בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס הרב דוד סתיו, ראש רבני צוהר, להתרחבות פעילות הארגון ביום כיפור בבתי כנסת שונים ברחבי הארץ, ובין השאר גם בקיבוצים שפנו אל הארגון וביקשו להפעיל מניינים ביום הקדוש.
את דבריו פותח הרב סתיו "בשפת המספרים", כהגדרתו, ומספר על גידול מרשים במספר בתי הכנסת והמניינים שארגון צוהר פותח ומקיים בחג. אם בשנה שעברה דובר על 240 מניינים הרי שעד כה נרשמו ליום הכיפורים הקרוב 280 מניינים, מספר שייתכן ויעלה בימים שעוד נותרו עד החג.
בנוסף, מציין הרב סתיו למעלה משלושים קיבוצים יקיימו תפילות בניצוחם של רבני צוהר. בין השאר מונה הרב סתיו קיבוצים כמו דגניה א' וב', בית אורן, אלמוג, איילת השחר, העוגן, מגל ועוד. "אין ספק שמי שעוקב אחר המתחרש בשנים האחרונות בישראל יודע שיש צמא גדול לרוחניות וליהדות בפרט. יש עוינות גדולה לכפיה. יש רצון לתת לאנשים ללכת בדרכם והתפילות ביום כיפור הן ביטוי לכך".
השנה יוסיפו אנשי צוהר ערבי לימוד שיתקיימו אחרי התפילה. בלימוד המשותף ייכללו שיעורים, שיח ודיאלוג בין המשתתפים.
כשהרב סתיו מבקש להדגים את ההבדל בין המציאות כיום למציאות בעבר הוא מספר כיצד "כשהתחלנו בישיבת מרכז הרב, שלחו אותנו, עשרה בחורים, לאחד המושבים שלא אומר את שמו, והיו כמה שנסעו עם הטרקטור בעיצומו של יום הכיפורים ליד בית הכנסת כדי להביע את מחאתם".
"אני לא באשליה. הם לא הולכים להיות דתיים אבל הם רוצים להיות יותר ויותר יהודים ואנחנו צריכים לעזור להם ולהנגיש להם את הדרך לכך", אומר הרב סתיו ומיד הוא נשאל אם תופעת התפילות בקיבוצים אינה מבטאת "עיגול פינות" של היהדות ושל מושגי התשובה.
"צריך להבחין בין סוגים שונים של תשובה. כשאדם חטא ומכיר בחטאו ומבקש לשוב בתשובה על כך נאמרים הכללים הידועים ברמב"ם. כאן יש תשובה במובן אחר ורחב יותר. מי שגדל בקיבוץ אתאיסטי לא מדברים איתו על דיני בורר או על צום גדליה. הוא צריך להחליט שהוא שייך לעם היהודי. עד היום זה לא דיבר אליו. כללי התשובה מדברים על מי שנמצא בפנים, אבל כאן מדובר בתשובה של דור וחברה שלמה שצריכה לשנות את אורחות חייה ותפיסות עולמה. זה תהליך שלא קורה בבת אחת אלא באופן יותר עמוק. תהליך שצריך להיעשות גם אצלנו", אומר הרב סתיו.
בהמשך הדברים נשאל הרב סתיו אודות השאלה שעלתה בסדרת כתבותיו של אבישי בן חיים בערוץ 10 אודות הסקרים המעידים על אמונה בבורא גם אצל הציבור החילוני שאינו מקיים מצוות. את פשר הנתונים הלכאורה סותרים הללו מסביר הרב סתיו במספר הסברים, "בראש ובראשונה לא הצלחנו ליצור את החיבור שמלמד שאמונה באלוקים ושמירת מצוותיו הופכות את האדם לטוב יותר מוסרי יותר. הציבור הרחב לא מזהה קשר בין האמונה באל לבין אורחות חיים של ציבור דתי", הוא אומר ומציין גם חוסר אמון של הציבור הרחב בחכמיו, רבניו ובציבור הנושא את שם האל. זאת לבד מעירוב פוליטיקה וסוגיות נוספות המרחיקות את קיום המצוות מהציבור הרחב על אף היותו מאמין בתפיסתו.
הקושי להציג קשר הדוק בין קיום המצוות לערכים מפנה את השיחה עם הרב סתיו לסוגיה העולה מדי שנה לפני יום כיפור, סוגיית צער בעלי חיים ומנהג הכפרות. בכל שנה ושנה מתעוררים ארגוני זכויות כאלה ואחרים ומלינים על המנהג שלדבריהם פוגע בזכויות בעלי החיים ללא צורך של ממש. הרב סתיו מתייחס לדברים אך בראש ובראשונה קובע כי הוא "לא אוהב את ההתחסדות לגבי טקס הכפרות כשכולם יודעים מה קורה במנגלים של יום העצמאות. לא ראיתי אותם מתלוננים נגד המנגלים הללו ביום העצמאות", הוא מעיר.
עם זאת מוסיף הרב סתיו ומציין כי "יש צדק רב בטענות. מנהג הכפרות נמצא בוויכוח של גדולי ישראל. היו שראו בו חוקות הגויים ואיסור תורה של ממש, היו גדולים שמתחו ביקורת וטענו נגד עייפות השוחטים ששוחטים במקומות לא ראויים ותוך קושי לוודא את כללי השחיטה.
"זו שחיטה שבהרבה מקרים אינה תועלתית כי מי יכין את התרנגול לסעודת חג? יש כאן לכאורה בל תשחית ללא צורך. לכן נראה שנכון יותר לתת צדקה", מסכם הרב סתיו המדגיש כי העדפה זו של צדקה על פני שחיטת התרנגול נעשית "לצד השורשים העמוקים שיש למנהג", ובכל זאת יש לזכור שצדקה היא אחת הדרכים לקרוע את רוע הגזירה ובכך מתאימה לרוחו של החג ומשום כך עדיפה.