הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמדצילום: פלאש 90

על מה אדם נידון בימים הנוראים

לקראת הימים הנוראים נקדיש הפעם את הטור להעמקה במשמעות הדין. ואף שהדברים מורכבים יש תועלת רבה בלימודם, מפני שיש בהם ניסיון לסדר סוגיות מורכבות (והרוצה להבינם יותר, יעיין בפניני הלכה ימים נוראים פרק א').

אמרו חכמים שבראש והשנה ויום הכיפורים הצדיקים נידונים לחיים והרשעים למיתה. וכפי שנלמד בהמשך, הכוונה לחיי העולם הזה והעולם הבא כאחד.

שני שלבי העולם הבא

חיי העולם הבא מורכבים משני שלבים. השלב הראשון מתחיל לאחר פטירתו של האדם, שאז נשמתו עולה לעולם הנשמות, שבו יש גן עדן לצדיקים וגיהינום לרשעים. השלב השני יגיע לאחר שיושלם תיקון העולם בתחיית המתים, וישובו הנשמות להתאחד עם הגוף, ויחד עמו יתעלו בלא סוף (רמב"ן שער הגמול; רמח"ל דרך ה' חלק א' פרק ג').

העולם הבא על שני שלביו נקרא גם עולם האמת, מפני שלעומת העולם הזה שבו השקר גובר, והתדמית החיצונית מסתירה את המהות הפנימית - בעולם הבא מתברר מעמדו האמיתי של האדם וערכם האמיתי של מעשיו. ומכיוון שהעולם הבא חשוב לאין ערוך מהעולם הזה, שכן "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא" (אבות ד, טז), לדעת רבים עיקר הדין שנידונים בראש השנה הוא על העולם הבא.

שני חלקי הדין על העולם הבא

החלק האחד בדין הוא שבכל שנה מחשבים את כל המעשים שאדם עשה במשך השנה. על הטובים שמור לו שכר לעולם הבא, ועל הרעים שמור לו עונש לעולם הבא. אלא שהדין שנקבע בראש השנה אינו סופי, מפני שאם במשך השנים הבאות יחזור בתשובה, יציל את עצמו מדינה של גיהינום וירבה שכרו לעולם הבא. ואם חס ושלום יתהה על הראשונות ויתחרט על המעשים הטובים שעשה, יירש גיהינום ויפסיד את השכר שהיה שמור לו לעולם הבא.

על האפשרות להתקרב לה'

החלק השני בדין הוא על האפשרות להתקרב לה' בשנה הבאה. הנידון בראש השנה לחיים, יזדמנו לו במשך השנה אירועים שיסייעו לו להמשיך להתעלות בתורה ובמצוות שעל ידם יזכה לחיי העולם הבא. בשעה שילמד תורה - יזכה לתוספת הארה והבנה, ובשעה שיעסוק במצוות ובמעשים טובים - יזכה לתוספת שמחה וברכה, מעין העולם הבא. ואם ידונו אותו חס ושלום למיתה, הרי שיזדמנו לו במשך השנה הבאה ניסיונות ואירועים שעלולים להרחיקו מה' ולאבדו מן העולם הבא. וגם כשילמד תורה - יקשה עליו לקלוט את ההארה האלוקית שבה, וגם כשיעסוק במצוות – לא יזכה להרגיש כראוי את הקדושה והעונג שבמצווה. וזו משמעות דברי חכמים (אבות ד, ב): "מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה, ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה" (נפש החיים א, יב).

השכר נקרא חיים והעונש מוות

כלל השכר נקרא חיים והעונש נקרא מוות. חיים פירושם קרבה והתחברות לה', מקור החיים, שעל ידי כך האדם זוכה לכל הטובות שה' משפיע בעולם הזה ובעולם הנשמות ובעולם הבא. ומכיוון ששורשי כל הטובות והתענוגים שבעולם הזה נובעים מהחיים שה' משפיע לעולם - השכר שבעולם הבא גדול לאין ערוך מכל תענוגי העולם הזה, שאינם אלא השתקפות חיוורת של שורש התענוג. וזהו שאמרו חכמים: "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה" (אבות ד, יז). וזאת משום שבעולם הבא יכול אדם לזכות ליהנות מזיו השכינה ולהתענג על ה', והחיים שבו מתגברים ומתעצמים לאין שיעור. ואילו בעולם הזה האורה האלוקית מגיעה אלינו דרך מסכים בצמצום גדול. ואף על פי כן, על ידי הדבקות בה' בלימוד התורה וקיום המצוות, יכול אדם לזכות גם בעולם הזה למעין עולם הבא ולהתענג על הדבקות בה'.

