הצופה
הצופהחגי הוברמן

קשה להאמין שיש עוד אדם שפוי בישראל, שבאמת חושב כיום, נוכח המתרחש בסוריה ושכנותיה, שהעובדה שלא מסרנו לסורים את הגולן תמורת הסכם שלום יפהפה ומפתה, היא באמת טעות היסטורית.

יכול להיות שגם לי היתה לפני 20 שנה תרומה מיזערית לעובדה, שהגולן עדיין בידינו, והמורדים בסוריה נלחמים כיום במרחב שממזרח לקוניטרה ולא בגדה המזרחית של הכינרת.

לפני 20 שנה, אחרי החתימה על הסכם אוסלו, ביקש ראש הממשלה יצחק רבין להגיע גם להסכם שלום עם סוריה, תמורת נסיגה מלאה מהגולן. שנתיים לפני-כן, ערב הבחירות לכנסת ה-13, הוא הכריז אמנם, באירוע חגיגי על הגולן, כי "מי שיעלה על הדעת לרדת מרמת הגולן יפקיר, יפקיר, את ביטחון ישראל" (הגמגום במילה המכופלת 'יפקיר' במקור), אבל משעלה לשלטון התכחש להבטחתו ופעל לקדם הסכם עם אסד האב. כיוון שהסכם קבע מלא נראה לא מעשי, הסכים רבין לנסיגה מדורגת – חתיכת שטח תמורת חתיכת שלום.

'רבין אמר לי' סיפר בן שיחי

כך אנו מגיעים לסיפורנו, השבוע לפני 20 שנה.

באחד הימים שבין כסה לעשור תשנ"ה, ישבתי במזנון הכנסת בחברת אחד מהפעילים במפלגת העבודה, לא חבר-כנסת, ששמו היה מוכר אז לרבים – ועדיין אני לא מוכן לחשוף את זהותו. ימים מספר לפני כן גילה רבין, כי הסכים ל'נסיגה מיזערית' בצפון הגולן, כשלב ראשון, לפני השלמת הנסיגה כעבור שלוש שנים. התקשורת דשה בנושא רבות. האיש איתו שוחחתי הביע את דעתו הנחרצת נגד כל נסיגה בגולן.

תוך כדי שיחה מספר לי בן-שיחי, כמשיח לפי תומו, כי לפני דקות ספורות נפגש עם ראש-הממשלה יצחק רבין, ודן איתו בין היתר בנושא הנסיגה האפשרית מהגולן. "רבין אמר לי", סיפר האיש, "שבשטח 'הנסיגה המיזערית' כלול גם יישוב אחד ואף נקב בשמו".

"והוא?" - הסתקרנתי. האיש היסס קמעא לפני שהשיב: "אל-רום".

ואז סיפר מה הסביר לו רבין: "אל-רום הוא היישוב הקרוב ביותר לארבעת ישובי הדרוזים, אשר יימסרו לסורים במסגרת הנסיגה הראשונה. אסד מבקש, מטעמים של דעת הקהל בארצו, פינוי של לפחות יישוב אחד, ואל-רום הסמוך לכפר הדרוזי בוקעתא הוא היישוב הנוח ביותר להימסר עם ישובי הדרוזים, שכניו".

ביקשתי לדעת מי עוד יודע על שיחתם. בן שיחי השיב: "אתה הראשון - והיחיד".

למחרת, מטבע הדברים, זו היתה הכותרת הראשית של 'הצופה' של ערב יום-הכיפורים: "קיבוץ אל-רום של התק"ם – בשטח 'המיזערי' ממנו מתכוון רבין לסגת".

וזו היתה הידיעה כלשונה:

"היישוב הראשון בגולן שיפונה במסגרת הנסיגה החלקית אם וכאשר זו תתבצע יהיה קיבוץ אל-רום בצפון הרמה. הקיבוץ כלול בתוך שטח 'הנסיגה המיזערית' אותו הציע רבין לסורים כשלב ראשון למשך שלוש שנים במסגרת הסכם עם סוריה.

