בימים אלה יוצא לאור ספר נוסף של העיתונאי ומורה הדרך שלמה צזנה על הפינות הנסתרות ואלה שלא בירושלים.
ספרו החדש 'חקוק באבן' מגולל את סיפורן של אבנים שעליהן כתובות וסמלים ומהוות ציוני דרך בהיסטוריה של העיר החשובה בעולם.
בראיון ליומן ערוץ 7 מספר צזנה על הספר וכתיבתו. "אני גם מורה דרך, ובמהלך כל הסיורים בירושלים אני רואה קו ברור של אבנים שעדיין מופיעות ברחבי העיר ועליהן נחקקו סימנים סמלים וכתובות לאורך כל סרגל הזמן של ירושלים. לאבנים יש כוח עצום, בגלל הכותל, בגלל האבן הירושלמית וכו' ואנשים חקקו באבן. יש באבן משהו בעל עצמה מיוחדת".
ספרו כולל את סיפוריהן של שמונים אבנים בעלות כיתובים וסמלים, "מכתובת השילוח שמספרת את סיפור המפגש של נקבת חזקיהו, ואם זו האבן בבית התקיעה שנמצאה במפולת הר הבית בשנת 70 לספירה ועד אבנים אחרות כמו ב'וילה לאה' שמול מעון ראש הממשלה, שם תושב ירושלים שהיה שופט חקק את שמה של אהובתו על האבן".
צזנה ממשיך ומספר על אבנים ייחודיות הקבועות באתרים שאליהם כולנו מגיעים מבלי להרים את הראש או לפנות מעט הצידה ולהבחין בהן, בכתובת שעליהן ובמה שהן מסמלות. הידעתם שבשורה החמישית בכותל המערבי, ממש במרכז, חרט מישהו את המילים 'ה' אדוננו'? אם תלכו מעט אחורנית ברחבת הכותל ותרימו מעט את המבט תראו גם את זה. "לא תמיד התבטאו הכיסופים בתפילה. היו גם בחריטה", אומר צזנה ומוסיף: "בדרך להר הבית, בשער יפו חקוק סימן שמי שמיפה את ירושלים במאה ה-19 סימן. מעט בהמשך, ממש בכניסה, ישנה אבן שהיא בסיס של עמוד תאורה ובו מופיע חקוק שמו של מפקד הלגיון העשירי של הרומאים, אותו לגיון שהרס את בית המקדש וממנו היו מוצבים כאן חיילים במשך 250-300 שנה כדי לדכא מרידות". צזנה מוסיף מזכיר דוגמאות נוספות של אבנים המובאות בספרו ומקורן בנחל קידרון, בקבר בני חזיר המוזכרים בתנ"ך ועוד.
וכיצד מתמודדים עם המחלוקות שבין מסורות לאקדמיה באשר ליחס אל כל אבן וכל כתובת, וכיצד למחלוקות בתוך האקדמיה עצמה? לצזנה הדברים ברורים. "הקו הברור הוא שעם המסורת לא מתווכחים. אני מציג את המסורת כמו שהיא ואת המחקר כמו שהוא. לדוגמא, קברו של דוד המלך, בתנ"ך כתוב שהוא היה בתוך העיר והיום מיקומו מחוץ לעיר דוד, אז זה כן הקבר או לא? אני חושב שזו המסורת ואני מאמין לה ופועל על פיה".
הסמלים והסימנים שליקט צזנה ממסעותיו בסמטאות ורחובות הבירה מגיעות עד ימינו אלה. בהקשר זה הוא מזכיר את כיכר הדוידקה המוכרת לכולנו בזכות התותח המוכר ששימש במלחמת העצמאות את כוחות הפלמ"ח. במקום קבועה גם אנדרטה בנויה שחלק העליון בנוי ככובע גרב. "מי שעיצב את האנדרטה יצא מתוך נקודת הנחה שמי שמסתכל על האבן יתמקד בתותח אבל התפיסה היא שסימן באבן הוא משמעותי", הוא מוסיף וקורא לכולנו "להרים את הראש ולהסתכל על הפרטים הקטנים".
"עצמתה של ירושלים נולדה מאבן אחת, אבן השתייה שעל הר הבית", אומר צזנה הסבור כי על כל ישראלי ויהודי להכיר את ראשיתה של המסורת היהודית, הראשית שהחלה שם, "זו האבן שעל פי המסורת היא פתחו של גן עדן, משם יצאו אדם וחווה, שם בוצעה העקדה ושם שלמה המלך בנה את בית המקדש ושם הקב"ה אמר שלא ימושו מהמקום עיניו וליבו. המשמעות למאמין ומי שאינו מאמין היא מיוחדת. בשכונה שלנו זו ייחודיות שאין לאחרים".