בית המשפט לערעורים בוושינגטון (DC), ישמע היום (שני) עתירה שהוגשה על ידי קורבן טרור אמריקאי המבקש לתפוס כלי שיט ששמשו ארגונים אסלאמיים ואנטי ישראליים, בניסיון לפרוץ את הסגר הימי שישראל הטילה על חופי רצועת עזה.
התיק, באוור נ' המאווי מרמרה, הוגש בחודש יוני 2011. התביעה ביקשה לתפוס 14 כלי שיט שזוודו באמצעות כספים שגויסו בארה"ב, ע"י ארגונים אנטי ישראליים, ביניהם Free Gaza Movement - FGM בניגוד לחוק.
נזכיר כי בחודש מאי 2010, ניסו מספר כלי שיט שבראשם הספינה הטורקית "המאווי מרמרה", לפרוץ את הסגר הימי על עזה. כתוצאה מהעימות בין צה"ל לבין הקיצוניים האסלאמיים על "המאווי מרמרה", נהרגו תשעה קיצוניים אסלאמיים ונפצעו מספר לוחמי שייטת של צה"ל.
התובע, ד"ר אלן באוור, ביולוג אמריקאי, נפצע קשה בפיגוע התאבדות בירושלים בחודש מרץ 2002. ד"ר באוור טוען כי ארגון FGM ועוד מספר ארגונים אנטי ישראליים בארה"ב, גייסו כספים בארה"ב על מנת לצייד את כלי השייט במשט. התביעה טוענת כי זיווד כלי שייט המשמש לפעולות איבה כנגד בת בריתה של ארה"ב, מפר את החוק הפדראלי.
התובע מבסס את התביעה על תקנה משנת 1794 (18 U.S.C. section 962). באותה העת, לחמה ארה"ב מלחמת חורמה כנגד פיראטים באיים הקריביים. התקנה קובעת כי זיווד כלי שייט אשר ישמש לפעולת איבה כנגד מדינה ריבונית איתה ארה"ב נמצאת ביחסי שלום, הינו בלתי חוקי. התקנה מאפשרת תביעה אזרחית לשם תפיסת כלי השייט אשר זוודו בארה"ב למטרת פעולת איבה כנגד בנות בריתה של ארה"ב.
בתחילה, ד"ר באוור כתב לתובע הכללי של ארה"ב, אריק הולדר, בדרישה כי הממשל הוא זה שיפתח בהליכי תפיסה. אולם, כאשר הולדר מיאן לפעול, הגיש ד"ר באוור תביעה אזרחית לבית המשפט בוושינגטון, על מנת לתפוס את 14 כלי השייט.
בתחילה, בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של ד"ר באוור. בהחלטתו קבע בית המשפט כי רק לתביעה הכללית, ולא לאזרח, עומדת הזכות לתפוס כלי שיט המשמשים כנגד בעלי בריתה של ארה"ב. בערעור נטען כי בית המשפט קודם לא לקח בחשבון במכלול השיקולים את סעיף השלל, שהינו חלק מהתקנה הימית, המאפשר לאזרח פרטי לתבוע בגינה.
הערעור הוגש ע"י עו"ד אשר פרלין, מהעיר הוליווד שבמדינת פלורידה ועו"ד ניצנה דרשן – לייטנר מישראל, מייסדת ארגון זכויות האדם "שורת-הדין".
ד"ר באוור מסר, כי "כאשר ראש התביעה בארה"ב סירב לפעול בעצמו, מימשתי את זכותי כאזרח אמריקאי, לתפוס את כלי השייט". עוד נכתב בערעור: "מזה 200 שנה תקנת הניטרליות ועוד תקנות שלל שתוקנו לאורך השנים שהוכרו הן על ידי הקונגרס והן על ידי ביתי המשפט, אפשרו זכות עמידה של יחידים במקרים מעין אלו. בית המשפט הקודם טעה בקביעתו שהחוק שונה. ללא קשר, הקונגרס מעולם לא תיקן את תקנת השלל ואף בית משפט לא קבע כי תקנת הניטרליות אינה כוללת זכות עמידה של יחידים".
זוהי תביעה ראשונה בה מתקיימת דרישה לתפיסת כלי שייט ששימשו את ארגון הטרור חמאס במסגרת המשט לעזה.
עו"ד אשר פרלין מסר, כי "התאכזבנו כאשר הממשל הביע התנגדות לתפוס את כלי השייט ממארגני המשט, אף על פי שמארגני המשט הוזהרו פעם אחר פעם, כי ניסיון לפרוץ את הסגר הימי הינה פעולה בלתי חוקית. הממשל אינו אמור להכשיל מאמצים של אזרחים להשתמש בחוק על מנת לטייב את מדיניות החוץ של ארה"ב. כלי שיט אשר זווד בארה"ב העלול לשמש כנגד ישראל עלול היה לגרור אחריו מתיחות ביחסי שתי המדינות".
עו"ד ניצנה דרשן לייטנר הוסיפה, כי "בית המשפט הקודם טעה בכך שלא תפס את כלי השייט שהשתתפו במשט ומסר אותם עבור קורבנות הטרור הפלסטיני. אין להרשות לגורמים קיצוניים המתגרים בישראל לגייס כספים באופן בלתי חוקי בארה"ב. על מארגני המשט לעזה ובעלי הספינות לתת את הדין בגין פציעת חיילי צה"ל והרג האזרחים".