספירה לאחור. נשתדל לעשות את זה בהקדם".
גם העוזרת של ח"כ לביא הפנתה אותי לעמותת ל"א ואמרה שביקשה מהם את פירוט המקרים, וכי תעדכן אותנו ברגע שתקבל אותו. במשטרה אמרו שהם לא מנהלים מעקב שמי אחר המקרים.
השיחות האלה התקיימו ביום חמישי. בינתיים, לא קיבלתי עדכון כלשהו מקהת או מח"כ לביא.
נציין כי ארגוני המגדר הקיצוניים דוגלים בנראטיב לפיו הגבר היהודי מהווה סכנה לנשים, וכופרים בנראטיב הציוני והלאומי לפיו הגבר מספק הגנה. בעת מלחמה, הנראטיב הזה נקלע לקושי משום שהציבור רואה את חייליו הגברים נהרגים ונפצעים בכדי להגן עליו. מסיבה זו חשוב לחלק מהארגונים הללו, לאחר כל מלחמה, להחזיר את השיח הציבורי מהר ככל האפשר לפסים האנטי-הגבריים הרגילים. ייתכן בהחלט שזהו הרקע למבוכה אליו נקלעה הוועדה לקידום מעמד האישה.