"לסופרנו (ב'הצופה' באותם ימים הכתבים עוד התהדרו בתואר הארכאי 'סופרים' – ח.ה.) נודע, כי מקור בכיר מאד בלשכת ראש-הממשלה, אישר בשיחה עם מתיישבים מהגולן, שההצעה ל'נסיגה מיזערית' למשך שלוש שנים אכן כוללת בתוכה את הקיבוץ, הסמוך לישובי הדרוזים בצפון הרמה, ובמיוחד לכפר בוקעתא.

"כזכור אישר ראש-הממשלה בתחילת השבוע, כי העביר לסוריה הצעה הכוללת 'נסיגה מיזערית' מאיזור הכפרים הדרוזים בצפון הגולן, וכי שלב זה יימשך שלוש שנים.

"סופרנו מציין כי בקרב מתיישבי הגולן גובר החשש, שאם אכן יושג הסכם ברוח דבריו של ראש-הממשלה, שיכלול נסיגה חלקית בלבד והורדה של מספר קטן של ישובים, הוא יזכה בתמיכה ציבורית גורפת, בתוכה גם של גורמים בכירים בליכוד. בשיחות אישיות שניהלו גורמים שונים עם אישים במערכת הפוליטית עולה, כי בליכוד ישנם מספר חברי-כנסת שיתמכו בהסכם שיכלול נסיגה חלקית מהגולן, כשם ששלושה ח"כים מהליכוד תמכו בהסכמי אוסלו. אישיות בכירה בליכוד אמרה אתמול לסופרנו, כי הליכוד שגה כשערך את ועידתו לפני שנה בגולן, וכי אין הליכוד צריך להיות שותף במאבק למען הגולן, אלא להשאירו כולו בידי חברי העבודה תושבי הגולן.

"לעומת זאת ברור למתיישבי הגולן, כי החלטה על נסיגה מלאה מהגולן, תגרום לעריקות הפוכה - של התנגדות חברי העבודה להסכם. בקרב מתיישבי הגולן ניתן לשמוע את הדעה, שלמזלם הסורים מתעקשים על נסיגה מלאה, וכי אילו היה מדובר על נסיגה חלקית היה מצבם קשה הרבה יותר".

כחלוף 20 שנה, נוכח הזמן והנסיבות, אני כן מוכן לחשוף, שהבכיר בליכוד שמתח ביקורת על מפלגתו בנושא הגולן היה משה קצב.

את המשך הפרשה אני מעדיף לצטט מתוך 'הדף-הירוק', שבועון ההתיישבות של עיתון מפ"ם (ז"ל) '"על-המשמר' ז"ל, מערב חג סוכות תשנ"ה, 19.9.94, בכתבתו של עמי רוז'נסקי ז"ל שכותרתה 'אל-רום תחילה':

"בקיבוץ אל-רום התקיימה בערב יום-הכיפורים אסיפת חברים דחופה בהשתתפות סוערת שלא זוכרים כמוה, כמעט מאה אחוז נוכחות.

"החברים נאספו נרעשים, כיוון שבבוקרו של אותו יום הם שמעו את אלכס אנסקי בגלי צה"ל מצטט מעיתון הצופה, כי הבית שלהם יהיה חלק מעיסקת חבילה עם הסורים. הם יהיו הצימוק, תוספת לעוגת יום-הולדת, שתוגש לשליט הסורי, ותכלול את כל הכפרים הדרוזים בגולן. עוד באותו הבוקר נשלח פקס דחוף ללשכת ראש-הממשלה ובו דרישת הבהרה של מזכירות הקיבוץ. תשובה, כצפוי, לא הגיעה.

"פוספוס, מזכיר אל-רום, אומר כי הם התקשרו עם מאהל שובתי הרעב בגמלא, וגם לשם כבר הגיע מידע דומה, אם כי אנשי ועד ישובי הגולן קיבלו את המידע ממקורות מקורבים לראש-הממשלה, ולא מהעיתון. עכשיו, כבר היה ברור שאין מדובר בסתם רכילות. היו חברים שנכנסו ממש להיסטריה ותחושת הלחץ במשק היתה רבה. האסיפה החליטה להשבית את הקיבוץ..."