לעומת השכר שנקרא חיים, השם הכללי של העונש הוא מוות, שפירושו ריחוק ממקור החיים, שגורם להתגברות הצרות, עד מיתת הגוף בעולם הזה וייסורי הנשמה בגיהינום.

עומק הדין ומורכבותו

אף שכללי הדין הם פשוטים, שההולך בדרכי ה' זוכה לברכה בעולם הזה ובעולם הבא, והרשע נענש בעולם הזה ובעולם הבא, פרטי הדין הם עמוקים ומורכבים לאין שיעור. לכן ישנם מקרים שצדיק סובל מעוני ומחולאים ומת בקיצור ימים, ויש רשע שמאריך ברשעותו בעושר ובריאות. והעיקר הוא שהכול מכוון לתיקון העולם. ונבאר מעט.

הבחירה החופשית

לצורך תיקונו של העולם, הכרחי שתהיה לאדם בחירה חופשית. ולכן כל זמן שהעולם עוד לא הגיע לתיקונו, לא ייתכן שכל הצדיקים ייהנו מהטוב וכל הרשעים יסבלו, כי אז הבחירה תהיה צפויה מראש ומוכתבת על ידי הציפייה לשכר המוחשי והוודאי והחשש מהעונש המוחשי והוודאי, ולא מתוך בחירה חופשית ואמיתית בטוב. ועל כן הנהגת הדין מורכבת מאוד ופרטיה מרובים, כך שתמיד ישנם צדיקים שמתמודדים עם ייסורים ורשעים שנראים כמי שנהנים מתענוגי העולם הזה. ועל ידי כך הבחירה החופשית לא נפגעה, והאדם שבוחר בטוב זוכה לתקן את עצמו ואת העולם כולו.

ומכל מקום, כאשר מתבוננים לטווח ארוך, למשל על ענייני המשפחה והאושר האמיתי שבחיים, אנו מוצאים שבדרך כלל גם בעולם הזה הצדיקים זוכים לברכה והרשעים נענשים. וזה עיקר הניסיון, שהיצר הרע מטה את האדם להתבונן על העולם במבט שטחי ולטווח קצר, ואילו היצר הטוב מעורר את האדם להתבונן לעומק ולטווח ארוך. ולכן למרות שגם בעולם הזה בטווח הארוך הצדיקים זוכים בדרך כלל לרוב טובה והרשעים מתייסרים, עדיין נותרת הבחירה חופשית, מפני שלטווח קצר אין הדברים ניכרים.

כאשר גורל הייעוד נחרץ

ונתחיל לבאר את פרטי הדין: יש אדם שגורל ייעודו להיות עשיר ולהתמודד עם היצר הנלווה לכך, וגם אם ירבה לחטוא, יישאר עשיר. וכל הדין של ראש השנה בעניין זה הוא על תנאי חייו כעשיר, האם ישמח בעושרו או יתייסר מדאגות בגללו. וכן לגבי חייו בעולם הבא, הדין הוא האם עושרו יגרום לו לעמוד בניסיונות קשים מאוד או קלים, או אולי אף יסייע לו בעבודת ה'. ויש מי שגורל ייעודו להתמודד עם עוני, וגם אם ירבה זכויות יישאר עני, ודינו הוא על השאלה האם העוני יהיה נורא או נסבל. ולגבי העולם הבא, האם תנאי חייו כעני יועילו לו לעבודת ה' או יפריעו לו.

ולעתים רחוקות, על ידי זכויות מיוחדות או חטאים חמורים, יכול אדם לשנות את גורל ייעודו.

כאשר גורל הייעוד אינו נחרץ

ופעמים שהגורל שנקבע לאדם אינו נחרץ, אלא רק קובע את הכיוון ומאפשר עדיין שינויים מסוימים, ואזי הדין שבראש השנה יכול להשפיע גם על מי שגורלו להיות עשיר אם יהיה רק אמיד או עשיר או עשיר מאוד, וכן על העני אם יהיה דחוק מעט, או עני ממש או אביון.

