שלמה להט (צ׳יץ׳)
שלמה להט (צ׳יץ׳)פלאש 90

ראש עיריית תל אביב לשעבר, שלמה להט (צ'יץ') הלך הלילה לעולמו בבית החולים איכילוב. זאת לאחר שאושפז עקב זיהום חמור בו לקה.

להט היה בן 87 במותו.

להט נולד בגרמניה, עלה לישראל בשנת 1933 והתיישב עמם במושבה רחובות. במשך שני עשורים שימש צ'יץ' כראש העירייה השביעי של תל אביב-יפו, בין השנים 1993-1974. הוא מילא תפקידים רבים ב"הגנה" ובצה''ל, ממנו פרש בדרגת אלוף.

ב-1944 הצטרף שלמה להט לשורות "ההגנה", ומ-1946 שירת במנגנון הקבע שלו. במהלך מלחמת השחרור, שירת בגדוד 52 בחטיבת גבעתי, כמפקד מחלקה ולאחר מכן כסגן מפקד פלוגה ב', שהגנה בחירוף נפש על משלט עיבדיס מול הצבא המצרי, בקרב זה החליף צ'יץ' את דב אלדובי, מפקד הפלוגה שנפצע. כמפקד פלוגה, השתתף גם בקרב על כיבוש משלטי חוליקאת במבצע יואב.

לאחר קום המדינה, המשיך בשירותו הצבאי, ובמסגרתו עשה את חוק לימודיו בבית הספר למפקדי גדודים בצה"ל תחת פיקודו של יצחק רבין, ומשם עלה בשרשרת הפיקוד ומילא תפקידים בכירים בצה"ל ובהם מפקד גדוד ומדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בהמשך שימש סגן מפקד חטיבת גולני ופיקד על כוח במבצע חרגול, פשיטה כנגד הכפר הסורי תאופיק‏.

לאחר מכן מונה למפקד חטיבה 7 בשריון, סגן מפקד גייסות השריון וראש מטה פיקוד המרכז. במהלך שירותו הצבאי למד במשך שלוש שנים משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם הפסיק את לימוד המשפטים לטובת לימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בקנזס שבארצות הברית אותם סיים בהצלחה.

ב-1967, עם תום מלחמת ששת הימים וכיבוש ירושלים, מונה שלמה להט כמושל ירושלים‏. ביוזמה משותפת שלו ושל סגנו, סא"ל שמואל אלבק, עם ראש העירייה דאז, טדי קולק, נהרסה שכונת המוגרבים הצמודה לכותל המערבי והוכשרה לרחבת התפילה הגדולה המוכרת כיום.

באפריל 1969, בעיצומה של מלחמת ההתשה, מונה למפקד הכוחות המשוריינים בסיני (עוצבת סיני). למרות ההפגזה היום-יומית של כוחות ארטילריה מצריים, בחר צ'יץ', כמפקד העוצבה, להמליץ שלא לתקוף את המצרים בעוצמה רבה מדי, על מנת שלא להרחיב את מעגל העימות. באוגוסט 1969 הועלה לדרגת אלוף‏[3]. ב-1970, מונה לראש אכ"א (אגף כוח אדם) במטה הכללי, תפקיד אותו מילא עד ספטמבר 1972.