בסך הכל 'שמועה'

אבל הנקודה המעניינת היתה התייחסות כלי התקשורת האחרים לידיעה. יומיים אחרי ה'סקופ' שלי, למחרת יום הכיפורים, בי"א בתשרי תשנ"ה 16.9.1994, פירסם 'מעריב' את הכותרת הבאה: "בגולן חוששים: קיבוץ אל-רום יהיה היישוב הראשון שיפונה". 'מעריב' היה לפחות מספיק הוגן באותו שלב ודיווח כי החלטת תושבי אל-רום להשבית את יישובם ולעלות להפגין מול הכנסת באה "במחאה על ידיעה בלעדית שפורסמה ערב יום הכיפורים בכותרת הראשית של עיתון 'הצופה', לפיה קיבוץ אל-רום יהיה היישוב הראשון שיפונה בגולן".

ההגינות הזו, כמה לא מפתיע, היתה רחוקה מאד מ'ידיעות אחרונות'. העיתון הזה פירסם ידיעה בעמוד השער, שבה נכתב כי "חברי קיבוץ אל-רום ברמת הגולן ישביתו היום את העבודה והלימודים בקיבוץ למשך 24 שעות, בעקבות שמועה, כי קיבוצם נכלל בשטח 'הפינוי המיזערי' שעליו מסכים ראש הממשלה יצחק רבין. חברי הקיבוץ תובעים פגישה דחופה עם רבין לדון באמיתות השמועה". הבנתם? זה לא שהיתה פה איזושהי ידיעה בלעדית בכותרת ראשית של עיתון יומי מקביל. סתם 'שמועה'.

שלושה ימים אח"כ, גם 'מעריב', שתחילה כאמור הפגין הוגנות, נסחף אחרי ה'שמועה'. עורכי מעריב שכחו שרק לפני 3 ימים הם ציינו את המקור המדוייק של ה'שמועה'. הכותרת הראשית של 'מעריב' בערב חג סוכות תשנ"ה היתה: "סוריה תובעת: לפנות יישוב יהודי אחד – בשלב ראשון". וכותרת המשנה: "מקורות מדיניים מאשרים את הידיעה שנפוצה כשמועה בקרב מתיישבי הגולן". שוב 'שמועה'. בתוך הידיעה צויין בין היתר, כי "בסוף השבוע פורסמו ידיעות, שמקורן כנראה בחוגי הימין, על תביעה סורית לפינוי קיבוץ אל-רום, השוכן בקרבת הישובים הדרוזים בגולן. הידיעה הוכחשה בירושלים. עתה מתברר כי היה בה גרעין אמת". נו, לפחות ה'שמועה', שכפי שסיפרתי ממש לא באה מחוגי הימין, קיבלה אישוש. נחמה פורתא...

ההיגיון של אסד

"שמועה טובה תדשן עצם...", נאמר בספר משלי. מה היה כל כך טוב ב'שמועה' שהיתה לכותרת ראשית? מעבר לעובדה שהיתה מדוייקת, כאמור, היתה לה כנראה תרומה 'מיזערית' לחשדנות של אסד כלפי רבין. אדם שהיה בעבר מעורה בחלק מהשיחות החשאיות עם הסורים, סיפר לי לימים, שהפירסום שמדובר בקיבוץ אל-רום, טירפד אז את תוכנית מסירת היישוב. חאפז אסד, בהיגיון הדיקטטורי-קונספירטיבי שלו, היה משוכנע שרבין בכבודו ובעצמו הדליף את הידיעה לעיתון, כדי ליצור לחץ ציבורי נגד המהלך. כיוון שכך, הקשיח את עמדותיו, ועם ישראל ניצל ממציאות מדינית וביטחונית מעיקה. ואם היה לי ולו קמצוץ של תרומה למהלך – דייני.