האם עושר הוא שכר

ופעמים שאין לאדם ייעוד מיוחד להיות עני או עשיר, ועל כן גורלו אינו קבוע. ומכיוון שבחר בטוב בעניינים הקשורים לממון וצדקה, מגיע לו על פי הדין שיהיה עשיר, והוא מתעשר והולך כדי שיוכל להמשיך להתעלות בחסידותו ובצדיקותו. ולעתים גלוי לפני יודע תעלומות שאם יזכה בעושר יגבר עליו יצרו ויש חשש שיחטא בגאווה, בתאווה ובקמצנות ויאבד את מדרגת צדקותו. ואזי כיוון שהדבקות בה' היא העיקר, ובה תלויים חיי העולם שלו, מרחמים עליו מהשמיים ודנים אותו לקשיי פרנסה, כדי שיימלט מן הניסיון הקשה ויזכה לחיי העולם הבא. ואם לא זכה כל כך, ייתכן שיזכה לעושר בעולם הזה, אבל יצטרך לעמוד בניסיונות קשים שעלולים להורידו לשאול תחתיות.

לפי גודל הניסיון

עוד חשבון ישנו, והוא עוצמת ההתמודדות וההתגברות שנדרשת לאדם כדי לבחור בטוב ולהימנע מהרע. יש אנשים שמצד גורל ייעודם נבראו עם יצר רע חזק מאוד, או שגדלו בסביבה קשה ורעה, וגם אם יצליחו ללמוד מעט תורה ולעשות מעט מעשים טובים - יש לכך ערך עצום, ויזכו לשכר מרובה. וכפי שאמרו חכמים "לפום צערא אגרא" (אבות ה, כג). ויש שיצרם הטוב חזק וגדלו בסביבה טובה, ואם יחטאו - ייענשו בחומרה.


שכר רשעים ועונש צדיקים בעולם הזה

עוד חשבון ישנו, שלפעמים דנים רשע שעשה מעט מצוות, שיקבל את כל שכר מצוותיו בעולם הזה, כדי לאבדו בגיהינום. וכן לפעמים דנים צדיק שעשה מעט עוונות, שיקבל את כל עונשו בעולם הזה, כדי שיעלה זך ונקי לגן עדן.

ואף שהשכר והעונש שבעולם הזה אינו נחשב כלום לעומת השכר שבעולם הבא, כך ראוי וצודק, משום שהרשע עשה את מצוותיו מסיבות חיצוניות, כדי להתגאות ולהתפאר, ולכן ראוי שגם שכרו יהיה בעולם הזה החולף ולא יקבל על כך שכר בעולם האמת. וכן לגבי הצדיק, כיוון שעיקר רצונו להידבק בה', אם חטא בטעות, כשם שחטאו חיצוני כך ראוי שהעונש עליו יהיה חיצוני בעולם הזה, ועל ידי כך יזדכך עד שלא יישאר ממנו שום כתם לעולם הבא (קידושין לט, ב; דרך ה' חלק ב' ב, ו).

דין הכלל והפרט

עוד צריך לדעת, שאף שהדין של ראש השנה הוא לעם ככלל ולכל יחיד ויחיד בפני עצמו, מכל מקום דין היחיד בעולם הזה מושפע מאוד ממצבו הכללי של העם, כל עם ועם לפי עניינו. אמנם פעמים שאין סתירה בין דין העם לדין היחיד, שכן גם כאשר העם ככלל זוכה לשפע ברכה, אין הברכה נפגעת מכך שכמה יחידים נענשים על חטאיהם. וכן כאשר העם ככלל מקבל עונש, אין העונש נפגע מכך שכמה יחידים יזכו בשכר. אבל לעתים ישנה סתירה בין דין העם לדין היחיד, כגון בשעה שנגזרה על העם גזרה קשה כחורבן וגלות, ואזי אין מנוס מכך שגם הצדיקים יענשו. ומכל מקום הדין נותר על כנו, שכן בעולם הנשמות, בגן עדן, יקבלו הצדיקים את מלוא שכרם, וההשלמה המלאה תהיה בעולם הבא, בעת תחיית המתים, כשיחזרו הנשמות להתאחד עם גופם.

לתגובות [email protected]

שאלות ותשובות עם הרב אליעזר מלמד באתר: www.yeshiva.org.il